ה”ת 15191/10/23 – יניב רהב (עציר) נגד מדינת ישראל (אחר/נוסף)
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ה"ת 15191-10-23 רהב(עציר) נ' מדינת ישראל(אחר/נוסף)
תיק חיצוני: |
לפני |
כבוד השופט גד ארנברג
|
|
המבקש |
יניב רהב (עציר) |
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל (אחר/נוסף) |
|
|
||
החלטה |
||
בפניי בקשה של המדינה להאריך תוקף של התפוסים ובקשה של מר רהב לשחרר כספים שנתפסו לפי צו שניתן על ידי ביום 7.12.24.
המבקש נעצר בחשד לביצוע עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, סחיטה באיומים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, העברת מידע כוזב במחשב ואיומים (תיק 19254-11-23).
במסגרת החקירה נתפסו כספים בבנקים. ביום 13.11.23 שוחרר המשיב בתנאים (בפועל שוחרר ביום 26.11.23 לאחר שהוקלו התנאים המקוריים בהם לא עמד).
ביום 11.10.23 הגיש המבקש בקשה לשחרור כספים (שנתפסו במהלך החקירה הסמויה).
ביום 24.10.24 הסכימו הצדדים, והסכמתם קיבלה תוקף של החלטה, שחשבונות הבנק בבנק מזרחי ובבנק דיסקונט ישוחררו, למעט סכום של 750,000 ₪ בבנק דיסקונט שישאר מוקפא עד ליום 23.1.24.
ביום 21.1.24 הוגשה על ידי המדינה בקשה להארכת תפוסים (שכאמור נתפסו עד יום 23.1.24). הטענה הייתה שהחקירה התקדמה והתגבשו ראיות שמדובר בכספים שהתקבלו בעבירה וכן התגלו חשדות נוספים בעבירות על חוק הלבנת הון. הבקשה הועברה לתגובת המשיב וניתנה החלטה שבשלב זה יישארו הכספים תפוסים.
ביום 29.1.24 ניתנה תגובה של ב"כ המבקש לפיה החשדות שבגינן נעצר המבקש, לא מגיעים לסכום שנתפס ולא מדובר על עבירות הקשורות להלבנת הון. נקבע דיון (שנדחה מס' פעמים עקב סיבות שונות).
במקביל הוגשה ביום 4.2.24 על ידי המדינה בקשה להקפיא כספים נוספים בבנקים, כולל בנק יהב, וזאת בשל כך שבמהלך החקירה התגברו החשדות נגד המבקש, ובנוסף התברר שהמבקש היה בהליך פשיטת רגל עד סוף שנת 2021 והתברר כי לא הצהיר על הכנסות של כ-1.5 מיליון ₪ עליהם לא דיווח גם לממונה או למנהל.
בעקבות בקשה זו, ניתנו צווים כמבוקש, שלגביהם הגיש המבקש בקשה לשחרור ביום 8.2.24.
הבקשות להמשך תפיסה ולשחרור הכספים, נדונו בפניי ביום 11.2.24.
המדינה טוענת, כי יש מקום להשאיר את הכספים שהוקפאו בבנק דיסקונט עד השלמת החקירה, וכן אין מקום לשחרר את הכספים הנוספים שנתפסו עקב החשדות הנוספים וביסוס החשדות בגין העבירות שהיוו את הבסיס לתפיסה, ואילו מר רהב טוען כי אין מקום להמשך הקפאת הכספים, בוודאי לא כולם, שכן היקף העבירות הנטען לא מגיע לסכום של 750,000 ₪ וכן יש מקום להורות לשחרר את הכספים הנוספים שכן, לא ברור על סמך מה הם נתפסו.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אילו לא היה מתעורר החשד שמבוסס, היטב בחומר החקירה שהוגשו לי (כולל עדויות רואי חשבון והנאמן בפש"ר), בקשר לעבירות שנעברו במסגרת הליך הפש"ר, ואי דיווח של הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ₪, אכן היה מקום להורות כי מתוך 750,000 ₪ שנתפסו בבנק דיסקונט, תופסק הקפאת סכום של כ-500,000 ₪ שנתפסו בבנק דיסקונט, שכן התברר כי היקף החשדות של כ-110 מתלוננים בסכום של כ-2,500 ₪ לכל אחד מגיע לסכום של כ-250,000 ₪. לפיכך, אין מקום לתפיסת סכום העולה על סכום החשדות. ואולם, משהתברר כי קיימות חשדות (כאמור מבוססות היטב בחומר החקירה שהוצג לעיוני), בקשר לעבירות הנוספות שנעברו במסגרת הליכי הפש"ר של 1.5 מליון ₪, אין מקום להורות, בשלב זה, על שחרור הכספים שנתפסו, הן אלה שנתפסו בבנק דיסקונט והן הכספים הנוספים שנתפסו בבנק יהב. הסכום הכולל של הכספים שנתפסו לא מגיע לסכום העבירות שבהן חשוד המבקש, ולפיכך יש מקום להשאירם תפוסים עד סיום החקירה שלפי דברי נציג המבקשת, אמורה להסתיים תוך חודש או חודשיים.
אני מורה איפוא, כי הכספים שנתפסו בבנק דיסקונט יישארו תפוסים וכן הסכום הנוסף שנתפס בבנק יהב, וזאת עד ליום 1.5.24 לצורך השלמת החקירה והגשת כתב אישום וכן הגשת בקשה במסגרת כתב האישום להמשך הקפאת הכספים או חילוטם.
ניתנה היום, ג' אדר א' תשפ"ד, 12 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.