הת (ראשון לציון) 14507-12-24 – צברי אבו גאנם נ’ תחנת משטרה – רמלה
ה"ת (ראשון-לציון) 14507-12-24 - צברי אבו גאנם נ' תחנת משטרה - רמלהשלום ראשון-לציון ה"ת (ראשון-לציון) 14507-12-24 צברי אבו גאנם נ ג ד תחנת משטרה - רמלה בית משפט השלום בראשון-לציון [28.12.2024] כבוד השופט יובל קדר החלטה
בפני בקשה להחזרת תפוסים בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה").
רקע: ביום 24.9.24 נערך חיפוש בביתו של המבקש ובביתו אותר כסף מזומן בסכום של 710,000 ₪ וכן 6,500 $ (להלן: "התפוסים"). החיפוש בוצע על פי צו בית משפט מיום 15.9.24 בביתו של המבקש בשל חשד לעבירות אמל"ח.
ביום 26.9.24 הוגשה בקשה להורות על פעולה ברכוש ברוח ע"א 7735/14 (פס"ד אלוביץ). בית המשפט בחן את החומר ואישר את התפיסה בדיעבד בגין חשדות לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה וחוק השימוש במזומן (להלן: "צו פעולה ברכוש").
כאן המקום להעיר כי נפלה טעות בפסיקה אליה הפנתה המבקשת בצו, ההליך הנכון הוא רע"פ 4526/18 אלוביץ נ' מדינת ישראל (5.6.18), שם נקבע בפסקה 21: "יתכנו מצבים חריגים בהם יתעורר צורך חיוני ודחוף לתפיסת רכוש בשווי, אף ללא צו. כך, לדוגמה, מקום בו קיים חשש להברחת הנכס או החפץ. לדוגמה, שוטר שעורך חיפוש, עם צו או בלי צו, מוצא באקראי בבית החשוד סכום כסף נכבד, שלא שימש כשכר עבירה אך ייתכן שניתן יהיה לחלט אותו בעתיד כרכוש בשווי לפי חוק איסור הלבנת הון. כאשר קיים חשש שאם הכסף לא ייתפס בו במקום, הוא ייעלם ולא ניתן יהיה לחלטו בעתיד, רשאי השוטר לתפוס את הכסף, בכפוף לביקורת שיפוטית שתתבצע בדיעבד"
ביום 5.12.24 הוגשה בקשת המבקש להשבת התפוסים. בבקשה נטען כי המבקש אדם נורמטיבי, בחיפוש לא נתפס דבר מהצויין בצו (אמצעי לחימה וסמים), התפוסים נתפסו הגם שזו לא היתה מטרת החיפוש והחזקתם היא בניגוד לחוק. |
|
המבקש הוסיף כי הכסף מוחזק בביתו למשמורת לאחר שהתקבל בחתונות אחיו, בהן היו משתתפים רבים. עוד נטען כי אביו של המבקש ערך רישום של הכסף כמקובל והשאיר את הכסף בבית המבקש וכי רשימה זו הוצגה למשיבה והיא התעלמה ממנה.
ביום 15.12.24 הוגשה תגובת המשיבה ולפיה נגד המבקש מתנהלת חקירה בחשד לביצוע עבירות של השמטת הכנסות, עבירות על חוק צמצום השימוש במזומן והלבנת הון, התפוסים קשורים לעבירות המיוחסות ולכן המשך תפיסתם נעשה כדין.
ביום 24.12.24 התקיים דיון בפניי. המשיבה הציגה את צו החיפוש מיום 15.9.24 ואת צו פעולה ברכוש מיום 26.9.24. המבקש חזר על טענותיו כי הוא אדם נורמטיבי בעל שכר גבוה, בביתו נערך חיפוש בהתאם לצו והכסף נתפס באופן לא חוקי. ב"כ המבקש ציין כי רק כעת נודע לו על קיומו של צו פעולה ברכוש. המבקש הוסיף וטען כי בבש"פ 333/21 אבו ג'אבר נ' מדינת ישראל (18.4.21) (להלן: "בש"פ ג'אבר") נקבע כי אין סמכות לתפוס כסף מזומן בגין עבירה של העלמת הכנסות כשהיא בפני עצמה ואינה מהווה עבירת מקור. המבקש הפנה גם לשתי החלטות בהן הורו בתי המשפט על החזרת סכומים נכבדים שנתפסו משלא נמצא שהם קשורים לעבירה בגינה החלה החקירה. המבקש טען כי הדיון לא נסוב על עבירה של הלבנת הון, באשר סעיף 17ב לתוספת לחוק איסור הלבנת הון קובע כי זו מתחילה להתגבש כשהסכום הוא מעל 2.5 מיליון ₪. עוד טען המבקש כי התפוסים אינם שכר או אמצעי לביצוע עבירה וכי בפני רשויות המס פתוחה הדרך לפעול בדרך אחרת מינהלית אחרת.
