1

בתיק זה הוגשה בקשה לפסילה עד לתום ההליכים ובקשה למעצר עד לתום ההליכים במאוחד. ביום 26.02.17 שוחרר המבקש בתנאים, אשר בכללם נפסל מלנהוג או מלקבל רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. ההחלטה לגבי הפסילה עד לתום ההליכים ניתנה במסגרת תיק המ"ת, אשר כאמור הבקשה בו כללה גם את הבקשה לפסילה עד לתום ההליכים, ושתיהן נכרכו יחדיו, באותו הליך. במקביל, נפתח הליך בפ"ת, אשר בו הופיעה אותה בקשה בדיוק, ואשר מספרו 10998-02-17, ואשר גם במסגרתו נפסל המבקש עד לתום ההליכים ביום 26.02.16. כאמור, המדובר באותה בקשה בדיוק, כך שלא ברור מדוע נפתחו לה שני הליכים (מ"ת 10996-02-17 ובפ"ת 10998-02-17).

בהחלטה מאוחרת יותר, ביום 28.02.17 קבע כב' השופט א. גופמן כי לאור היעדר ראיות לכאורה, הוא מבטל את כל תנאי השחרור. כאמור, תנאי השחרור כללו בתוכם את הפסילה עד לתום ההליכים, שכן 2 ההליכים נכרכו ע"י המשיבה יחדיו, על כן, מכללא, בוטלה גם הפסילה עד לתום ההליכים במסגרת החלטה זו.

2

נכון הדבר שביום 23.03.17 במסגרת הדיון בתיק העיקרי, פל"א 10995-02-17 נכתב מפי ב"כ הנאשם כי הנאשם נפסל עד לתום ההליכים, ואולם ניכר כי האמירה נאמרה בשוגג, על כן כתב כב' השופט, לאורה, בהחלטתו כי "הפסילה תחל ביום הפסילה עד לתום ההליכים", וזאת בהסתמך על דברי ב"כ הנאשם, אשר ,כאמור ברי נאמרו בשוגג.

על כן, אין המדובר בהחלטה מאוחרת יותר של בית המשפט הפוסלת את המבקש עד לתום ההליכים, אלא ציון העובדה כי הפסילה תחל ביום הפסילה עד לתום ההליכים.

היות שהפסילה עד לתום ההליכים בוטלה, כאמור, בהחלטת בית המשפט מיום 28.02.17, במסגרת ביטול כל תנאי השחרור, הרי שהמבקש אינו פסול עד לתום ההליכים עוד.

על כן, בקשתו של המבקש מתקבלת. אני מורה כי המבקש אינו פסול עד לתום ההליכים במסגרת תיק זה.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ז, 10 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.