מ”ת 13003/11/17 – מדינת ישראל נגד א א ע
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
מ"ת 13003-11-17 מדינת ישראל נ' א ע(עציר)
|
|
25 דצמבר 2017 |
1
|
מ"י 792-11-17 ת"פ 12983-11-17 |
|
|
|
|
|
לפני כבוד השופטת שוש שטרית |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל עו"ד כרמית כהן
|
||
נגד
|
|||
המשיב |
א א ע (עציר) עו"ד אלמכאווי
|
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
הדיון היום הוא בהמשך להחלטה מיום 26/11/17 לאחר קבלת 2 חוות דעת פסיכיאטריות מאת הפסיכיאטר המחוזי אשר העריך כי המשיב היה אחראי למעשיו והוא כשיר לעמוד לדין, לאחר פרוט עניינו של המשיב, אשר סובל ממחלת נפש - סכיזופרניה, ונמצא משתמש בסמים מסוגים שונים.
בהחלטתי הנ"ל עמדתי קצרה בתשתית הראייתית, וכן בעצמת עילת המעצר אותה מצאתי מוגברת ושירות המבחן התבקש להגיש תסקיר מעצר.
תסקיר מעצר הוגש ביום 24-12-17, מדובר בתסקיר מפורט, ארוך ומעמיק של שירות המבחן אשר מצא לנכון לבדוק כל היבט הנוגע למשיב, לרבות חלופת המעצר אצל בני משפחתו, ובסופם של דברים לא בא בהמלצה לשחרורו של המשיב ממעצר.
2
ב"כ המשיב הלין נגד התסקיר, לדידו ישנה סתירה בתסקיר בכל הנוגע למתלוננת, שכן, מצד אחד השירות התרשם מכנותה של המתלוננת ומצד שני התרשם ממסוכנות המשיב כלפי המתלוננת וזאת חרף דברי המתלוננת כי היא אינה חוששת מהמשיב.
נראה כי ב"כ המשיב נתפס לכלל טעות, שכן, שירות המבחן אומנם התרשם מכנותה של המתלוננת בשיחה עימו וכן התרשם מרצונה לשקם יחסיה עם המשיב. עם זאת הוסיף וציין השירות בנשימה אחת ובהמשך להתרשמותו מכנותה של המתלוננת, כי זו מתקשה להכיר לעומק בפגיעה בה ולהגן על עצמה מפניו של המשיב. אין סתירה בין התרשמות השירות מכנותה של המתלוננת לבין התרשמותו כי המשיב מסוכן למתלוננת, שהרי ברי שלא דברי המתלוננת ההם אלה אשר יקבעו את מידת מסוכנותו של המשיב כלפיה.
הדברים מקבלים משנה תוקף לאורך כל התסקיר אשר מביא במאפייני אישיותו של המשיב ובדברים שמסרה המתלוננת אשר מפאת צנעת הפרט ומתוך חשש של שבית המשפט שמא יאונה לה רע, לא יפורטו כאן, (ראו עמ' 2 פסקה אחרונה, עמ' 3 פסקאות ראשונה, שניה ושלישית).
הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף במכתב עו"ס משטרה מיום 31/10/17 אשר צורף לתיק, ממנו עולה תמונה מדאיגה בכל הנוגע להתנהגות המשיב כלפי המתלוננת, דברים שקיבלו ביטוי חלקי בתסקיר שלפניי.
שירות המבחן העריך את רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב כלפי המתלוננת גבוהה. לא רק משום מעשיו כלפי המתלוננת כמתואר בכתב אישום זה, אלא לאחר שיחתו עם המתלוננת, שיחתו עם המשיב והתרשמותו כי זה בעל מודעות נמוכה למצבו והעובדה ששלל כל נזקקות טיפולית מול התרשמות שירות המבחן כי הוא בעל נזקקות טיפולית גבוהה.
עוד עולה מתסקיר שירות המבחן כי המשיב נוהג לעשות שימוש בסמים מסוגים שונים ואלה לצד העובדה שהפסיק ליטול את הטיפול התרופתי הקבוע למחלת הנפש ממנה הוא סובל מגבירים את המסוכנות ממנו והדבר מקבל ביטוי בתסקיר בשיחת המתלוננת עם שירות המבחן.
3
טענת ב"כ המבקשת התסקיר הינו תסקיר שלילי, ניתן לומר גם תסקיר שלילי ביותר, אשר תוצאתו אינה באה בהמלצה לשחרור המשיב לחלופת המעצר שהוצעה בפניו והיא כאמור בני משפחתו של המשיב. בהקשר זה אוסיף כי לא מצאתי לנכון לבחון את חלופת המעצר בהינתן התרשמות שירות המבחן מהמפקחים שהוצעו בפניו ולא רק, אלא, בעיקר משום מאפייני אישיותו של המשיב כפי העולה מתסקיר המעצר.
כאן המקום גם להוסיף ולומר כי מקום בו שירות המבחן שוחח עם המפקחים המוצעים במסגרת חלופת המעצר, ולא התרשם כי החלופה מתאימה להוות חלופת מעצר עבור המשיב, הן משום החלופה עצמה והתאמתה למשיב או משום המשיב ומאפייניו האישיותיים - אין חובה על בית המשפט לשמוע ולבחון את המפקחים המוצעים, והדברים מקבלים משנה תוקף את דעתו של בית המשפט תואמת את התרשמות שירות המבחן בכל הנוגע למשיב עצמו והאפשרות להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר.
טענת ב"כ המשיב בנוגע לכך שבתיק דנן התנהל הליך ארוך, אינו מעניינו של בית משפט בהליך זה, אשר עיקר תפקידו לעמוד על מסוכנות המשיב כלפי המתלוננת ואפשרות להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר והדברים עוד יותר נכונים כשההליך הפלילי נגד המשיב רק החל.
בסיכום הדברים, עילת המעצר הינה גבוהה וחלופת מעצר שנבחנה על ידי שירות המבחן לא נמצאה מתאימה למשיב זה. מכאן אין לי אלא להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"ח, 25/12/2017 במעמד הנוכחים.
|
שוש שטרית, שופטת בכירה |
