מונחת לפני בקשה לשחרור תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה ו/או פקודת סדר הדין הפלילי). התפוס שבמחלוקת הוא רכב מסוג יונדאי סונאטה שמספרו 6617855 (להלן: הרכב ו/או התפוס ו/או הרכב התפוס) שנתפס ביום 15.8.2023 במסגרת חקירתו של בן זוגה/בעלה של המבקשת (להלן: החשוד) אשר נחקר בעבירות של סחר בסמים והחזקת סמים שלא לשימוש עצמי. המשיבה הינה משטרת ישראל (להלן: המשיבה).

רקע עובדתי

1.      ביום 13.9.2023 עתרה המבקשת לשחרר את הרכב שכן לדבריה מדובר ברכב בבעלותה שנתפס ע"י המשיבה ביום 15.8.2023, היא אינה חשודה בדבר והרכב נחוץ לה לצרכי מחייה בהתחשב במצבה הכלכלי.

2.      ביום 19.9.2023 התנגדה המשיבה לשחרור הרכב בציינה כי בן זוגה של המבקשת נחקר בחשד לביצוע עבירות של סחר בסמים בתאריך 16.8.2023. לדבריה, במסגרת חקירתו נתפס הרכב אשר שימש אותה עת את החשוד, בוצע בו חיפוש ונמצא בו חומר החשוד כסם. עוד הוסיפה כי המבקשת רשומה כבעלים של הרכב מיום 11.8.2023 ונוכח העובדה כי החקירה טרם הסתיימה היא מתנגדת להחזרת הרכב.

3.      ביום 26.10.2023 התקיים דיון בפניי. נציג המשיבה טען כי תכלית התפיסה היא לצרכי חילוט וכי הציע למבקשת להפקיד 30% מערך הרכב תמורת החזרתו. ב"כ המבקשת טען כי המבקשת הינה הבעלים של הרכב, היא זו שמשלמת עליו, אין לה קשר לעבירה ונוכח העובדה כי בהיעדר ראיות לכאורה אשר מקימות פוטנציאל חילוט לרכב, אין מקום להמשיך להחזיקו שכן ממילא בסוף ההליך הוא לא יחולט ועל כן יש להחזירו למבקשת. לשאלת בית המשפט באשר להצעת המשיבה להפקיד סכום כסף תמורת החזרת הרכב, השיב כי המבקשת אינה יכולה לעמוד בכך ותחת זאת הציע כי תישקל חתימה על התחייבות או אפשרות אחרת שתבטיח חילוט עתידי ואינה כרוכה בהפקדה כספית.

בהמשך הדיון הבהיר נציג המשיבה, לשאלת בית המשפט, כי המבקשת הינה אשתו של החשוד, הסמים נתפסו ברכב בבעלותה, החקירה טרם הסתיימה וכי לאחר שנועץ עם היחידה החוקרת הציע כי תמורת החזרת הרכב המבקשת תפקיד סכום של 15% מערך הרכב.

בתום הדיון הוריתי כי המשיבה תשלים את עיקרי הטיעון בכתב בכל הנוגע למסגרת המשפטית מכוחה נתפס הרכב, תפרט את התשתית הראייתית בתיק ואת הקשר בין הרכב לחשוד ותבהיר מה הצפי לסיום החקירה. קבעתי עוד כי ב"כ המבקשת יוכל להגיב לאחר השלמת הטיעון של המשיבה.

4.      ביום 29.10.2023 השלימה המשיבה את הטיעון בכתב. לדבריה ביום 15.8.2023 נעצר החשוד בהרצליה כשהוא נוהג ברכב התפוס. בחיפוש שנערך ברכב נמצאו סמים מסוכנים מסוג קנבוס במשקל כולל של 340 גרם וסמים מסוכנים מסוג חשיש במשקל כולל של 100 גרם יחד עם כסף מזומן, מצתים וטלפון נייד. עוד טענה כי ביום 16.8.2023 נחקר החשוד באזהרה בעבירות של סחר בסמים והחזקת סמים שלא לשימוש עצמי והודה במיוחס לו. עוד הסבירה כי החשוד סיפר בחקירתו כי הרכב רשום על שמה של המבקשת והוא זה שהלך להביאו לאחר רכישתו יום קודם למעצרו.

המשיבה ציינה כי הרכב נתפס מכח סעיף 32 לפקודה אשר מתיר למשטרה לתפוס חפץ ששימש לביצוע עבירה ובהתאם לסעיף 35 לפקודה ניתן להחזיק בו למשך ששה חודשים. בנוסף ציינה כי בימים הקרובים בכוונת היחידה החוקרת להעביר את התיק לעיון יחידת התביעות על מנת לשקול הגשת כתב אישום בצד בקשה לחילוט הרכב והכסף שנתפס. המשיבה חזרה על ההצעה שהציגה במהלך הדיון לפיה המבקשת תפקיד 15% משווי הרכב בנוסף לתנאים נוספים שיבטיחו חילוט עתידי תמורת החזרת הרכב.

5.      ביום 1.11.2023 הגיש ב"כ המבקשת תגובה לעמדת המשיבה בה חזר על עמדתו לפיה על בית המשפט להורות על שחרור הרכב ללא תנאי בשל היעדר פוטנציאל חילוט תוך שהוא מפנה לפסיקה מתאימה וחוזר על עיקרי טיעוניו אותם הציג בדיון שהיה בפניי.

6.      ביום 13.11.23 צירפה המשיבה את צו איסור הדיספוזיציה על הרכב שניתן ע"י בית המשפט (כב' הש' פרוסט-פרנקל) ביום 20.9.2023 וחזרה על עמדתה לפיה הרכב נתפס מכח סעיף 32 לפקודה שכן שימש לביצוע עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

דיון והכרעה

7.      המסגרת הנורמטיבית לדיון נמצאת בסעיף 32 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי, שם נקבע - תחת הכותרת "סמכות לתפוס חפצים" - כך:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".

סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי קובע כי המשטרה יכולה להחזיק בחפץ שנתפס משך ששה חודשים:

"אם תוך ששה חודשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע".

8.      לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, שמעתי טענות הצדדים בדיון שלפניי ועיינתי אף בהשלמות הטיעונים בכתב ע"י הצדדים - מצאתי כי קיים חשד סביר לביצוע עבירות סמים ע"י החשוד שנתפס נוהג ברכב התפוס נשוא הבקשה, בו נמצאו הסמים, כמפורט בתגובת המשיבה מיום 29.10.2023. עוד שוכנעתי כי מתקיימות עילות תפיסה, הן לצורך ראייתי והן ובעיקר לצורך שקילת חילוט עתידי של הרכב, ככל שיוגש כתב אישום, כפי שטענה המשיבה.

9.      אשר על כן ובהתחשב בפרק הזמן הלא ארוך שחלף מאז התפיסה ולאחר שעיינתי בהשלמת הטיעון בכתב של המשיבה לפיו התיק עתיד לעבור בימים הקרובים ליחידת התביעות לצורך שקילת הגשת כתב אישום בנוסף לבקשת חילוט של הרכב - לא מצאתי לנכון להורות על החזרת הרכב התפוס בשלב זה ומשכך אני דוחה את הבקשה.

10.  טוב יעשה ב"כ המבקשת אם ישקול בשנית את הצעת המשיבה באשר להפקדה כספית בצד הטלת תנאים נוספים להבטחת חילוט עתידי, תמורת החזרת הרכב.

סוף דבר איפוא - הבקשה נדחית.        

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, בא' כסלו תשפ"ד, 14 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.