לפני בקשה להחזרת תפוס - רכב מסוג סקודה מ.ר. 62-625-801 (להלן: "הרכב").

 

רקע

 

1.      בתאריך 9.7.20 סמוך לשעה 17:00, בכביש מס' 6 לפני מחלף עירון לכיוון צפון, נעצרו מבקש 2 ואדם נוסף אחר - פרג' אלוג' (להלן: "האחר"), בעת שנסעו יחדיו ברכב. מבקש 2 נהג ברכב והאחר היה עמו. בתא המטען של הרכב נתפסה שקית גדולה שהכילה סמים מסוג קנאביס במשקל נטו של 2.04 ק"ג.

 

2.      מבקשת 1 היא הבעלים הרשום של הרכב ומבקש 2 הוא בעלה.

 

הבקשה ונימוקיה

 

3.      בבקשה שלפני הועלו הטענות שלהלן:

 

א.    מבקש 2 נעצר למספר ימים, נחקר בחשד לביצוע עבירות של החסקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית ובחקירותיו טען כי לא ידע דבר אודות הימצאות הסמים ברכב ואף הפליל את האחר שהיה עמו, במהלך עימות שבוצע בין שניהם.

 

ב.     למבקש 2 אין הרשעות קודמות בעברו ועד כה גם לא הוגש נגדו כתב אישום בתיק זה.

 

ג.       בנסיבות אלה ומשהרכב שייך למבקשת 1, כי אז יש להורות על שחרורו.

 

 

עמדת המשיבה

 

4.      המשיבה מתנגדת לבקשה מן הטעם שמדובר ברכב ששימש לביצוע עבירת סמים ובתגובתה לבקשה בכתב ציינה כי "התיק יועבר בקרוב לתביעות חדרה לשם הגשת כתב אישום".

 

5.      עם זאת, בדיון שהתקיים בפני ביום 12.9.23, הצהיר נציג המשיבה כי ככל שב"כ המבקשים יצהיר לפרוטוקול שהוא מוכן להפקדה של 30% מערך הרכב (ששוויו כ- 80-90,000 ש"ח), יסכים לאיסור דיספוזיציה והתניה בפוליסת הביטוח לטובת המדינה.

 

 

דיון והכרעה

 

6.      לאחר בחינת תיק החקירה שנמסר לעיוני, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בתנאים.

 

ואלה טעמי:

 

א.    המסגרת הנורמטיבית

סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) קובע כי:

"(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו

חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה

בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או

כאמצעי לביצועה".

 

סעיף 39 לפקודה קובע כי:

"(א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש

שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע

לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה

העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין

עונש שהוטל על הנאשם.

           

הפרמטרים הצריכים להישקל לצורך עריכת האיזון הראוי בבקשות כגון זו שלפני, נקבעו עוד בבש"פ 498/01 עריפה עמאש נ' מדינת ישראל, פד"י נה(3) 241, 244, ע"י כב' השופטת דורנר שקבעה כי:

"בעניין זה הכלל הוא שעל המדינה להציג תשתית ראייתית

מספקת, שעל פיה יהא ניתן לקבוע אם אמנם האמצעי של

המשך תפיסת הרכב - שהוא אמצעי הננקט במסגרת הליך

פלילי ופוגע בזכותו הקניינית של בעל הרכב - הוא מידתי".

 

 

ב.     המצב הראייתי כפי שעולה מתיק החקירה

 

·        הרכב נתפס במהלך נסיעה בכביש 6 סמוך למחלף עירון לכיוון צפון, שעה שמבקש 2 נהג בו והאחר היה עמו.

 

·        בעת תפיסתו נדף מן הרכב ריח חריף של סמים וכמות הסמים שנמצאה בתא המטען שלו היתה גדולה - כ- 2 ק"ג נטו (ר' בדו"חות הפעולה של כל השוטרים שנטלו חלק בתפיסה).

 

·        בחקירתו הראשונה מיום 9.7.23 שעה 20:29, טען מבקש 2 כי הרכב שייך לאשתו (מבקשת 1) אשר היתה מודעת לכך שבאותו יום בשעות הבוקר הוא נטל את הרכב ונסע בו לצפון ביחד עם האחר שהוא חברו, לבקשתו. מבקש 2 הוסיף וטען כי במהלך נסיעתם בקש האחר שיעצרו כי "ראה מישהו ורצה לקחת ממנו כסף לדלק" וכי הוא עצמו נשאר ברכב, שיחק ב"טיק טוק" ולא ראה האם האחר לקח או קבל משהו מהאדם שבו פגש, אם לאו. בהמשך החקירה, לאחר שחזר וטען כי לא ידע דבר אודות הימצאות הסמים הרכב, סיפר מבקש 2 כי למעשה כן ראה את האחר מביא שקית שחורה לרכב, אך המשיך לטעון כי לא ידע שאותה שקית הכילה סמים, וכדבריו: "לא אמר לי שזה סמים, הוא אמר לי שהוא יקפיץ את השקית הזו לצפון, אם הייתי יודע שזה סמים לא הייתי מכניס את זה לרכב כי אני קניתי את הרכב הזה בכסף שלי ובקושי קניתי אותה". לגרסתו, בשלב המעצר כשהסתבר לו שמדובר בסמים, הוא פנה אל האחר ואמר לו "יא נוכל, יא שקרן, יא בוגד" וזה התנצל בפניו ובקש סליחה (טענה שאין לה זכר בדו"חות השוטרים שבצעו את המעצר - ר.ס.מ). בחקירתו הנוספת מיום 11.7.23, טען מבקש 2 כי "באמצע הנהיגה שאל את האחר מה זה השקית שהוא שם מאחורה" וזה השיב לו שמדובר בבגדים, וגם בחקירתו השלישית מיום 11.7.23 חזר וטען כי לא ידע שמדובר בסמים.

