1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

נגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה ביצוע עבירות של תקיפה סתם ואיומים, כאשר על-פי הנטען המשיבה תקפה את אמה ואיימה עליה, וזאת ביום 3.7.14.

בא-כוח המשיבה כפר בקיומן של ראיות לכאורה והעלה שורה של טענות לעניין זה.

עיינתי בחומר החקירה. כעולה מחומר החקירה, קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבה.

אמה של המשיבה מסרה שתי הודעות, ובהן פירטה את המיוחס למשיבה בכתב האישום.

אמה של המשיבה פירטה באריכות בהודעותיה את הנסיבות האופפות את ביצוע העבירות, את האימה שחשה מפני המשיבה, ותיארה תמונה עגומה של התדרדרות של המשיבה, לרבות אלימות קודמת כנגד האם.

2

המתלוננת בהודעתה הראשונה סיפרה: "היום לפנות בוקר בשעה 03:30 א חזרה הביתה אחרי שהיתה עם בדואים כשהיא מסריחה מריח של גראס. היא נכנסה לבית אמרתי לה אני לא רוצה שתיכנסי יותר לבית ככה במצב הזה ואז היא דחפה אותי מאזור החזה ואמרתי לה שאני מזמינה לה משטרה היא אמרה שהיא לא פוחדת ושזכותה ללכת... ...ועם מי שהיא רוצה, איימה עליי היא אמרה לי 'תשתקי את רוצה לקבל?' היא התכוונה לקבל מכות. אני פוחדת ממנה בעקבות הדקירה (אירוע קודם אליו התייחסה בהודעתה) וזה שהיא שברה בזמנו כלים בבית וחלונות. מגיל צעיר יש בעיות עם א... ...אני ובעלי מאוד פוחדים ממנה... ...מבקשים שיעזרו לה ולנו... ...ומאוד פוחדת שהיא תפגע בי שוב פיזית כי כבר היה מקרה כזה...". בהודעה נוספת שמסרה המתלוננת ביום 6.7.14 שבה המתלוננת וחזרה על אותן נסיבות תוך שציינה כי היא ובעלה חשים מאוימים על-ידי המשיבה.

סבורני כי המעשים המפורטים בהודעות המתלוננת מקימים את יסודות העבירות המיוחסות למשיבה.

בשלב זה של ההליך, בית המשפט איננו נדרש לשאלות של מהימנות ומשקל, ומטבע הדברים מקום שגרסת המתלוננת נטולת פרכות של ממש קיימות ראיות לכאורה.

המעשים המיוחסים למשיבה אינם נמצאים ברף הגבוה של העבירות המיוחסות לה אלא ברף הנמוך. עוצמת האלימות נמוכה מאוד וגם האיום הינו איום מילולי ברף הנמוך.

לוּ בכך היו מתמצים פני הדברים יכול והיה מקום להורות על שחרור המשיבה גם בלא חלופת מעצר משמעותית, ואולם, בעניינה של המשיבה, המסוכנות נלמדת מכך שהעבירות בוצעו, פחות מ - 3 שבועות לאחר שהורשעה ונדונה, בבית משפט זה, בגין ביצוע עבירות אלימות כנגד אותה מתלוננת דנן וזאת במסגרת צירוף תיקים אשר כלל גם הרשעות בעבירות נוספות.

כעולה מגיליון הרשעותיה ומגזר דין המצוי בתיק החקירה, אך ביום 16.6.2014, כ - שבועיים וחצי, עובר לביצוע העבירות דנן, נדונה המשיבה ל - 7 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרה, ולמאסר מותנה, שהינו בר הפעלה כיום.

כעולה מפלט המצוי בתיק החקירה - המשיבה שוחררה מהמאסר, ביום 29.6.14, ולמעשה, שבה וביצעה עבירות כנגד אותה מתלוננת בסה"כ 4 ימים, לאחר שחרורה.

עצם העובדה שאך 4 ימים לאחר שוחררה ממאסר, שבה וביצעה עבירות כנגד אותה מתלוננת, מלמדת על מסוכנות מצד המשיבה.

הוסף לאמור לעיל את העובדה שלא היה במאסר מותנה בר הפעלה בכדי להרתיע את המשיבה.

3

אם לא די באמור לעיל, הרי שהמשיבה במסגרת אותו הליך הורשעה גם בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, שעניינן, הפרת תנאי שחרורה בעבר.

העבירות הנלוות בהן הורשעה המשיבה, מלמדות לכאורה, על קושי ליתן במשיבה אמון, כי תקיים תנאי חלופת מעצר, על כך שלכל הפחות, נדרש פיקוח משמעותי בעניינה.

לאור השילוב של האמור לעיל עם הנסיבות העגומות העולות מתיק החקירה, סבורני, כי אכן ראוי לבחון אפשרות שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר, אך זאת לחלופה ראויה והולמת, לאחר קבלת תסקיר מעצר אשר יבחן את מלוא הנסיבות הנוגעות למשיבה, וליכולת לבסס חלופת מעצר בעניינה.

לבקשת קצינת המבחן המחוזית, גב' אלה איתן, נוכח מצוקת כוח אדם בימים אלו בשירות המבחן אין מנוס מקביעת מועד מרוחק מן המועדים שהיו נהוגים עד עתה.

לאור האמור לעיל, דוחה הדיון ליום 30.7.2014 שעה 09:00 בפני כב' השופט התורן הדן בתיקי מ"ת באותו מועד.

שירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר מעצר אודות המשיבה עד למועד שנקבע.

תשומת לב שירות המבחן כי ניתן ליצור קשר עם באת-כוח המשיבה, עו"ד טל ארד בטל':

050-3486760.

מזכירות בית המשפט תשלח עותק ההחלטה לשירות המבחן.

המשיבה תישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת, ותובא לדיון הנ"ל באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום, י"א בתמוז התשע"ד, 9/7/2014, במעמד הנוכחים.

הוקלד: עמוס ונורית זורנו