1

1.      כפי שצוין בהחלטת בית המשפט לגביה מבקש המבקש עיון חוזר, הכוונה כשניתן עיכוב ביצוע הייתה לאפשר לבית המשפט המחוזי לדון בערר שתגיש המדינה, אם תחליט להגישו, כשהמבקש נתון עדיין במעצר.

2.      בית המשפט המחוזי הביע דעתו על התנהלות המשיבה ואין צורך להוסיף בעניין זה, אולם עדיין סבור מותב זה, כי אילו הייתה המשיבה במועד ההחלטה בבקשה להארכת המעצר מבקשת כי יינתן עיכוב ביצוע של 24 שעות, בית המשפט היה נעתר לבקשה זו והשעה 19:00 נקבעה משום שזו הייתה השעה בה נקבה המשיבה ולא מטעם עקרוני כלשהו או החלטה כי רק עד לשעה זו מסכים מותב זה לעכב ביצוע החלטתו.

3.      נראה כי נפלה שגגה בבקשה זו אצל המשיבה, כשסברה כי עד לשעה זו עליה לגבש דעתה בעניין הגשת הערר ולהגישו ולא לקחה בחשבון כי דרוש גם דיון בבית המשפט המחוזי ואכן לא נערכה כראוי בעניין זה, אולם כאמור ראוי לאפשר לבית המשפט המחוזי לבחון את הערר של המדינה כשהמבקש נתון במעצר.

2

4.      אשר על כן אינני מוצאת לנכון לשנות את החלטתי הקודמת. בשולי הדברים אציין כי אין במקרה זה עילה לעיון מחדש שכן למעשה סבור ב"כ המבקש, כי מותב זה שגה בהחלטתו ועל כך מן הראוי להגיש ערר. לא הוצגה בפני בית המשפט עובדה שלא הייתה ידועה לו שמצדיקה עיון מחדש.

5.      המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב תשע"ד, 26 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.