1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לפניי בקשה לעצור את המשיבים לתקופה בת ארבעה ימים על-פי הקבוע בסעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").

המשיבים נעצרו, במסגרת מבצע לאיתור שב"חים, ביום 27.12.17 לפנות בוקר. בדיון להארכת מעצרם שהתקיים ביום 28.12.17 לפני כבוד השופט פורר הוצג לבית-המשפט דוח סודי ובמסגרתו פורטו פעולות החקירה שיש לבצע עוד טרם הגשת כתב האישום.

2

כבוד השופט פורר סבר כי יש להאריך את מעצרם של המשיבים עד היום בשעה 14:00, הן בשל העובדה כי המדובר היה במבצע אשר במסגרתו נתפסו עשרות שוהים בלתי-חוקיים, ובהתחשב בעובדה כי המשיבים הובאו לבית-המשפט בפתחו של סוף השבוע, ועל-כן האריך את מעצרם של המשיבים עד היום בשעה 14:00, תוך שכבוד השופט פורר מעלה על הכתב את ציפייתו כי עד תאריך זה יוגש כתב האישום.

היום כאמור הוגשה הצהרת תובע, במסגרתה מתבקשים ארבעה ימי מעצר נוספים לצורך הגשת כתב האישום.

בא-כוח המבקשת לא הציג לפניי טעם מוצדק לבקשה הארוכה, אשר ברור כי אינה עולה בקנה אחד עם מצב החקירה בתיק, אשר למעשה הסתיימה, ולא ברור מדוע אם כן לא הוגש היום כתב אישום נגד המשיבים.

אכן, כדברי בא-כוח המשיבים, סעיף 17(ד) לחוק המעצרים מקנה לבית-המשפט סמכות להורות על "מעצר גישור" של חשודים, וזאת לצורך הגשת כתב אישום נגדם משנסתיימה החקירה. יחד עם זאת נדרש איזון ראוי בין צורכי החקירה, מגבלות הגוף התובע והחשדות המיוחסים למשיבים.

שקלתי בכובד ראש את טענות בא-כוח המשיבים, ומצאתי כי האיזון הראוי במקרה זה אינו מאפשר את שחרורם של המשיבים בטרם יוגש כתב אישום נגדם, שכן ברור כי קמה נגדם עילת מעצר של מסוכנות וכן חשש מובנה להימלטות.

יחד עם זאת, מצאתי לנכון לצמצם באופן ניכר את בקשת בא-כוח המבקשת, כך שאני מורה שכתב האישום נגדם יוגש, ככל שיוגש, עד למחר בשעה 10:00 בבוקר.

לאור האמור מורה על הארכת מעצר המשיבים עד ליום 1.1.18 בשעה 10:00.

שב"ס יספק ציוד ראשוני או יאפשר הכנסתו וכן יאפשר חמש שיחות טלפון, בהתאם לנהלים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום, י"ג בטבת התשע"ח, 31 בדצמבר 2017, במעמד הנוכחים.