1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         בפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם על רקע כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות.

2.         בכתב האישום נטען בתמצית, כי בתאריך 14/2/14 נסעו המשיבים בשכונה .... ברכבו של המשיב 2. בשלב מסוים עצרו המשיבים את הרכב, המשיב 1 ירד מהרכב, התקרב אל המתלונן- עמו יש לו הכרות מוקדמת, ושאל אותו מדוע הוא סינן קללות לעברם. המתלונן השיב למשיב 1 כי זה לא עניינו, ודחף אותו. בתגובה נטלו כל אחד מהמשיבים מקל מהרכב והכו את המתלונן בכל חלקי גופו. המתלונן פונה לבית החולים לצורך קבלת טיפול רפואי.

3.         בא כוח המשיבים הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר. עם זאת, עתר להורות על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר בדמות מעצר בית ב... (להלן: "מקום החלופה") בפיקוחם של א ג מ וע מ (להלן: "המפקחים הערבים"). נטען, כי המשיבים נעדרי עבר פלילי, זהו מעצרם לראשונה בחייהם, עובר למעצרם ניהלו אורח חיים נורמטיבי, החלופה המוצעת מרוחקת ממקום מגורי המתלונן.

4.         המפקחים התייצבו בפניי: א ג מ- בן 67, נשוי ואב לילדים, אינו עובד. לדבריו מכיר את המשיבים ובני משפחתם זמן רב מאחר ובעבר היו שכנים. עוד מסר כי בכוונתם לערוך סולחה בין הצדדים. ע מ- בן 22, נשוי לאחותו של המשיב 1, אינו עובד. הערבים הביעו נכונותם והסכמתם לשמש כמפקחים וערבים עבור המשיבים.      

2

5.         בא כוח המבקשת מנגד, עתר להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם. נטען, כי המתלונן הינו קרוב משפחתם של המשיבים, ועל רקע של מה בכך המשיבים תקפו אותו בצוותא חדא בנשק קר וגרמו לו לפציעות וחבלות חמורות כמתואר בכתב האישום וכמתועד בתמונות בתיק החקירה. עוד נטען, כי המשיבים בחקירתם הודו שיום קודם לאירוע נעשתה סולחה בין שני הפלגים, דבר אשר לא מנע מהם לתקוף את המתלונן. אשר לחלופת המעצר שהוצעה נטען, שאין ביכולתה לאיין את המסוכנות הלכאורית הנשקפת מהמשיבים שכן לערב א ג מ הכרות שטחית עם המשיבים, ואילו הערב השני צעיר משני המשיבים, כך שספק אם הערבים יוכלו להציב גבולות להתנהגותם של המשיבים. עוד לגישת בא כוח המבקשת, יש לבחון את רמת מסוכנותם של המשיבים ואת החלופה באמצעות תסקיר שירות מבחן, לאור הסכסוך הקיים בין הפלגים. עוד נטען, כי לחובת המשיב 2 הרשעה מיום 20/11/11 (ת"פ (שלום קריית גת) 53285-03-11) בגין עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בגינו הוטל עליו מאסר מותנה וקנס.

6.         לאחר שהקשבתי לטיעוני באי כוח הצדדים, ובחנתי את החלופה שהוצגה, שוכנעתי שיש בחלופה שנבחנה כדי להשיג את תכלית המעצר. שכן, מדובר בחלופה מרוחקת מרחק משמעותי ממקום מגוריו של המתלונן, כוללת פיקוח מלא ומתמיד של שני ערבים שהותירו רושם חיובי כי הם מבינים את אחריותם כערבים ומפקחים עבור המשיבים.

7.         עוד עמד לנגד עיני, כי עסקינן במשיבים בחורים צעירים, זה להם מעצרם הראשון, למשיב 1 אין מעורבות פלילית קודמת כלשהיא. למשיב 2 הרשעה בודדת בגין הפרעה לשוטר. עובר למעצרם ניהלו אורח חיים נורמטיבי, בחקירתם הודו במעשה בפני חוקריהם. עוד מסרו ביוזמתם, כי עובר לאירוע המתואר בכתב האישום, נערכה סולחה עם משפחת המתלונן שהינו קרוב משפחתם וחרף זאת בחר המתלונן להקניטם. עוד יצוין, כי המתלונן נחקר תחת אזהרה בגין כך שקילל את המשיבים ודחף את המשיב 2 בחזה.

8.         בטרם הקראת ההחלטה, התייצב בפניי השייח ר ח א מ והצהיר בפניי, כי הוא יחד עם נכבדים נוספים נוטלים חלק בקידום הסולחה בין המעורבים. עוד מסר, כי מדובר במעורבים מאותה משפחה, וכי קיימות כוונות טובות של שני הצדדים לערוך סולחה. עוד מסר, כי המצב בשטח רגוע ואין מתיחות בין הצדדים המעורבים.

9.         אשר על כן, הנני מורה על שחרורם של המשיבים בתנאי הערובה הבאים:

3

א.        מעצר בית מלא בביתו של הערב א ג מ, תחת פיקוחו וכן פיקוחו של ע מ לסירוגין, ב.....

ב.         כל אחד מהמשיבים יפקיד סך של 10,000 ₪.

ג.         כל אחד מהמשיבים יחתום ערבות עצמית על סך 30,000 ₪.

ד.         כל אחד מהערבים יחתום ערבות צד ג' על סך 30,000 ₪.

ה.        נאסר על המשיבים ליצור קשר במישרין או בעקיפין עם המתלונן.

ו.          המשיבים יתייצבו לדיונים בליווי הערבים.

תיק החקירה הוחזר לבאת-כוח המבקשת.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ד, 25/02/2014 במעמד הנוכחים.