1.      לפניי בקשה להחזרת תפוס - התפוס הוא משאית מסוג וולבו מ"ר 43-812-08 ונגרר
מ"ר 95-994-79 (התפוס). המבקש הוא בעליו של התפוס.

רקע וטענות

2.      ביום 9.7.2023 עוכבו התפוס ונהגו בכביש 417 (דרך יריחו) וזאת בחשד כי התפוס היה בנסיעה מישראל לאיזור לצורך הטמנת פסולת בנין באופן המנוגד לצו אלוף - הכוונה לצו בדבר העברת טובין (מס' 1252), תשמ"ח-1988 (צו הטובין). יצוין, כי התפיסה בוצעה מכוח סעיף 5(ג) לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודת מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1665), תשע"א-2010 (הצו).

3.      המבקש טוען, כי לא היה יסוד חוקי לתפיסת הרכב, כי התפיסה לא בוצעה במחסום כנטען, וכי נהג התפוס התכוון להגיע למוסך במישור אדומים הסמוכה, בשל תקלה שהתגלתה בתפוס, ולא הייתה כל כוונה להטמין את הפסולת בניגוד לצו הטובין. עוד נטען, כי תפיסת התפוס גורמת לנזק כספי משמעותי ויש לשחררו. המשיבה מתנגדת להשבת התפוס נוכח החשד לביצוע עבירה.

4.      אתמול קיימתי דיון בבקשה במעמד הצדדים ובסופו קיבלתי לידיי את תיק החקירה.

דיון והכרעה

5.      אשר לטענה בדבר חוסר סמכות - דינה להידחות.

ראשית, סעיף 5(ג)(1) לצו קובע כי אם התעורר יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה רשאי המפקח במעבר לתפוס טובין, גם אם קיים יסוד "שעומדים לעבור בהם עבירה". בענייננו, ומחומר החקירה אין על כך חולק, התפוס נתפס לאחר שעבר את מחסום אלזעיים מישראל לשטחי האזור בכיוון מעלה אדומים, כשהוא עמוס בפסולת בניין. בהקשר זה מפנה לדו"חות הפעולה והצילומים שערך המפקח ארז שרעבי. לא למותר לציין כי הנהג לא חלק בחקירתו על מיקום התפיסה.

שנית, הנהג בחקירתו לא חלק על כך שעבר במחסום כשהוא עמוס בפסולת, אלא שטען שבשל תקלה בהילוכים של התפוס שנתגלתה כבר בירושלים, הונחה ע"י המבקש ואדם נוסף לנסוע למוסך במישור אדומים לתיקון התקלה, אלא שהתבלבל בדרכו ועוכב לאחר המחסום כשבחר בטעות בנתיב שגוי. גרסה דומה מסר גם המבקש בחקירתו. אלא, שגרסה זו אינה הגיונית על פניה, משום שאין כל סיבה נראית לעין מדוע יבחרו המבקש או הנהג להביא את התפוס, שהוא רכב כבד מאוד, למוסך במישור אדומים מחוץ לירושלים, שעה שהתקלה נתגלתה כבר לאחר העמדת התפוס בפסולת בתוככי ירושלים והרחק מן המעבר. מכאן, שבנסיבות המקרה, יסוד סביר לחשד לעבירה של העברת פסולת אסורה לאזור קיים גם קיים.

6.      אשר לפתרון המעשי - אין חולק כי התפוס מצוי אצל הרשויות מזה כשלושה שבועות מיום 9.7.2023, ונדמה גם שאין חולק כי יש לתפיסה זו משמעות כלכלית גדולה. בשים לב למכלול הנסיבות ולצורך לאזן בין הצורך לחקור ולרדת לחקר האמת והצורך להרתיע, לבין זכות הקניין שהיא זכות יסוד חוקתית על-חוקית, סברתי שיש להורות על שחרור התפוס בתנאים הבאים:

א.    צו איסור ביצוע כל דיספוזיציה בתפוסים למשך 90 יום;

ב.     התחייבות עצמית של המבקש בסך 10,000 ₪ להבטחת האמור;

ג.       הצהרת המבקש, כי עם שחרור התפוס, שעשוי לשמש ראיה, הוא מוותר על כלל הראיה הטובה ביותר ולא יהיו לו טענות בהקשר זה - הצהרה זו תימסר בתצהיר יחד עם ההתחייבות העצמית שלעיל;

ד.     ככל שהמבקש יידרש לשאת בעלויות החזקת התפוס עד למועד שחרורו, יחויב בהוצאות אחסנת התפוס.

נא לשלוח לצדדים ולהשיב את תיק החקירה לתחנת מעלה אדומים.

זכות ערר כחוק.

יש לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אב תשפ"ג, 31 יולי 2023, בהעדר הצדדים.