לפני בקשה להחזרת תפוס - רכב מסוג ג'יפ מ.ר. 24695703 (להלן: "הרכב").

רקע

1.      בתאריך 17.8.23 סמוך לחצות, בכפר קרע, ארע ארוע ירי אשר על פי החשד בוצע ע"י חשודים שנסעו ברכב נושא הבקשה. הרכב נתפס ע"י המשטרה לאחר מרדף.

נימוקי הבקשה

2.      בבקשה שלפני עותר המבקש להחזרת הרכב לידיו, שכן כל הבדיקות הנדרשות כבר בוצעו בו ומשהוא עצמו נחקר ומסר את גרסתו, אזי אין עוד תכלית מוצדקת להמשך תפיסתו.

3.      לטענת המבקש מדובר ברכב שהוא בעליו הרשום, אלא שהוא עצמו אינו קשור לארוע נושא החקירה, שכן ביום שבו נתפס הרכב ע"י המשטרה, בעת העדרותו מן הבית, דיווח אחיו עודאי כי הרכב נגנב מן החצר. בעקבות כך נעצר האח בחשד למתן הצהרה כוזבת ובהמשך שוחרר.

4.      בתשובות ב"כ המבקש לשאלותי בדיון שהתקיים בפני ביום 7.9.23, נטען כי מדובר ברכב ה"משמש את המשפחה" ו"משועבד בגלל הלוואה".

5.      המבקש עצמו לא התייצב לדיון וגם לא תמך את הבקשה בתצהיר.

עמדת המשיבה

6.      המשיבה מתנגדת לבקשה מן הטעם שמדובר ברכב אשר שימש את נוסעיו לביצוע ירי וחקירת נסיבות הארוע טרם הסתיימה.

דיון והכרעה

7.      בבחינת חומר החקירה שנאסף עד כה והועבר לעיוני לצורך מתן ההחלטה, מצאתי כי:

·        המבקש הוא הבעלים הרשום של הרכב.

·        במהלך ארוע הירי שעל פי הראיות שנאספו עד כה אכן בוצע מתוך הרכב הנדון, נראה הרכב נוסע ללא לוחיות זיהוי (שנמצאו לאחר מכן מפורקות בתוכו), נוסעיו נמלטו ממנו וזהויותיהם טרם התבררו למשטרה.

·        זמן קצר מאוד לאחר הארוע, פנה אחיו של המבקש - עודאי, למשטרה, ודיווח כי כשעתיים לפני כן נגנב הרכב מחצר ביתו של המבקש בבאקה אל גרביה, בעת שהמבקש עצמו היה בטיול. בעקבות כך ועל רקע ארוע הירי, נחקר עודאי באזהרה כחשוד במסירת ידיעה כוזבת ובביצוע הירי עצמו, והכחיש את החשדות שיוחסו לו.

·        המבקש עצמו זומן לחקירה עוד ביום 18.8.23, אך התייצב רק ביום 3.9.23, לאחר שהגיש את הבקשה דנן. בחקירתו טען כי בעת הרלבנטית היה בטיול עם חברים שאת פרטיהם לצרכי התקשרות ובכלל טען כי אינו מכיר, מסר הסבר מסוים לעובדה שיצא לטיול שלא ברכבו ואישר כי מדובר ברכב המשמש לא רק אותו.

8.      סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969

(להלן :"הפקודה") קובע כי:

"(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי

באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא

עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן

כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."

סעיף 34 לפקודה קובע כי:

"על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין-משטרה בדרגת

מפקח-משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים

(להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ,

רשאי בית-משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או

לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל

בתנאים שייקבעו בצו."

9.      לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, עמדת המשיבה, הוראות החוק והתמונה העולה מחומר החקירה שטרם הסתיימה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. מדובר ברכב שכבר עתה ברור מתוך הראיות כי שימש את מי שביצע את הירי. לטעמי יש לאפשר למשטרה למצות את כל פעולות החקירה האפשריות, לרבות בחינת טענת האליבי של המבקש שזה עתה נמסרה (בשל התייצבותו המאוחרת לחקירה) וגם את גרסת אחיו עודאי. במצב דברים זה, אני סבורה כי נכון לעת הזו ורשאית המשטרה להמשיך ולהחזיק ברכב, אם לצרכי המשך החקירה, ו/או לצורך חילוטו בבוא העת כחפץ ששימש לביצוע עבירה.

10.  סוף דבר, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

תיק החקירה נמצא בלשכתי ויימסר לנציג תחנת עירון.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשפ"ג, 10 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.