מ”ת 12838/03/14 – נתנאל בן עמי נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בקריות |
|
|
|
מ"ת 12838-03-14 מדינת ישראל נ' בן עמי(עציר)
|
1
בפני |
כב' השופט מוחמד עלי
|
|
המבקש |
נתנאל בן עמי |
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל |
|
החלטה |
ההליכים עד כה
1. נגד המבקש הוגש ביום 6.3.2014 כתב אישום שמייחס לו עבירת התפרצות לבית מגורים וגניבה. על פי הנטען בכתב האישום ביום 22.2.14 התפרץ המבקש לדירת מגורים בשעה שבעלי הדירה לא היו בה, באופן שהרים את תריס חלון הסלון בכח, פתח את רשת ההזזה ונכנס לבית, חיטט בתכולת הבית וגנב תכשיטים שונים עשויים זהב. בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.
2. ביום 6.4.2014 החליט מותב אחר בבית המשפט להורות על שחרור המבקש למעצר בית מלא בבית סבו, תוך שבית המשפט הדגיש ש"נאסרת יציאתו מהבית". בית המשפט קבע כי הפיקוח על המשיב יעשה על ידי ארבעה מפקחים שהוצעו: הסב מר אברהם אוחנה, הדודה גב' ניקול זוזוט, הגב' מרינה רוגובוי, ומר סרגיי איבנוב, כאשר בכל שעה משעות היום (מלבד בלילה בין השעות 22:00 ועד 08:00) ישהה עם המשיב אחד מהמפקחים שאינו הסב, בין אם בנוסף לסב ובין אם לבדו.
2
3. חשוב להדגיש כי החלטת בית המשפט להורות על שחרור המבקש הייתה לאחר שהונח תסקיר שירות המבחן שלא המליץ על שחרור המבקש וחרף התרשמותו השלילית של שירות המבחן ממידת היכולת של הסב לפקח על המבקש. בתסקיר צוין כי המבקש נהג בעבר להשתמש בסמים ולא מסר מידע מלא בעניין זה והתקשה להסביר את הרקע לביצוע העבירות. שירות המבחן העריך כי למבקש קושי בקבלת גבולות וסמכות וכי הוא בעל מאפייני התנהגות אנטי סוציאלית וכוחות אגו מוחלשים. כאמור, שירות המבחן לא המליץ לשחרר המבקש למעצר בית בבית הוריו תוך שהוא מעריך שקיים סיכון גבוה להתנהגות פורצת גבולות בעתיד. לגבי המפקחים שהוצעו, שירות המבחן התרשם כי האב אינו יכול לשמש דמות סמכותית עבור המבקש ואינו מתאים לשמש מפקח. אשר לסב- צוין כי אין הוא מגלה מודעות להתנהלותו של המבקש ואינו ער למצבי סיכון פוטנציאליים בהתנהלות המבקש ועל כן אינו יכול להציב לו גבולות כנדרש.
4. המותב הנכבד שדן בעניין המעצר קבע כי המסוכנות הנשקפת מהמבקש אינה ברף נמוך זאת בשים דגש על נסיבות המבקש ועל עברו הפלילי המכביד חרף גילו הצעיר. בית המשפט אף ציין כי נראה שחרף גילו הצעיר, המבקש מצוי ב"מסלול עברייני". בית המשפט היה ער לקושי כי הסב ישמש כמפקח ולקשיים שמעוררים יתר המפקחים שהוצעו במהלך הדיון. עם זאת, נוכח גילו הצעיר, ראה בית המשפט להורות על שחרור המבקש למעצר בית מלא בבית סבו ובפיקוח ארבעה מפקחים, תוך שקבע כי במהלך שעות היממה הסב לבדו לא יכול לשמש כמפקח, וכן נקבע פיקוח אלקטרוני. בית המשפט הדגיש כי הוא אוסר על יציאת המבקש מביתו, כלל.
5. טרחתי והבאתי את השתלשלות הדברים ועמדתי על החלטת המותב הקודם בהרחבה, כדי להמחיש כי החלטת בית המשפט הייתה פרי איזון מורכב ועדין מאד שנערך ובה נקבעו מנגנוני פיקוח מורכבים ונוקשים שהם תוצאה מהתמונה המורכבת שהונחה בפני בית המשפט לרבות התסקיר השלילי שהיה בפיו והנתונים מגבירי-המסוכנות שצוינו בו.
6. לשם שלמות התמונה יצוין כי המבקש הגיש בעבר בקשות נוספות לעיון חוזר. ביום 5.5.2014 נעתרתי לבקשת המבקש לאפשר לו חלונות התאווררות וקבעתי כי יותר לו לצאת ממעצר הבית, מדי כל יום בין השעות 9:00 עד 10:30 ובין השעות 17:00 עד 18:30, בלבד שיהיה מלווה ומפוקח על ידי אחד המפקחים ובתנאי כי לא יצא מתחומי קריית שמואל. ביום 12.5.2014, דנתי בבקשות נוספות שהוגשו על ידי המבקש והחלטתי להתיר לו לצאת לקבלת טיפולים רפואיים.
