זוהי בקשה להורות על העברת התיק לבית המשפט המוסמך.

הצדדים אינם מסייעים לבית המשפט לבצע מלאכתו, מתנהלים באופן דיוני לקוי, מגישים בקשות חלקיות ומבלי לפרוש לפני בית המשפט את התמונה כולה ונוקטים לוליינות משפטית שניתן היה להימנע ממנה לו רק הלכו בדרך המלך. עתה אסביר.

ראשיתו של תיק זה בבקשה לשחרור תפוס (16.3.2023). בתגובה (26.3.2023) טענה המדינה כי הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב באופן המייתר את הבקשה. נוכח האמור הוריתי על מחיקת הבקשה וסגירת התיק.

ביום 6.7.2023 הגישה המדינה, במסגרת תיק סגור, בקשה חלקית ובלתי מנומקת שנדחתה. ביום 13.7.2023 הגישה המדינה בקשה נוספת, ממנה למד בית המשפט כי העניין נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב וכי שם הוסכם שלבית המשפט כאן סמכות. ההסכמה קיבלה תוקף החלטה.

חרף האופן החלקי בו הוגשו הבקשות, הטרחה והסרבול שהסבו, שב בית המשפט והסביר באופן מפורט ומנומק את עמדתו בסוגיה.

עתה מוגשת בקשה נוספת, והפעם להעברת ההליך לבית המשפט המוסמך בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. אין כל מקום להיעתר לבקשה זו ולו מהטעם שהתיק כאן סגור בהחלטה שניתנה לפני למעלה משלושה חודשים, ולא ברור מהו המקור הנורמטיבי "להחייאתו" של התיק בנסיבות שיצרו הצדדים.

אציין כי במסגרת הבקשה שלפניי עתה, עולה שוב הטענה כי המדינה טעתה בתגובתה הראשונה והפעם נוסף שם תואר, טעות "קרדינאלית". מהי אותה טעות לא פורט ולא הוסבר.

בית המשפט אינו אמור לדרוש ולחקור, לנסות להשלים את שהחסירו הצדדים, בין אם עובדתית ובין אם משפטית.

בנוסף, נטען כי במקרה זה הסמכות נתונה לבית משפט זה, שכן נסיבות המקרה אינן באות בגדר הנסיבות שנדונו בבש"פ 5894/20. אף טענה זו לא זכתה לפירוט כלשהו או להסבר, אלא הועלתה בעלמא.

לסיכום, אין כל מקום להורות על העברת התיק כמבוקש. בפרט שעה שהתיק סגור.

ככל שסבורים הצדדים - אשר עד כה הקפידו לציין כי בקשותיהם מוגשות בהסכמה - כי בית משפט זה מוסמך לדון בבקשה, רשאים הם להגיש בקשה, בהליך חדש (במסגרת תיק חדש), באופן שיירפא את הליקויים שנפלו בהליך שלפניי. במסגרת זו יתייחסו, בין היתר, לסמכותו של בית המשפט כאן לדון בבקשה בזיקה לתפוסים לגביהם הוגשה הבקשה, להליכים המתנהלים לפני ערכאות אחרות, ולהלכה אליה הפנה בית המשפט בהחלטותיו הקודמות.

מכאן יעשו הצדדים כחוכמתם.

ניתנה היום, ט' אב תשפ"ג, 27 יולי 2023, בהעדר הצדדים.