1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

על פי עובדות כתב האישום, המשיב נתפס בשבט אלסייד שבפזורה הבדואית ביום 10.10.2017 בשעת בוקר כשאין בידו היתר כניסה ושהייה בישראל כדין.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר הנובעת מחשש להימלטות מן הדין, אלא שלדידו את זו אפשר לאיין בהפקדה כספית בסכום של 3,000 ₪.

דין הבקשה לשחרורו של המשיב להידחות ויש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

עיקרה של עילת המעצר הינו בחשש להימלטות מן הדין, אולם את עצמת עילת המעצר יש לבחון גם על רקע עברו של המשיב אשר עיון בגיליון הרשעותיו מעלה כי נדון רק ביום 28.9.2016 לארבעה חודשי מאסר בפועל בבית משפט השלום בבאר שבע, זאת על רקע עבירה של כניסה לישראל שלא כדין ובתוך כך הופעל מאסר מותנה בן 3 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו מת"פ 50063-12-15, ועוד הושת עליו מאסר על תנאי בן 4 חודשים אשר עומד ותלוי נגדו כיום.

2

בנוסף, למשיב הרשעה משנת 2005 בעבירות של שימוש במסמך מזויף, התחזות כאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכניסה לישראל שלא כחוק.

האמור מלמד על עילת מעצר מחשש להימלטות שהינה מוגברת ולכך שהאינטרס של המשיב להתייצב לדיונים במשפטים הינו קלוש אם לא אפסי, שכן העונש הצפוי להיגזר עליו הינו משמעותי.

בנסיבות האמורות, ברי כי הפקדה כספית משמעותית לא היה בה מספיק על מנת להורות על שחרורו של המשיב במתווה זה, לא כל שכן הפקדה כספית בסך של 3,000 ₪ כפי שהציע ב"כ המשיב וללא כל ערבות נוספת של צד ג'.

בסיכום האמור, משהחשש להימלטות המשיב מהדין הינו מוגבר, אין מקום להורות על שחרורו ולפיכך מורה על מעצרו עד תום ההליכים.