1

נוכחים:

ב"כ המבקשת: מר איאד מוראד

המשיב: הובא

הסניגורית: עו"ד רגינה קוזניץ , ס. ציבורית

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום הן:

סחר בסמים מסוכנים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

2.         על פי הנטען בכתב האישום ביום 25.5.14 בשעה 10:30 סחר הנאשם בסם מסוכן שלא כדין באופן שמסר לידי סאלח חאלד סם מסוכן מסוג הירואין מחולק ל- 3 יחידות ובתמורה קיבל הנאשם מהקונה מכשיר פלאפון.

3.         עוד נטען בכתב האישום כי ביום 24.5.14 מסר הנאשם לקונה 3 מנות של הירואין וזאת תמורת 140 ₪. בנוסף נטען כי 5 חודשים לפני המועדים הנ"ל מסר הנאשם לקונה סאלח חאלד סמים מסוכנים מסוג הירואין במספר הזדמנויות וזאת תמורת כסף.

בכתב האישום צויין כי ביום 29.5.14 החזיק הנאשם במתחם הבית שלו בסם מסוכן מסוג הירואין מחולק ל- 9 יחידות וכן סכום כסף.

2

4.         הסניגורית המלומדת טענה כי החיפוש שנערך בביתו של המשיב הינו בלתי חוקי וכל מה שנתפס בבית המשיב אינו תקף. כמו כן ציינה כי מסדר הזיהוי שנערך לקונה מר סאלח חאלד לא תקין .

בנוסף ציינה כי סכום הכסף שנתפס הינו דמי הבטוח הלאומי שמקבל המשיב.

5.         ב"כ המבקשת הפנתה את ביהמ"ש למידע המודיעיני וביקשה שביהמ"ש יקבע שהמידע המודיעיני הינו בסמוך לביצוע החיפוש. בנוסף ציינה כי הקונה חאלד מפליל את המשיב, מתאר את ביתו לפרטי פרטים. ב"כ המבקשת ציינה כי המשיב מסר מספר גרסאות באשר להיכרותו עם חאלד הקונה.

6.         סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, התשנ"ו - 1996). בהתאם לסעיף הנ"ל יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים:

א.        קיום ראיות לכאורה להוכחות אשמת המשיב:

            לאחר שבחנתי את תיק החקירה אני סבור כי למבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמה ולהרשעתו של המשיב בדין. בשלב זה די בהודעות של חאלד סאלח אשר קנה סמים מהמשיב וכן דוחות השוטרים שתפסו סמים בביתו של המשיב, הודאת המשיב שהסם שלו, יש בהם כדי לקבוע קיומן של ראיות לכאורה.

            הסניגורית המלומדת טענה בדבר חוקיות החיפוש שנעשה בביתו. אני סבור כי לאור מועד מסירת המידע יש לומר כי החיפוש בוצע בסמוך למועד מסירת המידע והעניק סמכות חיפוש מכח סעיף 25(1) לפספ"ד.

            גם אם נפל פגם בחיפוש הרי קבילותן של הראיות החפציות שנתפסו בחיפוש תיקבע בהתאם ליישום הלכות יששכרוב ובן חיים.

            על פי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, עצם השגת הראיה שלא כדין אינה מביאה לפסילתה של הראיה באופן מוחלט . ביהמ"ש בבואו להכריע בשאלת פסילתה של הראיה מפעיל את שיקול דעתו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה תוך עריכת איזונים בין הערכים המתנגשים. כאשר יש לאזן בין היתר בין זכותו של הנאשם להליך הוגן ובין ערכים והאינטרסים לגילוי האמת, ההגנה על שלום הציבור ועל זכותו של נפגע העבירה. בשלב זה אינני רואה מקום לקבוע כי נפל פגם בחיפוש וכי הוא בלתי חוקי. לעניות דעתי יישום ההלכות יששכרוב ובן חיים במקרה דנן נוטה באופן ברור לקבילות הראיות שנתפסו.

ב.         קיום עילה למעצר:

3

            במקרה דנן העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר סטוטורית מכח סעיף 21(א)(1)(ג)(3). נוכח מעורבות המשיב בביצוע עבירות סחר בסם והחזקתו שלא לצריכה עצמית. נראה ששחרורו של המשיב יסכן את בטחון הציבור.

ג.         חלופת מעצר:

            ביהמ"ש מצווה לבחון חלופת מעצר אשר יהא בה כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב. במקרה דנן מדובר באדם אשר פרנסתו הינה סחר בסם מסוכן. מסוכנותו לבטחון הציבור גדולה. אין מקום להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים. הפסיקה הנוגעת ביחס למי שאשר חוטא בעבירות סמים הינה ברורה וחד משמעית כאשר הכלל הוא להורות על מעצר עד תום ההליכים והשחרור ייעשה במקרים חריגים ביותר. המקרה שלפנינו אינו נופל לגדר החריגים , לכן אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

            אשר על כן אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"ז סיוון תשע"ד, 25/06/2014 במעמד הנוכחים.

תקוה