1

 

 

 

 

 

1.         בתאריך 30/7/14 הוגשה ע"י המבקשת בקשה להמשך החזקה בתפוס על פי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי.

 

מדובר ברכב מסוג ב.מ.וו הנושא לוחית זיהוי ישראלית 99-683-74 אשר נתפס בתאריך 4/2/14 במסגרת חקירה של יבוא רכבי יוקרה גנובים ומזוייפים.

 

בתאריך 20/8/14 התקיים דיון בפני לגופה של הבקשה.

 

2.         ב"כ המבקשת הציג דו"ח סודי המפרט את הבסיס לחשדות לפיהם עבר המשיב עבירה של קבלת הרכב כחשוד כגנוב. לדברי ב"כ המבקשת נמצא בבדיקות מז"פ כי הרכב מזוייף, כלומר בעל זהות אחרת, וכי נגנב ממדינה באירופה ויובא למדינת ישראל.

 

            החקירה טרם נסתיימה והמבקשת זקוקה להמשך החזקת הרכב.

 

            הבקשה הוגשה בטרם עברו 180 הימים אם כי הדיון נשמע באיחור.

 

3.         ב"כ המבקשת טען כי עילות התפיסה הן מכח פקודת סדר הדין הפלילי סעיפים 32 ו-34 והן מכח חוק איסור הלבנת הון - סעיף 26.

 

            לדבריו מדובר ברכב אשר הוכנס שלא כדין לשטח ישראל תוך הצגת מצג שווא לרשויות המדינה הן ע"י החשודים הנוספים והן ע"י המשיב עצמו.

 

2

            הרכב קיבל רשיון יבוא והוכנס לישראל תוך הצגת פרטים כוזבים ועל כן עצם הימצאות הרכב בישראל אינה חוקית. הרכב שניתן לו רשיון ליבוא אינו הרכב שנכנס בפועל למדינת ישראל, על כן לא ניתן לומר כי המשיב הוא הבעלים של הרכב התפוס ע"י משטרת ישראל.

 

4.         ב"כ המבקשת ציין עוד כי משרד התחבורה פועל על מנת לפסול את רשיונות היבוא שניתנו לרכבים נשוא פרשה זו והטוען לזכות ביקש מפורשת את החרמת הרכס והשארתו בידי משטרת ישראל- באמצעות האינטרפול.

 

            לרכב הוצא גם הליך של איסור שימוש ואסור לעלות על כבישי מדינת ישראל.

 

            ב"כ המבקשת הצביע בדו"ח הסודי על ראיות לכאורה לביצוע עבירות ע"י המשיב.

 

5.         נציג הפרקליטות אשר התייצב בדיון ציין כי בשל הגבלות תקנות התעבורה, הרכב אינו יכול לקבל רשיון רכב בארץ הן לאור העובדה כי לא יובא בפועל ע"י המשיב והן לאור העובדה כי חלפו 24 חודשים ממועד יצורו.

 

            כשיובא הרכב לארץ הנתונים שהוצגו בפני רשויות המכס לא היו אמיתיים, וקיימת עילה לתפיסה אזרחית ע"י המכס בשל הברחה. מכל מקום הרכב אמור להיות מוחזר למחסני המכס ולא למשיב.

 

6.         ב"כ המשיב ציין כי הוא מתנגד לבקשה להאריך את תוקף החזקת הרכב לתקופה המבוקשת, בין היתר לאור שיהוי במועד הגשת הבקשה.

 

            בכך טען ב"כ המשיב מגיעה המבקשת לבית המשפט כשידיה אינם נקיות.

 

7.         ב"כ המשיב ציין כי עסקינן במשיב נורמטיבי, יזם נדל"ן שפנה למר ליאור אבנת וביקש ליבא רכב לארץ באמצעותו. מר אבנת הוא יבואן רכב מוכר, שיבא רכבים לארץ עבור אנשים נורמטיבים אחרים, כשמבחינת המשיב היבואן הוא איש אמונו ופעל על פי הנחיותיו.

 

            המשיב חתם על עשרות מסמכים אם כי בחלקם אכן הצהיר כי מיבא את הרכב בעצמו מה שלא היה נכון.

 

8.         המשיב שילם מס גבוה מאוד על הרכב - כ-105,000 ₪ (מסמך הוצג), כשלא היה לו כל בסיס לחשוד שלא היה משהו לא כשיר וכשהרכב נכנס דרך הנמל באופן גלוי.

 

3

9.         אם הרכב אכן בבעלות מדינה אחרת, מכח מה מחזיקה המדינה ברכב כעת?

 

            גם אם הרכב מזוייף, הרכב אינו בבעלות מדינת ישראל ואין למדינת ישראל שום יתרון על המשיב שכן אין היא מחזיקה את הרכב כחוק.

 

10.       המשיב הגיש תביעה אזרחית נגד מר אבנת אך לא ניתן להתעלם מכך שכרגע יש "ברזל" ששווי כ-300,000 ₪ וניתן לעשות בו שימוש לצורך פירוק ומכירת חלקים.

 

            ככל שהרכב מוחזק זמן ארוך יותר במגרש ערכו יורד.

 

            המשיב מבקש להקטין את נזקו אם כי אינו עומד על כך שבני משפחתו יסעו ברכב שאינו כשיר לנסוע.

 

11.       ב"כ המשיב ציין כי יש מקום להחזיר למשיב את המס ששילם וציין עוד כי אין צורך להחזיק את הרכב לתקופה נוספת של 180 יום.

