דין שווה חל על כולם.

בשיהוי בלתי נתפס, יום לפני תום תוקף הצו, מתוך מה שנראה, על פני הדברים, כמטרה להפעיל לחץ על בית המשפט - מוגשת הבקשה שלפניי.

דינה פשוט להידחות.

אחזור שוב על השתלשלות העניינים בתיק זה לטובת הקורא שאינו בקיא.

ביום 16.3.2023 הוגשה בקשה לשחרור תפוס על ידי המשיב. בתגובה מיום 26.3.2023 טענה המבקשת כי הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב באופן המייתר את הבקשה. נוכח האמור הוריתי על מחיקת הבקשה וסגירת התיק. ביום 6.7.2023 הגישה המבקשת, במסגרת תיק סגור, בקשה חלקית ובלתי מנומקת שנדחתה.  ביום 13.7.2023 הגישה המבקשת בקשה נוספת, רק ממנה למדתי כי עובר להגשת הבקשה מיום 6.7.2023 נדונה הסוגיה בבית המשפט המחוזי בתל אביב וכי שם הוסכם, שלבית המשפט כאן, סמכות דיון, ואף ניתן תוקף של החלטה לבקשה זו. גם תחת התנהלות לקויה זו, תוצר האופן החלקי בו הוגשו הבקשות, שבתי והטעמתי את עמדתי בסוגיה.

גם אז הדבר לא בא אל קיצו וביום 25.7.2023 הגיש המשיב בקשה להעברת ההליך לבית המשפט המוסמך בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. דחיתי הבקשה מהטעם שהתיק כאן סגור בהחלטה שניתנה לפני למעלה משלושה חודשים, כאשר לא ברור מהו המקור הנורמטיבי "להחייאתו" של התיק בנסיבות, שחשוב להדגיש, יצרו הצדדים. אציין כי באותה בקשה, כמו בקודמותיה, לא פורט ולא בואר מהי אותה "טעות" שעשתה המבקשת בתגובתה מיום 26.3.2023. מדוע השתהו הצדדים בין החלטה מיום 5.4.2023 המורה על סגירת התיק ועד הבקשה מיום 6.7.2023, ומדוע נסיבותיו של תיק זה מובחנות באופן שההלכה שנקבעה בבש"פ 5894/20 (שהוזכר עוד בהחלטתי מיום 18.7.2023) אינה חלה. גם אז, הענקתי לצדדים דרך דיונית שניתן ללכת בה כדי לברר את ההליך, באופן שיתגבר על כל מחדליהם המשותפים עד אותו שלב.

אביא את הדברים במדויק: "ככל שסבורים הצדדים - אשר עד כה הקפידו לציין כי בקשותיהם מוגשות בהסכמה - כי בית משפט זה מוסמך לדון בבקשה, רשאים הם להגיש בקשה, בהליך חדש (במסגרת תיק חדש), באופן שיירפא את הליקויים שנפלו בהליך שלפניי. במסגרת זו יתייחסו, בין היתר, לסמכותו של בית המשפט כאן לדון בבקשה בזיקה לתפוסים לגביהם הוגשה הבקשה, להליכים המתנהלים לפני ערכאות אחרות, ולהלכה אליה הפנה בית המשפט בהחלטותיו הקודמות".

כעת, באופן המתעלם מכל השתלשלות עניינים זו, הוגשה הבקשה שלפניי, כאשר הפעם האינטרס מצוי בצד השני. אומר בבירור, אין בכך כדי לשנות דבר, ודאי שלא להעניק יתרון למבקשת, אשר היה עליה להקדים ולפעול, בפרט בנסיבותיו של תיק זה, כדי להימנע מהמצב אליו הובילה היא, היא את הדברים. גם בבקשה זו אין כל התייחסות לאיזו מהנקודות שצוינו בהחלטתי מיום 27.7.2023 ואף לא כל הסבר למועד הגשתה התמוה (יום אחד בטרם פקיעת הצו).

הליקויים הרבים שנפלו פעם אחר פעם בהתנהלותה הדיונית של המבקשת (כך למשל תגובתה מיום 26.3.2023, בקשתה מיום 6.7.2023 והבקשות המוסכמות) אינם יכולים להיזקף לזכותה רק בגלל סד הזמנים שבחרה להכתיב. נוסיף לכך את האופן החסר (והמתעלם מתוכן החלטה מיום 27.7.2023) בו הוגשה הבקשה שלפניי, והנה לנו מצבור הטעמים לדחותה.

שקלתי לחייב את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה, אמנע מכך הפעם.

ניתנה היום, ט"ו אב תשפ"ג, 02 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.