1

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות בנשק (נשיאה והובלה) וכן שיבוש מהלכי משפט.

ביום 24.10.19 הוסכם על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לעבירת הובלת ונשיאת הנשק. ב"כ המשיב הדגיש חלקו הלכאורי הקטן יחסית של המשיב וביקש לאפשר לו לבחון חלופה באמצעות הפניה לשירות המבחן.

המשיב הופנה לשירות המבחן וביום 4.11.19 התקבל תסקיר לעניינו. מהתסקיר עלה כי במישור הרגשי נעדר המשיב יכולת התבוננות בעולמו הפנימי, המשיב הוגדר כמי שאינו מבין את חלקיו השליליים, אך נוכח שלילית חלקים בעייתיים, בהתנהלות הכללית, התרשם שירות המבחן כי רב הנסתר על הגלוי בנוגע לנסיבות המעצר, ועל כן התקשה השירות להעריך מידת הסיכון.

בהיעדר אינדיקציה המאפשרת לשירות לשקול קיום קשרים בעייתיים ונוכח קרבת חלופה מוצעת, בא התסקיר בהמלצה שלילית.

2

ביום 13.11.19 טענו הצדדים ארוכות. ב"כ המבקשת הדגישה החומרה בעבירות נשק, והמסוכנות הסטטוטורית. ב"כ המשיב הטעים כי מדובר במי שחלקו היחסי נמוך, במי ששינה דרכו מזה שנים, ובכך שעיקר הקושי העולה מתסקיר שירות המבחן נובע ממיקום החלופה.

על מנת לא לנעול הדלת בפני המשיב , ראיתי להזמין תסקיר משלים וזה נתקבל ביום 18.11.19. התסקיר סבר כי המפקחים המוצעים אינם ראויים, ואינם יכולים לזהות גורמים בעלי פוטנציאל סיכון בבחירות המשיב. שירות המבחן שב והבהיר, כי נוכח החשיפה המצומצמת שחשף המשיב כלפי שירות המבחן, לא יכול השירות להעריך מידת הסיכון, ואין באפשרותו לשלול קשרים בעלי אופי שולי. על כן, בא התסקיר בהמלצה שלילית פעם נוספת.

ביום 20.11.19 טענו הצדדים ארוכות. ב"כ המשיב התמקד במשיב עצמו, וציין כי המשיב נקלע שלא בטובתו לאירוע לא פשוט, המערב הגורם המפעיל- הנאשם האחר. ב"כ המשיב הטעים כי רק בשל חששו מהנאשם האחר, נהג המשיב כפי שנהג ועל כן יש להעדיף חלופה בעניינו.

חרף ההסכמה לקיומן של ראיות לכאורה, ראיתי לבקש חומר החקירה ולעבור עליו. לאחר שבחנתי הדברים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין דינו של המשיב למעצר עד לתום ההליכים.

ראשית, הכלל בעבירות נשק הנו כי קיימת מסוכנות המצדיקה מעצר עד לתום ההליכים מאחורי סורג ובריח. נדרשות נסיבות חריגות בהן חלופת מעצר תוכל להפיג מסוכנות זו. (בש"פ 8226/18 מ"י נ' מחאמיד). גם איזוק אלקטרוני יתאפשר בעבירות נשק כחריג מטעמים מיוחדים שירשמו, וראה סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים. בענייננו לא מתקיימים טעמים מיוחדים.

שנית, פעמיים נשלח המשיב לשירות המבחן ופעמיים באו תסקירים בעניינו בהמלצות שליליות. בצד הכלל הנקוט בעבירות נשק, קיים גם כלל לפיו נדרשים טעמים מיוחדים לסטייה מהמלצות שליליות (בש"פ 3322/18 איסמעיל נ' מ"י). בענייננו לא מתקיימים טעמים מיוחדים.

