1

נוכחים:

ב"כ המבקשת: מר מוראד איאד מתמחה בלשכת תביעות

המשיב: הובא

הסניגור: עו"ד סולימאן עאמר

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות תקיפה סתם, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד.

עפ"י עובדות כתב האישום המשיב, אשר היה תחת השפעת אלכוהול, ביום 7/12/14, בשעות הלילה, השתולל וגידף את בני משפחתו, תקף את אביו, דחף והיכה אותו ולאחר מכן ברח מן הדירה. השוטרים הוזעקו, המשיב סרב לעיכוב עד שאלה נאלצו להשתמש בכוח על מנת לכבול אותו. עוד מפרט כתב האישום כי כחודשיים לפני כן איים על משפחתו כי יפוצץ עליהם את הבית, עד כי נאלצו לברוח מביתם. כתב האישום מתאר עוד שני מקרים נוספים, באחד הוא רדף אחרי בני משפחתו עם סכין, ובאחר גרם נזק לרכוש במזיד.

2.         הסנגור מאשר קיומן של ראיות לכאורה אם כי טוען לעניין עוצמתן. גם אם אקבל את טענתו לעניין חולשה בעוצמת הראיות, הרי שתיק זה מעלה עילת מסוכנות ברמה גבוהה. עילת המסוכנות נובעת לא רק מקיומן של ראיות לכאורה במידה זו או אחרת כמפורט בכתב האישום, אלא גם עברו המכביד של המשיב. המשיב יליד שנת 1987 וכבר הספיק לצבור לחובתו הרשעות לא מעטות בתחומים שונים ובהן הרשעה אחרונה גם היא בתחומי אלימות. עוד יש לזקוף לחובתו לעניין זה, את הרשעותיו בעבירות של הפרת הוראה חוקית, דבר המקשה על שחרורו בתנאים.

2

3.         למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי הרקע לביצוע, לפחות חן מן העבירות, הינו אלכוהול. לפיכך, נשלח המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר נדרש, לבקשת ביהמ"ש, לבחון גם אפשרות של הליך טיפולי. יש לזכור כי הליך טיפולי בשלב זה הינו החריג ולא דרך המלך. הדבר נכון שבעתיים כאשר עסקינן במי שיש לו הרשעות קודמות רבות וביניהן מאסר ע"ת תלוי ועומד כנגדו בגין העבירות הכלולות בכתב האישום שבפניי. על אף שמדובר בחריג התבקש התסקיר.

4.         שמעתי את טיעוניו של הסנגור אשר ניכר כי נובעים הם מהלב וממצוקת משפחתו של המשיב וממצוקתו כפי שאנו רואים אותה. יכולה המאשימה להיות בעד גמילה, יכולה המשפחה להיות בעד גמילה ויכול גם ביהמ"ש בעד גמילה, אולם שום דבר לא יעזור אם המשיב לא יהיה בעד גמילה. המבחן לגמילה איננה אמירה כלפי חוץ, כאשר אימת הדין מרחפת מעל ראשו. לצורך כך קיים שירות המבחן אשר בא לבדוק יותר לעומק את יכולתו ונכונותו של המשיב לעמוד בתהליך לא פשוט של שינוי אורחות חייו. התרשמות שירות המבחן הינה שלילית. יכול שירות המבחן לטעות בנקודה אחת או שתיים. יכול הוא לטעות מההתחלה ועד הסוף, אך בהעדר גורם טיפולי המצביע אודות נכונותו האמיתית של המשיב לקבל על עצמו הליך טיפולי, לא ניתן בנסיבות של תיק זה להורות כך.

5.         אפנה גם לדברי שירות המבחן. ראשית, לכך כי שיתוף הפעולה של המשיב עם שירות המבחן היה סלקטיבי, רק למה שבחר הוא להשיב. לא נוהג כך מי שאכן רוצה טיפול. יתרה מכך, שירות המבחן המעיט מן הבעיה ואף טען כי אינו זקוק לטיפול. לא זוהי רק התרשמותו של שירות המבחן, אלא שירות המבחן פנה גם למחלקת הרווחה אשר הציגו התרשמות דומה מהליכים דומים בפניהם.

6.         אין לי אלא לחזור, יכול עולם ומלואו לחשוב כי מה שצריך המשיב זה טיפול, אך כל עוד אין הוא מתגייס לכך לא יעזור דבר.

7.         נוכח האמור לעיל, נוכח רמת המסוכנות, נוכח העדר חלופה טיפולית ונוכח עברו בהפרת הוראות חוקיות, הנני מורה על מעצרו עד תום ההליכים הפליליים במסגרת ת.פ.

24109-12-14.

ניתנה והודעה היום ח' שבט תשע"ה, 28/01/2015 במעמד הנוכחים.

3

הוקלד ע"י: ענת ויצמן-אמזלג

הוקלדעלידילילך וקנין