1

1.         זוהי בקשה להארכת מעצר הבית בו נתון המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהסתמך על סעיף 21 (1)(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.         בכתב האישום שהוגש נגד המשיב, נטען כי המשיב ובת זוגו, מ' כ' (להלן: המתלוננת) התגוררו יחד מספר חודשים בשנת 2012. מאז נהג המשיב לבקר אותה בביתה שברח' ***** ** ב******, מספר פעמים בחודש.

בתאריך 6.6.14, סמוך לשעה 22:30, כשהיו שניהם בביתה של המתלוננת, לאחר שקיבלה המתלוננת הודעה מידיד שלה בשם ד' ע', תפס הנאשם בסכין ואיים עליה בפגיעה בה שלא כדין, בכך שעמד מעליה כשהיא על המיטה וכשהסכין מונפת בידו ואמר: "אני עכשיו הולך להרוג אותך ואחרי שאני הורג אותך אני הורג את עצמי" וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

בהמשך, אמר המשיב למתלוננת לכתוב הודעה לד' שהיא רבה עם השכנה. בהמשך לאותן נסיבות, פגע הנאשם במזיד ושלא כדין במשקפיים וקרע נעליים של בתה של המתלוננת באמצעות סכין, וכן שרשרת, גובה הנזק כ-350 ₪.

2

            בגין מעשים אלה יוחסו למשיב עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

3.         במסגרת הליכי מעצר הימים שוחרר המשיב על ידי בית המשפט בתנאי מעצר בית מלא, על פי ההחלטה מיום 9/6/14 שניתנה על ידי כב' השופטת אוסיילה אבו אסעד.

4.         המבקשת עותרת בבקשה זו להמשיך את תנאי השחרור בהגבלה, כך שהחשוד ישהה בתנאי מעצר בית מלא ב*******, בבית אחיו מר מ' פ', נוסף לתנאים נלווים, כאמור באותה החלטה.

            המשיב מתנגד לבקשה וטוען כנגד ראיות לכאורה וכן כנגד עילת מעצר.

ראיות לכאורה:

5.         הונח בפניי תיק החקירה הכולל את הודעותיה של המתלוננת, הודעתה מיום 7/6/14 שעה 02:12, הודעתה מיום 7/6/14 משעה 16:54, הודעתה מיום 8/6/14, שעה 13:19, בה נחקרה תחת אזהרה, והודעתה מיום 9/6/14 שעה 14:37.

            תיק החקירה כלל גם את הודעותיו של המשיב, הראשונה ביום 7/6/14, שעה 03:02, השנייה מיום 8/6/14 שעה 10:04 והשלישית מיום 9/6/14 שעה 16:08.

            בתיק גם נחקר הידיד של המתלוננת, מר ד' ר' ע', וכן נחקרה אחות המתלוננת בשם א' ב'.

6.         לאחר שעיינתי בכל ההודעות בתיק, שוכנעתי כי התקיימו ראיות לכאורה כנגד המשיב לביצוע המעשים המיוחסים לו.

3

            אומנם נפלו אי התאמות קלות בין הודעותיה השונות של המתלוננת בפרטים שוליים ובלתי מהותיים, אך באירועים העיקריים והמהותיים, שהם לב ליבו של כתב האישום, המתלוננת הייתה עקבית לכל אורך הדרך, ושבה וחזרה על גרסתה שהמשיב איים עליה בסכין ואיים כי ירצח אותה וירצח את עצמו.

            אין מתפקידו של בית המשפט בשלב זה לבחון אם יש בראיות הללו כדי להביא להרשעה בסופו של יום, ותפקידו של בית המשפט לבחון אם קיימות ראיות היכולות לשמש בסיס מוצק להאשמות כנגד המשיב, כפי שהן עולות מכתב האישום, וראיות כאלה התקיימו במקרה דנן.

עילת מעצר:

7.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום בשנת 2012 על נקיטת אלימות כנגד המתלוננת, אז יוחס לו כי תקף אותה וחנק אותה בצווארה. התיק שם הסתיים ללא הרשעה ותוך הטלת של"צ על המשיב.

8.         למקרא הודעות המתלוננת, ולאור המקרה הקודם שהיה, אשר בו הודה המשיב, ובית המשפט נמנע מהרשעתו, עולה מסוכנות לכאורה מהמשיב כלפי המתלוננת, שיכול ותתממש בכל רגע נתון.

9.         בכל מקרה, קיים צורך מהותי בקבלת תסקיר שירות מבחן שיבחן בין היתר את מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת, וכן את טיב החלופה בה הוא נמצא היום, ואם יש מקום לערוך שינוי כלשהו בתנאי השחרור.

10.       לא ניתן בשלב זה להורות על כל הקלה בתנאי השחרור, טרם קבלת תסקיר שירות מבחן שהוא הגורם המקצועי שיכול להעריך בצורה מדויקת את המסוכנות ואת טיב החלופה אליה משוחרר המשיב היום.

11.       בנסיבות אלו ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על הזמנת תסקיר מעצר של שירות מבחן בעניינו של המשיב על מנת שיבחן את מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת, את תנאי שחרורו, ואת החלופה אליה שוחרר.

4

12.       בינתיים, אין מקום להורות על כל שינוי בתנאי השחרור, כך שהמשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא, כאמור בהחלטה מיום 9/6/14, עד למתן החלטה אחרת.

10.       תיק החקירה מוחזר לידי ב"כ המבקשת.

11.       לקבלת תסקיר והמשך דיון ביום 7.7.14 שעה 12:00 בפני שופט תורן.

ניתנה והודעה היום כ"א סיוון תשע"ד, 19/06/2014 במעמד ב"כ המבקשת, המשיב ובאת כוחו.