1

1.         המבקשת הינה חברה שעוסקת בתחום ההובלות ועבודות העפר ובבעלותה שתי משאיות ויעה אופני (להלן: הכלים). המבקשת נחשדה כי ביצעה באמצעות הכלים עבירות שונות של השלכת פסולת ברבים ולכן המשיבה תפסה את הכלים. המבקשת פנתה לבית המשפט לשחרור הכלים ולאחר דיון שהתקיים בפניי ביום 14.7.14 הצדדים הגיעו להסכמות לפיהן הכלים ישוחררו לטובת המבקשת בכפוף להפקדת ערבויות שונות לגבי כל כלי וכלי. ערבויות אלה כוללות הפקדה כספית, ערבות צד ג', עיקול במשרד הרישוי לטובת המדינה, צו איסור עריכת דיספוזיציה בכלי וכן פוליסת ביטוח מקיף לגבי כל אחד מהכלים שבו המדינה תופיע כמוטב בלעדי. בהחלטתי מיום 14.7.14 קבעתי שכל תנאי השחרור של הכלים יעמדו בתוקפם למשך 180 יום ממועד מתן ההחלטה.

2.         יוצא מכך, שהמועד האחרון לתפיסה של הכלים הוא 13.1.15. ביום 5.1.15 המבקשת הגישה בקשה לבית המשפט להחזרת הפיקדונות הכספיים שהופקדו לגבי הכלים השונים וכן לביטול כל התנאים המגבילים שנקבעו לעניין הכלים. המשיבה הגישה ביום 19.1.15 בקשה להארכת מועד לתפיסת הכלים תוך השארת הערבויות שנקבעו לפרק זמן של חודשיים וזאת עד להגשת כתב האישום כנגד המבקשת. התקיים דיון בפני בשתי הבקשות במעמד הצדדים. כמו כן, המבקשת הגישה הודעת עדכון לפיה כבר הוגש כתב אישום כנגד המבקשת ונאשמים נוספים בגין העבירות נשוא התפיסה של הכלים לבית משפט השלום בראשון לציון ביום 12.2.15 במסגרת ת"פ 29662-02-15. לטענת המשיבה, בכוונתה לבקש לחלט את הכלים היה והנאשמת תורשע בדין.

2

3.         אומנם, נקבע בפסיקה כי מן הראוי הוא להגיש בקשה להמשך החזקה של תפוסים מעבר ל-180 יום בטרם חלוף אותם 180 ימים, אך נקבע גם שאין מניעה להגיש בקשה להמשך ההחזקה גם לאחר חלוף אותם 180 ימים (בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2) 464, 475). במקרה שבפני, האיחור מטעם המשיבה בהגשת הבקשה להארכת המועד איננו איחור ניכר שיש בו בכדי להצדיק ביטול טוטאלי של כל התנאים המגבילים שנקבעו כפי שעותרת המבקשת.

4.         מן הראוי לזכור שמשהוגש כתב אישום כנגד המבקשת, רמת הראיות שדרושה לצורך המשך ההחזקה של הכלים היא של יסוד סביר להרשעה שבאותו חפץ נעברה עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה (ראו לשון סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט - 1969). בפסיקה נקבע שרמה ראייתית זו דומה היא לרף הראייתי הנדרש לצורך מעצרו של אדם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו (בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.09) פסקה 13 להחלטתה של כב' השופטת ארבל) (להלן: מגאלניק). במקרה שבפני, כתב האישום הוגש לפני ימים ספורים ולכן מטבע הדברים לא היה סיפק בידי המבקשת לעיין בחומר החקירה ולהעלות טענות כנגד השאלה אם אכן קיימות ראיות לכאורה, או לא. בטרם הגשת כתב האישום, רמת הראיות שהיתה נחוצה, עוד בטרם שניתנה למבקשת הזכות לעיין בחומר החקירה, היתה של חשד סביר בלבד (ראו מגאלניק פסקה 12 להחלטה).

5.         בנסיבות אלה, הנני מאריך את תקופת ההחזקה של הכלים ע"י המשיבה, לרבות התנאים המגבילים שנקבעו בהחלטתי מיום 14.7.14 לגבי כל אחד מהכלים, עד ליום 13.3.15. היה והמבקשת תסבור, לאחר עיון בחומר החקירה, שאין ראיות לכאורה להמשך החזקה של הכלים, תוכל להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ויקבע דיון. כמו כן, המשיבה תוכל להגיש בקשה נפרדת להארכת המועד להמשך החזקת התפוסים והארכת תוקפם של התנאים המגבילים.

6.         בכל מקרה, יובהר שפרק הזמן שקבעתי לצורך המשך ההחזקה הוא על מנת לאפשר למבקשת לעיין בחומר החקירה. לא ניתן להמשיך להחזיק בערבויות מבלי שיהיה תחילה דיון בשאלת הראיות לכאורה.

3

7.         הדיון היה קבוע ליום 17.2.15 למתן החלטה במעמד הצדדים. מאחר וההחלטה מוכנה, הדיון מבוטל. המזכירות תעביר העתק ההחלטה בדחיפות לבאי כח הצדדים. המזכירות תעביר את העתק ההחלטה הן לבא כוחה הקודם של המבקשת, עו"ד מחמוד חלאילה וכן לבא כוחה הנוכחי, עו"ד מיכה הולבינגר.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ה, 15 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.