 

            על המדינה לדאוג גם לקרבן העבירה - הוא המשיב, וצריכה לקחת בחשבון שיש פה אדם שהונו אותו, שלא היה לו יסוד נפשי לעבור את העבירה, ששילם את המיסים שנדרש לשלם ושיש מקום להקטין את נזקו.

 

12.       ב"כ המשיב ציין כי המשיב אינו מעוניין ברכב המזוייף, הוא קנה לאשתו רכב פאר לפנק אותה ביום הולדתה, הוא מצטער על השתלשלות העניינים אך הוא הקורבן שנפגע, על כן יש מקום להקטין את הנזק ולהשיב לו את מה ששילם כדין, סכום של מעל 105,000 ₪.

 

13.       לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובראיות שהוצגו לעיוני נחה דעתי כי יש מקום להעתר לבקשה ולהורות על החזקת הרכב נשוא הבקשה לתקופה נוספת של 180 יום.

 

14.       בתאריך 7/9/14 התקיים דיון בפני כב' השופטת שרון נתנאל בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ע.ח. 9925-09-14. מדובר בערר שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום בעכו ביחס לרכב אחר שנתפס במסגרת אותה פרשיה.

 

            אף שם היה מדובר ברכב שנגנב באחת ממדינות אירופה ופרטיו זוייפו.

 

4

            כב' השופטת שרון נתנאל, קבעה כי דין הערר להתקבל. כב' השופטת שרון נתנאל ציינה כי מדובר ברכב אשר קיימות לגביו ראיות לכאורה במידה מספקת להליך זה לכך שנגנב בחו"ל, יובא בארץ ביבוא אישי תוך זיוף הרכב וזיוף מסמכים ונרשם בארץ תחת אותם זיופים, תוך שנמכר למשיב שבאותו עניין היה קונה בתום לב ובתמורה מלאה.

 

            כב' השופטת שרון נתנאל כתבה כי נראה כי לא ניתן יהיה לקבל רישוי לרכב זה בארץ והעובדה כי נרשם בארץ, נעשתה באמצעות זיופים ומרמה.

 

            כן קבעה כי ברי שהרכב נחוץ על מנת להוות ראיה בהליך המשפטי שככל הנראה יתקיים, לאחר שיוגשו כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה, והחזרתו עלולה לחבל בראיה זו - עצם ההחזרה עלולה לשים טענות בפני הנאשמים הצפויים.

 

            בבואה לאזן בין האינטרסים להביא לדין את מי שגנבו וזייפו לבין האינטרס של המשיב - נעתרה השופטת בחלקה לבקשת המבקשת וקבעה כי העוררת רשאית להחזיק ברכב עד 4/1/15 וככל שתחפוץ להמשיך ולהחזיק ברכב או שכתב אישום לא יוגש, תוכל להגיש בקשה נוספת לבית משפט קמא.

 

            כב' השופטת דחתה את בקשת המשיב באותו הליך למסור לידיו את חוות הדעת לפיה הרכב זוייף.

 

15.       בניגוד למשיב שעניינו הובא בפני כב' השופטת שרון נתנאל ושלגביו קבעה כי על פי כל האינדיקציות היה קונה בתום לב ובתמורה מלאה, הראיות ביחס למשיב זה, כפי שהוצגו לי בדו"ח הסודי - מצביעות על כך כי קיים חשד סביר לביצוע עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב - לפחות.

 

            לא אכנס כמובן לטיבן של הראיות, אך בחנתי אותן בקפידה והחשד אכן קיים.

 

16.       מדובר ברכב אשר בו נעברה עבירה ובו נמצאות הראיות המוכיחות את ביצוע העבירה כאשר הרכב הוא גם פרי העבירה.

 

            קיימת הצדקה לשמור את הרכב כמוצג משטרתי רלוונטי להוכחת אשמת המעורבים בתיק - החשודים המרכזיים והמשיב עצמו.

 

17.       הרכב נמצא כמזוייף, נתוניו מזוייפים והוא נגנב באחת ממדינות אירופה.

 

5

18.       בצדק מציין ב"כ המבקשת כי הנתונים מכוחם יובא לכאורה הרכב, הינם מזוייפים, לרכב אין רשיון יבוא, שהותו במדינת ישראל אינה חוקית ועל כן לא ניתן לשחררו מחזקת המשטרה ויש לאפשר המשך החזקתו בידיה.

 

            לרכב גם הוצאה הודעה על איסור שימוש ברכב, הוא אינו כשיר לנסיעה ולא ניתן יהיה לרושמו במשרד הרישוי על שם הרוכש.

 

19.       בשים לב לכל אלה אני נעתרת לבקשה ומורה על המשך ההחזקה ברכב לתקופה של 180 יום נוספים החל מיום 4/8/14 - הן לאור הראיות שהוצגו לי, הן לאור התשתית החוקית עליה הצביעו ב"כ המבקשת, ובמיוחד לאור החלטת כב' השופטת שרון נתנאל בהליך מקביל.

 

            אשר לתביעה להחזיר למשיב את המיסים אשר שילם לרשויות המדינה - סביר להניח כי אם תוגש בקשה מתאימה בצירוף האסמכתאות הנדרשות, תשקול המדינה בחיוב את השבת הכספים אשר שולמו בנסיבות הנדונות.

 

החלטה תשלח לצדדים.

 

החומר הסודי שהוגש ע"י המבקשת יוחזר לה.

 

 

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ד, 08 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.