1.      ביום 11.12.22 הוגש נגד המשיב כתב אישום שבו מיוחסות לו עבירות של ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, נסיעה והובלה של נשק שלא כדין וכניסה לישראל שלא כדין. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.      הדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה נדחה לבקשת ב"כ המשיב, עד אשר יקבל את כל חומר החקירה וילמד אותו, והתקיים ביום 14.2.23.

3.      ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה וטען, בעיקרי הטיעון בכתב ובטיעוניו בעל פה במהלך הדיון, בין היתר, כי המשיב הכחיש את החשדות שיוחסו לו בכל חקירותיו במשטרה; כי מעיון בסרטונים אין לקבוע כי האדם שביצע את הירי הוא המשיב, ויש ספק בכך; כי על אף תרגילי החקירה שבוצעו על ידי המשטרה היא לא הצליחה לקשור את המשיב למעשים המיוחסים לו בכתב האישום; כי גם תרגיל החקירה של המדובב אינו קובע כי המשיב ביצע את המעשים המיוחסים לו; וכי אין בחומר החקירה ראיות פורנזיות אשר קושרות את המשיב לעבירות המיוחסות לו. על כן ביקש ב"כ המשיב "לקבוע כי קיים כרסום בראיות ובהתאמה לקבוע שלא מתקיימת עילת מעצר...".

4.      מנגד, ב"כ המבקשת טענה, הן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, הן בעיקרי טיעוניה בכתב והן בטיעוניה בעל פה במהלך הדיון, כי קיימות ראיות לכאורה ביחס לכל העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום. נטען, בין היתר, כי הגם שבחלק מחקירותיו הכחיש המשיב את חלקו, הרי שבתשאולים מוקלטים הודה כי ביצע את המעשים המיוחסים לו כדי להפחיד את ב.א., ואף זיהה עצמו בסרטון המתעד את הירי, בפני מדובב; כמו כן, הסתמכה ב"כ המבקשת, בין השאר, על הסרטונים ממצלמות האבטחה המתעדים את אירוע הירי, על הגרסאות של ב.א. ושל ס.נ. שבהן תיארו כי נפגעו כתוצאה מירי שהתרחש ביום האירוע נשוא כתב האישום.

5.      במהלך הדיון צפיתי במעמד הצדדים בסרטונים ממצלמות האבטחה; ולאחר סיום הדיון הוחלט כי הדיון יידחה לעיון ולקבלת הדיסק של דברי המשיב למדובב והתמליל והתרגום שלהם מערבית לעברית עד ליום 16.2.23; וכן נקבע כי ב"כ המשיב יהא רשאי להשלים את טיעוניו בכתב עד ליום 23.2.23.

הדיסק והתמליל של דברי המשיב למדובב אומנם הועברו לבית המשפט, אך עד היום לא הוגשו טיעונים משלימים מטעם ב"כ המשיב, הגם שחלף שבוע מהמועד שנקבע לכך.

6.      לאחר שעיינתי בחומר החקירה ולאחר שצפיתי בסרטונים הרלוונטיים וכן לאחר שבחנתי את עמדות באי כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות למיוחס למשיב בכתב האישום.

כידוע, לצורך קיומן של ראיות לכאורה יש להצביע על קיום סיכוי סביר להרשעה. עם זאת, אין צורך בראיות לכאורה מעבר לכל ספק סביר. על כן, אין די בכך שלדעת ב"כ המשיב יש ספק לגבי זיהוי המשיב כמי שביצע את הירי כדי לשלול קיומן של ראיות לכאורה. במקרה דנן, קיים כאמור סיכוי סביר להרשעת המשיב במיוחס לו בכתב האישום, וזאת על סמך המשקל המצטבר של הראיות שעליהן נסמכת המבקשת. אין גם לקבל את טענת ב"כ המשיב כי במקרה זה קיים "כרסום" בראיות באשר אין זיהוי ודאי של המשיב כמי שביצע את הירי.

משהגעתי למסקנה, כאמור, כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, קמה גם עילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות. על כן, ממילא יש לדחות גם את טענת ב"כ המשיב כי אין עילת מעצר נגדו.

באשר, כאמור, קיימות הן ראיות לכאורה והן עילת מעצר, יש מקום לבחון, כמצוות החוק והפסיקה, האם ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר שיש בה כדי לאיין את עילת המעצר.

בנסיבות המקרה דנן, על פני הדברים ובטרם נשמעו באי כוח הצדדים בשאלה אם קיימת חלופת מעצר הולמת שיש בה כדי לאיין את עילת המעצר, ספק בעיניי אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר וזאת לנוכח הראיות לכאורה ביחס לעבירות החמורות שבהן מואשם המשיב ולנוכח האמור בבקשה למעצר עד תום ההליכים, שלחובת המשיב הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות הרשעה בבית המשפט הצבאי בשכם (משנת 1995) בגין עבירות של ירי לעבר רכב ישראלי, החזקת נשק וחברות בהתאגדות בלתי חוקית.

עם זאת, משנקבע כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר, יש מקום לקבוע דיון בשאלה האם יש מקום לבחון חלופת מעצר או שמא אין מקום לכך בנסיבות המקרה דנן.

7.      באי כוח הצדדים מתבקשים אפוא להציע בכתב עד ליום 6.3.23 מספר מועדים חלופיים מוסכמים לקיום דיון; ומועד הדיון ייקבע על ידי השופט התורן הקבוע, כב' השופט ש' מלמד.

החלטה זו תועבר לבאי כוח הצדדים על ידי המזכירות ותובא לידיעת כב' השופט מלמד.

ניתנה היום, ט' אדר תשפ"ג, 02 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.