1

1.         ביום 03/08/16 הורה בית משפט זה (כב' השופטת וינשטיין) על מעצרו הממשי של המבקש,

עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

בית המשפט שהחליט כך, עיין בתיק החקירה, וקבע כי בידי המשיבה "ראיות לכאורה אשר מקימות סיכוי סביר להרשעת המשיב במיוחס לו".

לעניין עילת המעצר נקבע כי אין נסיבות המקרה נכללות בגדרן של "המקרים הנדירים" אשר מצדיקים חלופת מעצר, בשים לב לכך שהאישומים כוללים אישום בעבירת רצח.

2.         בפני בקשה לעיון מחודש בהחלטה זו, בשים לב לתמיהות ותהיות שעלו מחומר החקירה הגולמי, ושהתחזקו, כך נטען, אחרי שמיעת חלק הארי מעדי התביעה.

2

            הבקשה שבה ונסמכת על הקושי הפיזי שעמד בפני מבצע העבירה, בכניסה לבית המנוחה מבעד לחלון הרלוונטי, וזאת בשל גובהו מפני הקרקע והעדר מסד רחב מתחת לחלון; נטען כי אין להסביר את הימצאות שן מפיו של בנה של המנוחה, נאסארת, על גבי המיטה שם ישנה, שכן הבן ציין כי לא נכנס לחדרה של המנוחה בכל אותה עת; הופניתי להעדר הגיון בהותרת זוג נעליים במטבח הדירה בה התגוררה המנוחה, ולכך שאחד מילדיה ציין באמרתו בפני חוקר הנוער, כי השליך זוג נעליים שמצא בדירה, אל מחוצה לה.

            עוד נטען כי גרסתו של עומרי נדאף, שכנה של המנוחה, שהבחין במבקש במנוסה, כשהוא מתפס על גבי גדר ביתו, סמוך לאחר הרצח ונמלט משם, גרסה זו לא תיתכן נוכח הפרשי הגובה בין הדרך לבין חצרו של אותו עומרי באופן שאין זה גובה שבן אנוש יכול לעוברו בקפיצה.

            בשים לב לתהיות ותמיהות אלה, סבור המבקש כי חומר הראיות בעניינו כורסם באופן המצדיק שקילת חלופת מעצר בעת הזו.

3.         ב"כ המשיבה עתרה לדחיית הבקשה. נטען כי מכלול הסתירות עליהן הוצבע בבקשה כבר נבחנו על ידי בית המשפט, שהורה על המעצר, כאמור, וכי אלה נשקלו וניתנה להם התייחסות בחומר הראיות הגולמי ותבנית הראיות לא השתנתה במהלך שמיעתן באופן המצדיק ומקים עילה לעיון מחודש.

דיון והכרעה:

4.         כידוע,

"העיון מחדש במעצר עד לתום ההליכים בנימוק של כרסום בראיות שמור למקרים בהם חל "מהפך ראייתי עד ש"הקערה נהפכה קליל על פיה"... יש להראות כי בתשתית הראייתית חל 'מהפך ראייתי', 'כרסום מהותי ומשמעותי'.... לא די בהעלאת טענה כזו או אחרת כדי להצדיק ביקורת שיפוטית נוספת במישור הראייתי" (בש"פ 451/15 מדינת ישראל נ' מנגאשה).

3

בחינת החלטת המעצר עד תום ההליכים במקרה זה מעלה כי טמונה בה התייחסות למרבית התמיהות שהועלו בבקשה הנוכחית. בית המשפט מצא בהחלטתו כי התמיהות ניתנות להסבר, ואין בהן בכדי לפגוע בעוצמתן המצטברת של הראיות. עיקרן של הראיות נסמכות בתיק זה על הפללות ישירות של המבקש על ידי ילדי המנוחה, ובמסד עיקרי זה לא חל כרסום.

איני סבור כי סוגיית הימצאות שינו של נאסארת על מיטת המנוחה מהווה משום "היפוך הקערה" לעניין תשתית הראיות, וכך אף לעניין יכולתו של המבקש לקפץ מעל גדרות גבוהות או לקפוץ לתוך או מתוך חלונות גבוהים יחסית מפני הקרקע. לעניין זה אפנה לפסקה 14 להחלטת המעצר, שתוכנה מקהה את טענות המבקש בעניין זה.

5.         נוכח האמור, ראיתי לדחות את הבקשה לעיון מחודש.

            החלטת המעצר בעניין המבקש תעמוד ,איפוא ,בעינה.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ח, 15 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.