1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב למשך 4 ימים על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק").

על פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד כי הגיע לדירת בת הזוג וזאת לאחר שניתן לו צו הרחקה ממנה על פי החלטת קצין משטרה בתיק אחר, וכי במהלך שהותו בדירה רב עימה ותקף אותה.

כמו כן נטען בבקשה, כי שיחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי חקירה - ויסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור, וזאת בין השאר בהסתמך על עברו הפלילי. במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, בו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

ב"כ המשיב טען כי יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, שכן חומר החקירה המונח בפני ביהמ"ש אין בו כדי להוות את החשד הסביר הנדרש לצורך הארכת המעצר, וזאת בהתייחס לכך כי בת הזוג לא הגישה תלונה כנגד המשיב וכן לא פורט טיב התקיפה המיוחסת למשיב.

2

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר המתאים לשלב זה של החקירה, וזאת בהסתמך, בין השאר, על הדוח של השוטר שהובא לעיוני, שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:

קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב או אי הארכת מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.

קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13 (א) לחוק.

במקרה דנן הייתי מוכנה לבחון חלופת מעצר ראויה על מנת שיהיה בה כדי לאיין את עילת השיבוש ו/או המסוכנות הנטענת. נוכח זאת, אפשרתי למשיב לאתר ערבה לחלופת מעצר. לאחר הפסקה הגיעה אימו של המשיב אשר בכנותה מסרה לביהמ"ש כי המשיב לא תמיד מקשיב לה והתרשמתי כי אין ביכולתה לפקח על מעשיו של המשיב, וזאת לאור עברו הפלילי.

נוכח זאת הגעתי לכלל מסקנה כי חלופה זו אינה ראויה ואין בה כדי להוות תחליף ראוי.

לפיכך ובלית ברירה, בשל כך שלא הוצגה לי חלופת מעצר ראויה, על אף שניתנה למשיב ההזדמנות והזמן לכך, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום 10.7.14 בשעה 13:00.

ניתנה והודעה היום י' תמוז תשע"ד, 08/07/2014 במעמד הנוכחים.