החלטה

שבתי ועיינתי בטענות הצדדים. כזכור החלטה מקורית ניתנה ביום 4/2/24. השיקולים שם מדברים בעד עצמם, לרבות נושא הנכות הנטענת, עוצמת הראיות, שעבודים וכיוצא באלה. המאשימה טוענת כי משניתנה החלטה אין מקום לשוב ולהידרש בנושא. דעתי שונה. אם חלוף זמן ממושך מצדיק עיון חוזר בפגיעה בחירות, יכול הוא להצדיק גם בנושא פגיעה בקניין. הצדדים הסמיכוני לבחון התנאים ולתת החלטה, מבלי לפגוע בטענות אחרות העומדות להם. אני מורה כדלקמן:

אין מחלוקת כי מדובר ברכב שאינו "המרכזי באירוע" ומוחזק כבר 13 חודשים. כמו כן הבאתי בחשבון כי המתלונן העיד. בנסיבות אלה, במיוחד נוכח הטענות לגבי המצב הרפואי של אשת המבקש 4, אני מורה כדלקמן:

יופקד סך של 18,000 ₪. הסך מביא בחשבון פחיתת הערך וחלוף הזמן. במקום שעבוד ביטוח תהיה ערבות עצמית של המבקש בגובה 160,000 ₪, וכן התחייבות שני צדדי ג' בסך זהה. נאסר על המבקש או מי מטעמו לעשות דיספוזיציה ברכב. הצו בר המרה לרכב אחר חילופי.

בכפוף לקיום תנאים אלה, ישוחרר התפוס.

ניתנה היום, ב' טבת תשפ"ה, 02 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.