1

בקשה להחזרת תפוס.

1.      לפני בקשה להחזרת רכב מסוג סיטרואן ברלינגר, מ. ר. 70-597-59 (להלן "הרכב"), הנמצא בבעלותו של המבקש ונתפס ע"י המשיבה.

2.      נגד המבקש, יחד עם 2 אחרים, הוגש ביום 5.2.2014 כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) + 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 והסתייעות ברכב לביצוע עוון/פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"ט - 1961.

3.      ביום 9.6.2014 הורשע המבקש עפ"י הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וביהמ"ש (כב' השופט עלי) דחה את הטיעונים לעונש בענייננו ליום 12.11.14, לצורך קבלת תסקיר.

4.      המבקש הבהיר כי הבקשה מוגשת היום לאחר שביהמ"ש, בהליך המעצר, נעתר לבקשתו לשינוי בתנאים המגבילים אליהם שוחרר ואפשר יציאתו לעבודה. המבקש טען, בין היתר, כי הרכב שימש אותו לצורכי עבודתו ואין הצדקה להמשך תפיסתו ע"י המשיבה.

5.      המשיבה התנגדה למבוקש. לטענתה, המבקש הסתייע ברכב לצורך ביצוע פשע ובעת מעצרו נתפס ברכב עצמו סם מסוכן מסוג חשיש, 6 פלטות במשקל נטו של 576.79 גרם. היא עתרה במסגרת כתב האישום שהגישה לחילוט הרכב ומבקשת לדחות את הבקשה מטעם זה.

2

6.      סמכות תפיסת חפצים, החזקתם והחלטה בדבר גורלם מוסדרת בפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט - 1969 (להלן "הפקודה") בסעיפים 32 ועד 42.

"שלוש תכליות עיקריות עשויות להצמיח מקור סמכות לתפיסת חפץ: למטרת מניעה עתידית של ביצוע עבירות; תפיסה למטרת חילוט; ותפיסה לצורך הצגת החפץ כראיה בבית המשפט" (בש"פ 342/06 לעיל). בענייננו נטען, כאמור, כי התכלית להמשיך החזקת הרכב היא חילוטו בעתיד, בתום ההליכים המשפטיים כאשר החזרתו למבקש עלולה לסכל אפשרות זו.

7.      המבקש לא העלה כל טענה בדבר חוקיות התפיסה ומכאן שהשאלה שיש לבחון היא אם יש הצדקה להמשך החזקתו של הרכב, כאשר נקודת המוצא היא כי "....קיומו של מקור סמכות לתפיסת החפץ...אינו מצדיק בהכרח את המשך החזקתו לאורך זמן ויש לבחון אם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו..ואם כן, האם קיימת 'חלופת תפיסה' נאותה, העשויה להגשים...את תכלית התפיסה בלא פגיעה בלתי מידתית בבעל הקניין...."(בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נגד מדינת ישראל - ההדגשות של הח"מ).

8.      למעשה על ביהמ"ש לבחון, תחילה, אם קיימת תכלית ו/או הצדקה להמשיך החזקתו של הנכס ובהמשך, אם ניתן להשיג תכלית זו באמצעים פחות דרסטיים מאשר שלילת זכות הקניין של בעליו של החפץ ואם ניתן לשחרר את החפץ ב"חלופת תפיסה".

9.      את השאלה אם יש לאפשר המשך החזקתו של החפץ יש לבחון גם על רקע חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, שכן אין חולק כי המשך החזקת החפץ שנתפס יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין של הבעלים ועל בית המשפט לבדוק ולמצוא אם הדבר אינו פוגע בבעלים במידה העולה על הנדרש.

10.  בנסיבות העניין, בשים לב להודאת המבקש והרשעתו, נוכח ההקלה בתנאי שחרורו, טענתו בדבר היזקקותו לרכב לצורכי עבודתו ובשים לב לזמן שהרכב הוחזק אצל המשיבה, אני סבורה כי ניתן לשחררו בתנאים שיבטיחו את החזרתו, למקרה וביהמ"ש יורה על חילוטו בסוף ההליך. שוכנעתי כי ניתן להשיג את תכלית התפיסה ע"י שחרור הרכב בתנאים שיבטיחו מימושה של תכלית זו ובאופן שמפחית את הפגיעה בזכות הקניין של המבקש.

11.  אני מורה, איפוא, על שחרורו של הרכב לידיו של המבקש וזאת כנגד מילוי התנאים המצטברים דלהלן :

3

הפקדת ערבון כספי בקופת ביהמ"ש ע"ס של 8,000 ₪ או ערבות בנקאית לא מוגבלת בזמן, בסכום דומה;

שעבוד הרכב לטובת המדינה; השעבוד יירשם ברשם המשכונות ובמשרד רישוי;

המצאת פוליסת ביטוח לרכב שתהא אף היא לטובת המדינה (המוטב עפ"י הפוליסה, תהא מדינת ישראל);

ייאסר על המבקשים ו/או מי מטעמה לבצע כל דיספזוציה ברכב או בטלפון הנייד;

המצאת ערבות צד ג' ע"ס של 15,000 ₪, להבטחת מילוי התנאים. על הערב שיוצע להציג אישור על משכורת קבועה העולה על 5,500 ₪ ברוטו לחודש.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בדואר. במקביל, תשגרה אליהם בפקס ותאשר את קבלתה טלפונית.

ניתנה היום, א' אב תשע"ד, 28 יולי 2014, בהעדר הצדדים.