 

·        האחר שמר על זכות השתיקה בכל חקירותיו.

 

·        בעימות שנערך בין השניים ביום 11.7.23, חזר מבקש 2 על טענתו לפיה מדובר בסמים השייכים לאחר וזה השיב: "זה שלי ואני שומר על זכות השתיקה".

 

·        מבקש 2 והאחר שוחררו מן המעצר ביום 13.7.23 בתנאים של מעצר בית למשך 5 ימים (עד 18.7.23), התחייבות להתייצב במשטרה על פי דרישה וחתימה על ערבות ערבויות עצמיות.

 

·        פניות היחידה החוקרת אל בית המשפט בבקשות להוצאת צווים שונים לשם קידום החקירה נעשו רק ביום 15.8.23.

 

ג.       במצב הדברים המתואר לעיל, לאור הקשר ההדוק שנמצא לכאורה בין הרכב השייך למבקשת 1 שהיא אשתו של מבקש 2, לבין כמות הסמים הגדולה שנתפסה בו ואשר ריחם הורגש באופן ברור ע"י השוטרים שבצעו את התפיסה (ר' בדו"חות הפעולה, נראה לי כי הסיכוי לחילוט הרכב בסופו של דבר, כחפץ ששימש לביצוע עבירת סמים, אינו מבוטל.

 

ד.     השאלה בה עלי להכריע אם כן, היא האם מדובר במקרה שניתן להסתפק בו ב"חלופת תפיסה" שפגיעתה בזכות הקניין של המבקש תהא פחותה (ר' רע"פ 1588/13 סובחי נ' מדינת ישראל). לא אחת נקבע כי כאשר תפיסת נכס נעשית על מנת להבטיח את האפשרות לחלטו, אזי יש טעם בקביעת תנאי כספי המקיים מתאם עם ערכו הכלכלי של הנכס. כך למשל, בבש"פ 6529/10 דודו מגידיש נ' מדינת ישראל נקבע כי:

"בבוחנו את האפשרות להוציא צו זמני, שומה על בית המשפט

לבחור באמצעי שלצד הגשמתו את התכלית שלשמו ננקט,

פגיעתו הקניינית בבעל הרכוש מינימאלית והוא מאזן ככל

שניתן בין האינטרס הציבורי שבהבטחת החילוט לאינטרס

הפרט בקניינו".

 

ה.  ב"כ המבקשים הבהיר בהתייחסותו להצעת המשיבה כי לא יעלה בידי מי מהמבקשים להפקיד סכום של 30% משווי הרכב, באמרו: "...מכל מקום הרכב הזה משמש את האשה גם, יש גם ילד קטן בבית, יש פה קושי כלכלי לבוא ולהפקיד 30 אחוז מערך הרכב".

 

7.   מפני כל המפורט לעיל, על רקע הפסיקה הנוהגת ובהתחשב בין השאר גם במה שנראה על פניו כהשתהות היחידה החוקרת בסיום החקירה והעברת התיק ליחידת התביעות, אני מורה כי הרכב ישוחרר בכפוף למילוי התנאים כדלקמן:

 

א.                הפקדת סך של 20,000 ₪ המהווה כ - 25 אחוז מערכו של הרכב (בהתאם לטענת

ב"כ המבקשים ובהעדר ראיה מפורשת שתלמד על ערכו המדויק).

 

ב.         חתימת מבקשת 1 (הבעלים הרשום של הרכב) על התחייבות שלא לבצע כל דיספוזיציה ברכב אלא לשם חילוטו על ידי המדינה היה וזה אכן יתבקש ויוחלט עליו בסופו של ההליך בתיק העיקרי.

 

            ג.         צו איסור דיספוזיציה ברכב יירשם במשרד הרישוי כתנאי לשחרורו.

 

ד.     פוליסת ביטוח לרכב ושיעבוד שיירשמו לטובת המדינה.

 

 

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

 

תיק החקירה יימצא בלשכתי החל מיום 19.9.23 בשעה 08:30 ויימסר לב"כ המשיבה באמצעות פקיד העזר או העוזרת המשפטית .

 

 

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ד, 18 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.