3
7. עתה אעבור לדון בבקשות השונות לעיון חוזר.
הבקשה לצמצום מעצר הבית
8. כאמור, ההחלטה לשחרור המבקש ניתנה ביום 6.4.2014, והנה לא חלפו יותר מ- 60 ימים ובפני בית המשפט הונחה ביום 2.6.2014, בקשה לעיון חוזר לשינוי משמעותי בתנאי השחרור, באופן שמעצר הבית יצומצם לשעות הלילה בלבד.
אומר מיד, דין הבקשה להידחות.
9.
סעיף
"עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה"
סעיף
4
10. נוכח הזמן הקצר שחלף מאז החלטת השחרור אין מקום לקביעה כי הנסיבות השתנו באופן שנקודת האיזון השתנתה ויש לערוך כיול מחדש של נקודת האיזון. ככלל אין לקבל את התנהלות המבקש בעניין זה. בית המשפט בהחליטו על שחרור המבקש נדרש לשיקולים השונים, ערך את האיזונים הנדרשים כשהוא שם לנגד עינו כי המדובר בחלופה שכוחה יפה לתקופה ממושכת, על כן אין להידרש שוב ושוב בפרקי זמן קצרים לדיון מחדש בעניין התנאים המגבילים. לכל הדעות - 60 ימים לאחר החלטת שחרור אינה תקופה שיכולה להצדיק דיון מחדש בתנאים. מטעם זה אין גם לקבל את בקשת המבקש להסיר את הפיקוח האלקטרוני.
11. אין גם מקום לטרוניתו של המבקש כי המותב שדן בתיק העיקרי קבע מועדים לשמיעת הראיות לתאריכים 1.10.2014 ו 3.11.2014. רק ביום 27.5.2014, התקיים דיון בו ניתנה תשובת המבקש לכתב האישום לאחר שדיונים קודמים נדחו לבקשתו, בין היתר לאחר שהחליף שני סניגורים. חרף בקשות הדחיה, ביום 27.5.2014 נקבעו שתי ישיבות לשמיעת הראיות בפרק זמן קצר, ואין לומר כי המדובר במשך זמן חריג.
הבקשה להעתקת מקום מעצר הבית
12. בגדרי הבקשה מבוקש, בנוסף, להעתיק את מקום מעצר הבית, מבית הסב לבית הורי המבקש. לטענת המבקש השהות בבית הסב קשה עבורו; הסבים הם אנשים מבוגרים שנמצאים עמו כל שעות היום בביתם הקטן, אין הוא מוצא את השקט והפרטיות שלו, דבר שמעיק על נפשו. כן טוען המבקש כי הוא מעוניין לשהות במחיצת הוריו, שאמנם אינם מפקחים עליו אך נוכחותם חשובה לו.
אין בידי לקבל בקשה זו.
5
13. כאמור, בית המשפט ערך את האיזונים הנדרשים, תכליות האיזון הובאו בפירוט לעיל והפירוט שהובא לעיל יפה גם לבקשה זו. זאת ועוד, קביעתו של המותב שהורה על שחרור המבקש כי הוא ישהה במעצר בית בבית הסב דווקא, לא הייתה בכדי ולא נעשתה בחלל ריק. היא גם באה לאחר שב"כ המשיב הציע את החלופה בפני בית המשפט. בתסקיר שהוגש על ידי שירות המבחן נפסלה חלופת המעצר בבית הורי המבקש (ואני ער לכך שהיא נפסלה גם בשל זהות המפקחים), עם זאת בית המשפט תוך שהוא מתרשם מהסב שהעיד בפניו, קבע כי "החלופה המוצעת נשענת במידה רבה על נכונות הסה לארח בביתו את [המבקש] לקופה לא מוגבלת ולשמש מפקח עיקרי" ושחרר את המבקש לבית הסב. בקשת המבקש כעת, מהווה ערעור האיזונים שנקבעו על ידי בית המשפט ויש בה ניסיון לקיום דיון מחדש, שתכליתו לא ברורה לאור קביעות בית המשפט ולאור האמור בתסקיר. יתרה מכך, מערך המפקחים לא כלל את ההורים, וגם זה לא היה בכדי. המפקחים שאושרו (דודתו של המבקש ומכרים של בני המשפחה), התייחסו בעדותם בבית המשפט לפיקוח שייעשה על ידם בבית הסב ולא בבית הורי המבקש, ולא הובאה עמדתם לגבי פיקוח בבית הורי המבקש. בנוסף, לא הובהר כיצד יכול להתקיים מערך הפיקוח בבית ההורים, שבנוסף לקשייהם - ואין צורך לפרט, הדברים פורטו בתסקיר - ישהו בביתם אנשים נוספים בשעות ממושכות ולתקופה לא קצרה.