המשיבה טענה כי הצווים הוצאו כחוק. המבקש אכן נחקר ומסר גרסה אך התבקש להמציא מסמכים ולא עשה כן. החשד הוא לביצוע עבירות לפי סעיף 3א ו-3ב לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק") והם אינם בהכרח קשורים לעבירות מס ויכולים לעמוד בפני עצמם. מדובר בחקירה כלכלית שמבוצעות בה פעולות רבות והן אורכות זמן. המשיבה מסרה את תיק החקירה הכלכלי לבית המשפט.
דיון והכרעה: הכסף נתפס אגב ביצוע חיפוש כדין על ידי תחנת רמלה. מיד לאחר מכן הועבר הטיפול בתפוסים למחלק הכלכלי בימ"ר מרכז וזה הגיש לבית המשפט בקשה למתן הוראות ועל בסיס עיון בבקשה ובצרופות נעתר בית המשפט והורה על החזקת התפוסים להמשך חקירה וחילוט עתידי מכוח סעיפים 32 ו-34 לפקודה יחד עם סעיף 26 לחוק.
כעת מתקימת כאמור חקירה כלכלית בחשד לביצוע עבירות לפי סעיף 3(א) ו-3(ב) לחוק, היחידה החוקרת ביססה חשד ראשוני, בהתאם לשלב מקדמי זה של החקירה (ראו במ/2 מיום 24.12.24 סעיפים ד ו-ה; במ/1 מיום 22.12.24 וכן חומר גולמי אשר סומן במ/2 עד במ/18 מיום 22.12.24).
|
|
אציין כי המבקש נחקר ביום 25.9.24 ע"י חוקר מתחנת רמלה בחשד לביצוע פעולה ברכוש אסור. המבקש טען כי המקור העיקרי לתפוסים הוא כספי חתונת אחיו עמאר. המבקש נחקר בשנית ביום 8.12.24 בחשד לביצוע עבירות על סעיפים 3א ו-3ב לחוק, על פקודות מס הכנסה ועל חוק שימוש במזומן. המבקש התבקש להסביר אודות מקורותיו הכספיים בחשבונות בנק, כלי רכב ונדל"ן וכן נשאל אודות העברות כספים שהתקבלו לחשבונו ועבורו. באשר לכסף המזומן שנתפס בביתו, נשוא הבקשה, שב וטען כי רוב הכסף זה מהחתונה של אחיו וכי הדולרים הם יתרה מנסיעה לחו"ל. אביו של המבקש נחקר ביום 25.9.24 וטען כי אב המשפחה מקבל את כספי המתנות לחתונה והוא העבירם למשמורת המבקש, אך הוא אינו יודע את הסכום המצוי שם. רשימה המתעדת את המתנות שהתקבלו בחתונה לא הוצגה. מכל מקום סוגיה זו מצויה אף היא בחקירה (ראו במ/1 מיום 24.12.24 סעיף 5).
בתיק החקירה קיימות עדויות נוספות המקימות את החשד הסביר לעבירות המיוחסות, אך אין זה השלב לפרטן.
טענות המבקש כי בהתאם לבש"פ ג'אבר אין סמכות להחזיק בכסף שנתפס אגב חיפוש, אך בשל החשד כי מדובר בעלמת הכנסה, נכונה, בהתאם לדעת הרוב שם, ואולם, בעניינו מתקיימת חקירה כלכלית בחשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון ואין מדובר בחשד להעלמת הכנסה בלבד.
אעיר כי בשני ההליכים הנוספים אליהם הפנה המבקש - ה"ת 23264-05-24 אלאעסם נ' מדינת ישראל (12.11.24) ו-60105-05-24 מדינת ישראל נ' סלאח מוסא (17.10.24) - לא התקיימה חקירה בחשד לעבירה של הלבנת הון.
למעלה מן הצורך אציין כי טענת המבקש לפיה לא ניתן לייחס עבירה של הלבנת הון כיון שזו יכולה להתגבש רק מעל סכום של 2.5 מיליון ₪, אינה מדוייקת. סעיף 17ב(א) לתוספת הראשונה לחוק, בה מפורטות עבירות המקור, מציין כאחת מעבירות המקור היא עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה שההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2.5 מיליון ₪ בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על מיליון ₪ בתקופה של שנה. מכל מקום זו אפשרות אחת לעבירת מקור וקיימות עוד מספר אפשרויות רלוונטיות לחקירת המבקש (ראו במ/1 מיום 24.12.24 סעיף ב'). לאור כל האמור התפוסים מוחזקים מכוח צו פעולה ברכוש אשר נחתם בסמוך לאחר תפיסתם ובהתאם לחריג שהוצע ברע"פ אלוביץ לעיל, לאחר שהתגלה חשד לעבירות כלכליות ובכלל זה הלבנת הון ונפתחה חקירה כלכלית. קיים חשד סביר לעבירות הלבנת הון, קיימת עילת תפיסה להבטחת חילוט עתידי ושווי התפוס קטן מהיקף העבירה. בשים לב להיקף העבירות כעולה מתיק החקירה מדובר בתפיסה מידתית.
הבקשה להחזקת תפוס נדחית.
תיק החקירה יוחזר למשיבה באמצעות המזכירות.
ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"ה, 28 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
|