מ”י 61934/08/22 – עו”ד שאול נקר נגד מדינת ישראל,JENALYN GARCIA
בית משפט השלום בפתח תקווה |
|
|
|
מ"י 61934-08-22 מדינת ישראל נ' GARCIA ואח'
|
|
|||
בפני |
כבוד השופטת לימור חלד-רון
|
||
מבקש |
עו"ד שאול נקר |
||
נגד
|
|||
משיבות |
1. מדינת ישראל 2. JENALYN GARCIA |
||
|
|||
|
|
||
החלטה
|
1. בפניי בקשה לעיין בתיק בית המשפט שמספרו בכותרת, שעניינו הליך מעצר לצרכי חקירה מיום 30.8.2022 אשר התנהל בעניינה של הגב' GARCIA JENALYN (להלן: המשיבה 2).
המבקש, לטענתו, מייצג את נפגעת העבירה בתיק מושא בקשה זו.
2. במסגרת הבקשה טען המבקש כי העיון נדרש לצורך שמירה על האינטרסים של קורבן העבירה ובני משפחתה. המבקש עותר לעיון מלא בתיק.
המשיבה 1, איננה מתנגדת לבקשה.
המשיבה 2 התנגדה לבקשה בעיקר מן הטעם שהקורבן לא היתה צד להליך המעצר. זאת ועוד בתגובתה, התחייבה המשיבה 2 כי "כל ההליכים ינחו בפני בית הדין לעבודה במידת הצורך".
דיון והכרעה
3. המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון( המסדירה את זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין. הוראת הדין האמורה מתירה לכל אדם לפנות לבית המשפט ולבקש עיון בתיק, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי הדין.
4. התכלית העומדת ביסוד התקנות הינה עיקרון פומביות הדיון, והזכות שעומדת לכל אדם לעיין בתיקי בית המשפט. עם זאת, מדובר בזכות יחסית, שיש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרחי בישראל נ' שר המשפטים (08.10.09)). בהתאם לכך, תקנה 4(ד) קובעת סייגים לעיון, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
כאמור, זכות העיון אינה זכות אבסולוטית והיא כפופה לסייגים המנויים בתקנה 4(ד), שזו היא לשונה: "בבואו לשקול את בקשת העיון ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".
5. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לעיון, עליו לבחון את הבקשה, בשלושה שלבים. תחילה, על בית המשפט לבחון האם העיון בתיק אסור על פי הדין, אם לאו. ככל שהתשובה לכך תהיה שלילית, יעבור בית המשפט לבחינה מהותית, במסגרתה יבחנו שני פרמטרים. האחד, עניינו של המבקש אל מול עניינם של בעלי הדין האחרים ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מן העיון. השני, סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. לבסוף וככל שבית המשפט מתיר העיון, רשאי הוא להתנותו בתנאים על מנת ליצור איזון בין אינטרס המבקש בדבר זכות העיון לבין הפגיעה האפשרית שיכול ותיגרם כתוצאה מהעיון.
6. באשר לשאלה על מי מוטל הנטל בבקשות כגון דא, קבעה הפסיקה כי הנטל רובץ לפתחו של מתנגד העיון, ובענייננו המשיבה 2. עליה מוטלת החובה לשכנע כי אין להתיר העיון למבקש.
לעניין זה ובכלל לעניין זכות העיון אפנה לבג"צ 10003/08 לוי נ' מד"י (נבו, 5.4.2012), שם קבע בית המשפט העליון כך :
"לאחר ששקלתי בדבר לא ראיתי לנכון, בנסיבות המקרה שלפניי, לקבל את עמדת העותרות כי יש למנוע את העיון בשל ההתנהלות האמורה של מבקש העיון. כאן המקום לשוב ולהזכיר כי זכות העיון נגזרת מעקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון יסוד בעל מעמד חוקתי בשיטתנו המשפטית. זאת ועוד: הנטל המוטל על המבקש לעיין בתיק בית המשפט הוא כאמור נטל קל ומצומצם, וכבר נפסק כי טענה שלפיה העיון דרוש למבקש לצורך התדיינות משפטית עם צד להליך די בה, בדרך-כלל, כדי לעמוד בדרישה המינימאלית להנמקה. בהקשר זה אף אין הכרח כי המבקש יסביר כיצד העיון יועיל להתדיינות המשפטית האחרת (ראו למשל ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן ([פורסם בנבו], 26.8.2010); ע"א 3299/07 ש.י.י. צעצועים בע"מ נ' Infogrames Inc ([פורסם בנבו], 15.8.2010))."
מן הכלל אל הפרט
7. בענייננו לא הועלתה טענה על ידי המשיבה 2 - היא המתנגדת לעיון - כי חל איסור על פי הדין למתן העיון, ועל כן נפנה אפוא לבחון את הבקשה מבחינה מהותית.
8. מעיון בטיעוני המשיבה 2 עולה כי אין בפיה כל טעם קונקרטי ממשי וכבד משקל שיש בכוחו להצדיק שלילת העיון מהמבקש, , ואף לא נטען על ידה, ובוודאי לא הוכח, כי יהיה בעיון כדי לפגוע בה באופן כלשהו, ובין היתר בפרטיותה או בזכויותיה.
9. בנסיבות אלו, כאשר אין בפי המשיבה 2 כל טענה ממשית, ומולה עומדת זכות העיון על תכליותיה שפורטו לעיל, גוברת זכות העיון.
10. מסקנה זו מתחזקת, לנוכח העובדה כי לטענת המבקשת, מבקשת העיון הלכה למעשה הינה קורבן העבירה. אומנם הבקשה דכאן אינה מבוססת על חוק זכויות נפגעי עבירה אלא על תקנות העיון, ואולם ברור כי לקורבן העבירה גם עניין פרטני ואישי מובהק, שיש ליתן לו משקל ראוי בנסיבות העניין.
11. באשר למידתיות העיון, עיינתי בתיק כולו, ולא מצאתי כי יש בו מידע כלשהו שעלול לפגוע בפרטיות המשיבה 2 או כל אדם אחר, באופן המצדיק הגבלת העיון. כמו כן הגעתי למסקנה כי היעתרות לבקשה אף לא מחייבת הקצאת משאבים רבים.
12. סיכומם של דברים, העיון מותר בתיק כולו, בכפוף להצגת ייפוי כוח כדין של המבקש מטעם קורבן העבירה או מי מבני משפחתה.
המזכירות תסרוק את ייפוי הכוח לתיק בית המשפט.
ניתנה היום, ז' אב תשפ"ג, 25 יולי 2023, בהעדר הצדדים.