14. טענתו של המבקש כי בבית הסב אין הוא מוצא את השקט והפרטיות, מעוררת תהיות שמא המבקש מבקש להשתחרר מכבלי הפיקוח שהוטלו עליו בבית המשפט. אכן, תנאים מגבילים אינם עניין פשוט ולפעמים הם עניין מעיק, אך יש לזכור מנגד כי למבקש מיוחסת עבירה חמורה ונתוניו מחייבים פיקוח שיבטיח צמצום המסוכנות הנשקפת ממנו. המעיין יעיין גם בתיאור אישיותו של המבקש כפי שהדבר בא בתסקיר. בשולי הדברים, אציין כי טענתו של המבקש אינה הולמת במידה מסוימת את עדות הסב לפיה עד גיל 9 המבקש התגורר בבית סבו.
15. איני מתעלם מטיעון המבקש כי "ישנה כוונה" כי שתי המשפחות, הסבים ומשפחת המבקש יעברו לגור יחד, כדי לחסוך בעלויות. טענה זו נטענה בעלמא, לא פורטה ולא גובתה בראיות. כעולה מטיעוני הצדדים, מימים ימימה מתגוררות שתי המשפחות בנפרד, ולא ברור כיצד מעצר הבית של המבקש הביא ל"קריסה" כלכלית (כלשון ב"כ המבקש) של בית הסב. עם זאת, ככל שתבוא בקשה שתגובה בראיות כי אכן זה מצב הדברים, היא תידון.
השהיה באילת
16. המבקש מבקש לצאת ממעצר הבית באופן רציף החל מיום 20.7.2014 עד ליום 26.7.2014 כדי שיתאפשר לו לשהות עם מפקחיו בחופשה במלון באילת. אין בידי לקבל את הבקשה.
6
17. בהחלטת השחרור קבע בית המשפט חבילת פיקוח שכוללת איזוק אלקטרוני, לאחר שעמד על הסיכון שנשקף מהמבקש. לכך יש להוסיף את הדברים שצוינו על ידי שירות המבחן. שהייתו של המבקש משך שבעה ימים רצופים ללא פיקוח אלקטרוני יש בה כדי לערער באופן ניכר את סדרי הפיקוח שנקבעו אשר מטרתם למנוע סיכון לא פשוט לרכוש הציבור ולביטחונו כל זאת נוכח הערכת שירות המבחן בדבר קיימו של סיכון בדרגה גבוהה להישנות מקרים דומים.
18. ב"כ המבקש טען כי אי היעתרות לבקשה ימנע מזוג אחד מן המפקחים לנסוע לחופשה דבר שיגרום לביטול החופשה. טיעון זה מוקשה בעיני. יש לזכור כי המפקחים הם הסב, הדודה וזוג מכרים של משפחת המשיב, שאינם קרובי משפחה. לפי סדרי הפיקוח שנקבעו, אין מניעה כי ימשיך להתקיים פיקוח, אם הסבים או זוג המכרים (בנפרד) יחליטו לנסוע לחופשה. עם זאת, ולמען הסר ספק אני קובע כי בתקופה המוגבלת שבין 20.7.2014 עד 26.7.2014 ישונו סדרי הפיקוח (בנוסף לפיקוח האלקטרוני הקיים) באופן שיותר לסב לשמש כמפקח יחיד גם בשעות היום.
בקשות נוספות
19. בהחלטתי מיום 5.5.2014, וחרף החלטת השחרור בה נקבע כי נאסר על המבקש לצאת מתחומי בית הסב כליל, סברתי כי יהא נכון להתיר למבקש לצאת להתאווררות. המבקש שב ומעלה טענה, ואין זו הפעם הראשונה שעושה כן (ראו החלטתי מיום 12.5.2014), לגבי המגבלה לפיה בזמן ההתאווררות לא יותר לו לצאת מתחומי קרית שמאול. בעניין זה קבעתי את אשר קבעתי, וקביעתי נבעה ממכלול הנתונים המונחים בפניי, וככלל אין לשוב ולהידרש לעניין פעם אחר פעם. עם זאת, נוכח הטיעונים הנוספים שהועלו על ידי הסנגור, אני מבטל את המגבלה לפיה בזמן ההתאווררות ייאסר על המבקש לצאת מתחומי קרית שמואל. מובהר כי בהימצא המבקש מחוץ לביתו, יהיה מלווה ומפוקח על ידי אחד המפקחים שאושרו.
המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ד, 14 יולי 2014, בהעדר הצדדים.