שלישית, חלק מהמצע המאפשר שקילת שחרור בעבירות נשק, כולל עבר נקי. במקרה שבפנינו מדובר במי שלחובתו הרשעה בהחזקת סמים לצריכה עצמית. אומנם מדובר בהרשעה ברף נמוך, שאינה מהעבר הקרוב, אך עדיין מדובר במי שעברו אינו נקי.

3

רביעית, עברתי על חומר הראיות, כפי שציינתי לעיל. אשר לקיום ראיות לכאורה, די בדוחות הפעולה של שלומי אסרף ושל דרור אליהו. עם זאת, ראיתי להתמקד בשאלה, האם ניתן לראות במשיב כמי שרק בדרך אגב נמצא עם הנאשם הנוסף. חומר הראיות מעלה ולו לכאורה, תמונה אחרת. בתחילת הודעותיו הכחיש המשיב מידע בנוגע לנשק. ראה הודעות מיום 5.10.19. על גוף המשיב נתפסה מעטה ובה 650 ₪. המשיב טען כי זו משמשת לקניית אוכל ושתייה ולא להסעה (שורה 118). המשיב הוסיף בחקירה מיום 11.10.19, כי אינו יודע מיהו מחמד אלמלס תושב השטחים, ולא ידע אם מדובר במחמד מנסור. אלא שבהמשך החקירה, עלו כמה וכמה דברים.

א.    בפלאפון אשר נתפס על המשיב והמשיב אישר שהוא שלו, נתגלו תמונות לפיהן מצולם המשיב לכאורה עם שלל נשקים לרבות אקדחים רבים ונשק ארוך. הסברי המשיב היו דחוקים.

ב.     קיים קושי לקבל הסברי המשיב לגבי תפיסת הכסף, דווקא במעטפה, ולא בארנק. העובדה כי נתפסה מעטפה דומה אצל הנאשם השני, בסכום קרוב, מחזקת החשד.

ג.       קיימת הודעה מהנאשם השני למשיב, העוסקת ממש בעסקת הנשק. אומנם המשיב מכחיש קבלת ההודעה, אך ההודעה נוגעת לטיבו של הנשק שנמצא בסופו של יום. ראה הודעת המשיב מיום 14.10.19, שורה 42.

ד.     היקף השיחות בין הנאשמים עולה בצורה חריגה ממש בימים שלפני הנסיעה. ראה הודעה מיום 16.10.19 העוסקת במעל 100 שיחות.

ה.    המשיב מעומת לגבי שיחות לכאורה העוסקות בכדורים (שיחה 19) ולמשיב אין הסבר בנושא זה.

ו.       קיימות שיחות, לכאורה, בין המשיב ובין אותו מחמד מנסור שהנו הגורם המתווך בעסקת הנשק.

ז.      קיימות שיחות, במהלך הנסיעה לשכם, המלמדות כי לכאורה בזמן שיחה שערך הנאשם השני עם מנסור, כיוון מנסור את המשיב לנקודת המפגש.

ח.    ההסבר של המשיב כי "יכול להיות שמישהו השתמש בטלפון" נשמע קלוש. בתחילת חקירותיו הבהיר המשיב כי הטלפון בשימושו הבלעדי.

גם אם אין די באחת העובדות שעלו מתיק החקירה, הרי הצטברותן של עובדות אלו, מקשה לראות במשיב כנוהג תמים בלבד. חברותו עם הנאשם 2, עונה בו, ומלמדת על אפשרות ממשית על מודעות בדבר עסקת הנשק. משכך, משעסקינן בעבירת נשק, אין כל טעמים חריגים המצדיקים סטייה מהכלל. מדובר לכאורה במי שהיה טבול בעסקה, הסיע וייתכן שאף קיבל שכר בגין חלקו זה. אצרף לכך ההמלצות השליליות של שירות המבחן, התחושה כי המשיב מעורב בקשרים שליליים, לרבות בעולם הנשק והגע למסקנה כי לא ניתן לתת אמון במשיב, וכי מסוכנותו היא כזו שלא ניתן להקהותה בחלופה.

4

אני מורה על מעצרו הממשי של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

ניתנה היום, ג' כסלו תש"פ, 01 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.