מ”ת 26225/06/14 – מדינת ישראל נגד איגור מישוק
בית משפט השלום בראשון לציון |
||
מ"ת 26225-06-14 מדינת ישראל נ' מישוק
|
|
15/06/2014 |
1
|
|
|
בפני כב' השופט מנחם מזרחי |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
המשיב |
איגור מישוק
|
||
נוכחים:
ב"כ המבקשת עו"ד רענן ברוך
ב"כ המשיב עו"ד עדי קידר
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שישה אישומים שונים, הדנים בכך שהמשיב זייף אשרות שונות, בתמורה לכספים שאותם קיבל במרמה.
ב"כ המשיב ביקש כי אורה כבר עתה, עם הגשת כתב האישום, על שחרורו של המשיב.
אכן, קיימת עילת מעצר, הן עילת המסוכנות והן עילת השיבוש.
מנגד, מדובר במשיב נעדר עבר פלילי.
המשיב חולה במחלת הסרטן, אם כי לא בכך העיקר.
סכום הכסף הכולל אינו כזה המלמד, כי לא ניתן לנקוט בעניינו בחלופת מעצר.
2
בית-המשפט העליון הורה במקרים חמורים לאין שיעור, על שחרורם של נאשמים. אביא מס' דוגמאות:
בש"פ 8577/13 מדינת ישראל נ' ברגר (26.12.13) שם הוגש כתב אישום ובו שלושה אישומים, אישום ראשון מרמה בסך 32 מיליון, אישום שני דיווח כוזב וגניבת כ-9 מיליון, אישום שלישי כמיליון ש"ח הלבנת הון.
בש"פ 2034/12 ציסר נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2012 (1) 6360, שם הוגש כתב אישום בגין שתי עבירות מרמה, עבירות מס, דובר בעו"ד אשר הציג מצגי מרמה לבנק ושלשל לכיסו 18 מיליון ש"ח.
בש"פ 5433/11 סמואל נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 11 (3) 1944, שם דובר במרמה, במסגרת שוק ההון, בסך 7 מיליון ש"ח.
בש"פ 581/03 ג'אדה נ' מדינת ישראל (22.1.03) שם דובר בזיוף והפצת זיוד וזיוף בכרטיסי אשראי.
בש"פ 9818/03 מרחבי נ' מדינת ישראל (13.11.03) שם נדון עניינו של נאשם ב-16 אישומים, אשר זייף אלפי כרטיסי אשראי במטרה למשוך כספים מחשבונות, ועשה כן בסכום כולל של 9.6 מיליון ש"ח.
בש"פ 1911/11 רווה נ' מדינת ישראל (22.3.11).
בש"פ 2420/97 אלכסנדר נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 97 (2) 489. שם דובר בשורת מעשה מרמה העולים כדי 650 אלף דולר.
בש"פ 2724/94 רפי לוי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון (2) 1553. שם דובר בשורת מעשה "עוקץ", הוצאת סחורות נגד שיקים ללא כיסוי, בסכום של 1.3 מיליון ש"ח.
בש"פ 705/98 אליאסי נ' מדינת ישראל, דינים עליון 98 (1) 1499, שם נדון אדם בגין חמישה אישומים חמורים, של קבלת דבר במרמה, נמלט מישראל וחזר ארצה בזהות בדויה ובית-המשפט העליון הורה על שחרורו, לאחר שיפקיד, בין השאר, 150 אלף ש"ח.
3
קיימות החלטות נוספות ברוח זו.
הוצגה בפניי חלופת מעצר ואני סבור כי יש מקום לקבלה.
לאור כל האמור אני מורה כי המשיב ישוחרר ממעצרו בהתאם לתנאים הבאים:
1. המשיב ישהה במעצר בית מוחלט ברחוב ערבי נחל 13 גבעתיים.
2. המשיב ישהה במעצר בית, כמפורט לעיל, בפיקוחם, לסירוגין, של שני הערבים שפרטיהם נמסרו בפרוטוקול דיון זה.
3. הערבים הנ"ל, יחתמו על ערבות צד ג' שתכליתה שמירה על המשיב בתנאי מעצר הבית, על סך של 50,000 ש"ח.
4. המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך של 50,000 ש"ח.
5. המשיב יפקיד בקופת בית-המשפט סך של 50,000 ש"ח (25,000 ש"ח שיופקדו כבר עתה הינם תנאי לשחרור, ואילו היתרה בסך 25,000 ש"ח תופקד עד ליום 22.6.14 בשעה 12.00).
6. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ עד לתום ההליכים (נמסר כי דרכונו של תפוס בידי היחידה החוקרת.
7. לא יעמוד המשיב בתנאי השחרור, ייעצר ויובא בפני שופט בתאריך 17.6.14 בשעה 08.30.
8. אני מאשר למשיב 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה.
9. לבקשת ב"כ המבקשת אני מעכב ביצוע החלטת השחרור ב-48 שעות.
ב"כ המבקשת מתבקש להודיע בכתב לבית-המשפט ולב"כ המשיב עד השעה 16.00 האם התקבלה
החלטה להגיש ערר.
הודיע כי התקבלה החלטה להגיש ערר, יעמוד עיכוב הביצוע בתוקף.
4
הודיע שהתקבלה החלטה שלא להגיש ערר ניתן יהא להתחיל בהליך השחרור מיד.
מזכירות בית-המשפט רשאית להתחיל בהליך השחרור, כלומר לקבל ערבויות ואת ההפקדה
במזומן, אולם המשיב לא ישוחרר ממעצרו אלא אם התקבלה הודעה כמפורט לעיל, או בהתאם להחלטת בית-המשפט של הערר.
באם לא התקבלה הודעה כמפורט לעיל עד השעה 16.00, תנפיק המזכירות פקודת שחרור.
אני קובע דיון בעניינו של המשיב, לעניין הראיות והעילה, לתאריך 9.7.14 בשעה 11.30.
ב"כ המשיב רשאי להודיע לבית-המשפט האם יש צורך בקיומו של דיון.
