1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לפניי בקשה לעצור את המשיב לתקופה בת חמישה ימים מכוח הוראת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").

המשיב נעצר ביום 7.7.17 וזוהי בקשה רביעית בעניינו. למשיב מיוחס חשד לעבירות של סחר בסמים, החזקתם שלא לצריכה עצמית ושימוש בחומר הנחזה כמסוכן. על-פי החשד מדובר בחומר המכונה "נייס גאי". כידוע, אין בפקודת הסמים הגדרה מדויקת לחומר זה, ולא פעם מציינים באי-כוח המבקשת ובצדק כי מדובר בכינוי לחומרים שונים אשר מוגדרים כחומרים מסוכנים בפקודת הסמים.

אין מחלוקת כי ככל שהמשיב נתפס היה ברשותו חומר חשוד, ובכך גם קם החשד. אין מחלוקת כי בעבירות מסוג זה קמה חזקת מסוכנות, ואין עוד מחלוקת גם כי כל שנותר בתיק החקירה הינו קבלת חוות דעת סם, ועל-כן גם אין מחלוקת כי המשיב לא יכול לשבש את פעולות החקירה.

2

כבר בדיון קודם ציינתי כי היעדרה של חוות הדעת מחליש את החשד, ועל-כן ככל שלא תוגש חוות דעת במועד שנדחה, ישוחרר המשיב בתנאים שייקבעו. ניכר כי המבקשת התעלמה מהחלטה זו של בית-המשפט, ועתה חוזרת ועותרת להמשך מעצרו. במסגרת התנגדותה לשחרורו של המשיב ציין בא-כוח המבקשת שלושה טעמים:

א) עברו הפלילי של המשיב;

ב) פסיקת בית-המשפט לעניין המשך הארכות המעצר כאשר אין חוות דעת;

ג) לבית-המשפט לא הייתה סמכות לקבוע את שקבע כאשר הורה להגיש חוות דעת.

אינני יכול לקבל את טענתו של בא-כוח המבקשת. עברו הפלילי של המשיב הינו אכן עבר מכביד, ואכן מעיד על הסכנה הנשקפת ממנו. אשר לפסיקת בית-המשפט לעניין המשך הארכות המעצר, די אם אפנה לבש"פ 1561/11 בבית-המשפט העליון בעניין פלוני, כאשר נפסק כי בעבירות מסוג זה ניתן גם ניתן להורות על השחרור על אף המסוכנות. באותו תיק גם נקבע כי ככל שתוגש חוות דעת ניתן לחזור ולבקש את בית-המשפט לקבוע תנאים או אף לעצור חשוד.

אשר לשאלת הסמכות. מוטב היה לוּ טענה זו לו תיטען. בא-כוח המבקשת הפנה את בית-המשפט לתיק שעניינו הגשת כתב אישום, ואכן לבית-המשפט אין כל סמכות להורות על הגשת כתב אישום. שונים הם פני הדברים כאשר מדובר בשאלת חוות דעת אשר יש בה כדי לבסס חשד או להפריכו. בחלוף תקופה כה ארוכה, משלא הוגשה חוות דעת, ומשלא הוצג אפילו נתון אשר יכול להעיד מתי תהיה חוות דעת שכזו, ניתן לומר כי החשד הלך והתמוסס. בית-המשפט הבהיר זאת בהחלטתו הקודמת, והבהרה זו נעשתה בסמכות אשר קבועה למעשה בחוק.

התעלמות היחידה החוקרת מהערת בית-המשפט לא יכולה לחסום אותה מלהגיש בקשות, אולם על בית-המשפט לבחון את התיק לאור מידת החשד בשלב זה, ומשהמבקשת לא עשתה מאמץ להביא חוות דעת, הכף נוטה עתה לשחרורו. אין הדבר מונע מהיחידה החוקרת להמשיך ולחקור, להמשיך ולהחזיק בחומר החשוד לצורך בדיקתו, אולם ניתן להמשיך בבדיקות אלו כאשר המשיב משוחרר. קביעות שכאלה נקבעו לא אחת על-ידי בתי-המשפט, וביסוס לכך גם בהחלטות של בית-המשפט העליון, כמו ההחלטה שהובאה לעיל.

לפיכך, ישוחרר המשיב בתנאים הבאים:

א.        "מעצר בית" מלא בבית המפקחת והערבה גב' אירינה קוזקוב, ת"ז 317573509 (טל' 058-4001353), בכתובת: סנהדרין 154/11, באר-שבע.

המשיב ישהה במקום זה תחת פיקוח צמוד והדוק של הערבה האמורה. תוקף תנאי זה עד ליום 20.7.17 שעה 14:00;

3

ב.         המשיב והערבה יחתמו כל אחד מהם על ערבות בסך של 10,000 ₪;

ג.         המשיב יפקיד סך של 2,000 ₪ במזומן;

ד.         המשיב יתייצב לחקירה כל אימת שיידרש לעשות כן. מובהר כי זימונו באמצעות טלפון של הערבה ייחשב כזימון כדין;

ה.        לא יעמוד המשיב באחד מהתנאים ייעצר באופן מיידי ויובא בפני שופט.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום, כ"ב בתמוז התשע"ז, 16 ביולי 2017, במעמד הנוכחים.

החלטה

מעכב את ביצוע השחרור עד ליום 17.7.17 שעה 13:00.

ככל שלא יוגש ערר עד היום בשעה 17:00 ישוחרר המשיב בהתאם לתנאים שנקבעו.

אין בכך כדי למנוע ממזכירות בית-המשפט לפעול על-פי החלטת השחרור ביחס להפקדה ולערבויות.

ניתנה והודעה היום, כ"ב בתמוז התשע"ז, 16 ביולי 2017, במעמד הנוכחים.

קלדן: עמוס מדר