1

1.     בהמשך לדיון שהתקיים בפני ביום 15.4.18, ניתנת בזאת החלטה בבקשת המדינה לחילוט הערבויות בעניינו של המשיב.

2.     ביום 29.3.18 הגישה המדינה בקשה לעיון חוזר ולחילוט ערבויות וזאת לאחר שהמשיב הפר את תנאי שחרורו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ארבע עבירות של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין. ביום 14.2.18 הוריתי על שחרור המשיב לחלופת מעצר בתנאים הבאים:

2

מעצר בית מלא בבית אחיו, מר קובייבנוב אברהם ברחובה ארלוזרוב 25/24 באשדוד, תחת פיקוחו ופיקוח אחות נוספת - גב' קוביאיבנובה נתלה. במסגרת החלטת השחרור נקבעו שעות התאווררות מוגדרות בהן רשאי המשיב לצאת מכתובת מעצר הבית, בליווי ובפיקוח של מי מהערבים.

להבטחת תנאי השחרור נקבעו התנאים הכספיים הבאים:

התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪.

ערבות צד ג' בסך 5,000 ₪.

הפקדה במזומן בסך 500 ₪.

3.     על פי הבקשה שבפניי ביום 27.3.18 סמוך לשעה 16:10 נצפה המשיב על ידי קצין פיקוח כשהוא לבדו מחוץ לביתו, ובמרחק של פחות מ-30 מטרים מגן משחקים בו שיחקו באותה עת קטינים, עצר מול הגן והסתכל ואז נכנס בגפו לבית המפקחת.

כמו כן, ביום 23.3.18 בשעה 21:18 שהה המשיב מחוץ לביתו וזאת בניגוד לתנאי השחרור וגם באותה עת היה ללא מפקח.

המדינה הפנתה לחקירת המפקחים והמשיב במשטרה.

4.     בדיון שהתקיים ביום 15.4.18 הסכים ב"כ המשיב לקיומה של תשתית לכאורית להפרות אך טען כי מדובר בהפרות מינוריות וכן טען, כי אינו משוכנע שהמשיב מבין לחלוטין את משמעות התנאים וההפרות. נטען, כי המשיב הוא אדם חסר כל שנכנס ויוצא מבתי הסוהר ועל כן חילוט הערבויות יכבידו עליו הכבדה קשה. נטען, כי ה"לקח" שהוא המעצר הוא הסנקציה המשמעותית ולא חילוט הערבויות.

5.     הערבים לא התייצבו למספר דיונים חרף נסיונות זימונם על ידי המזכירות וכן על ידי המאשימה.

6.     דין בקשת המדינה להתקבל.

המשיב נחקר במשטרה, מסר ביחס להפרה הראשונה כי יצא להביא אוכל מבית אחותו וזאת ללא מפקח, אף שידע שהוא צריך להיות בפיקוח כל העת. לשאלת החוקר לא יודע להסביר למה יצא לבד. גם ביחס להפרה השנייה מאשר שידע שאסור היה לו להיות מחוץ לביתו בשעה זו ואין לו הסבר להפרות.

האח המפקח נחקר ביום 28.3.18 ולשאלת החוקר מדוע יצא לבדו מהבית השיב: "למה מה קרה, מה הוא פושע גדול"? ובהמשך מסר, שמדובר בהפרה חד פעמית, אחיו אמר שהוא הולך לחצי שעה וחוזר, אז אפשר לו.

האחות המפקחת נחקרה ביום 28.3.18 ואישרה, כי ביום האירוע חיכתה למשיב בבית שיבוא לאכול. לדבריה הלך לבד כי יש לה כאבים ברגליים ופלטינות.

3

7.     לא למותר לציין, כי שני המפקחים שנחקרו במעמד הדיון ביום 14.2.18 התחייבו שלא לאפשר למשיב לצאת מהבית לבדו וללוות אותו בשעות ההתאווררות המותרות. המפקחת בעת חקירתה לא מסרה כי היא מתקשה ללכת או לצאת מהבית בשל "פלטינות ברגליים" ולא נמסר כי מדובר בנסיבה חדשה או בלתי צפויה (שגם אז היה עליה להגיש בקשה מתאימה). לאור טענה שעלתה גם במעמד הדיון עובר לשחרור בדבר מידת ההבנה של המשיב שוחחתי עם המשיב עצמו ווידאתי מפיו, בשאלה פתוחה, כי הוא מבין את תנאי השחרור. דבריו של המשיב תועדו בפרוטוקול.

8.     חסרון הכיס של המשפחה נלקח בחשבון בעת מתן החלטת השחרור כאשר נקבע סכום הפקדה מינורי.

9.     בנסיבות אלה בהן עולה בבירור כי הן המשיב והן המפקחים הפרו ביודעין את תנאי השחרור, והמשיב הפר פעמיים את תנאי השחרור - פעם אחת אף הפרה מהותית שהיתה כרוכה גם בהימצאות בקרבה האסורה עליו למקום התכנסות של ילדים - אינני מוצאת כל סיבה שלא לקבל את הבקשה.

10.מקום בו בית המשפט לא ייתן ביטוי בהחלטותיו כי יש משמעות אמיתית לערבויות כספיות שנועדו להבטיח קיום תנאי שחרור הדבר יביא בסופו של דבר להפחתה ביכולתו של המשפט לשחרר עצורים לחלופות שפגיעתן בחירותם פחותה וזאת בהיעדר כלים אפקטיביים להבטחת תנאי השחרור. הדברים נכתבו כבר רבות וידועים ואין צורך לפרט ולחזור על הדברים.

11.לעניין גובה החילוט מתוך הערבויות שנחתמו הרי שהדבר הוא בשיקול דעת בית המשפט בשים לב, בין היתר, למצב הכספי של המעורבים ולטיב ההפרות בהן מדובר.

12.לאור זאת אני מורה על חילוט ההפקדה שהפקיד המשיב כתנאי לשחרורו בסך 500 ₪. כמו כן אני מורה על חילוט ערבויות צד ג' של המפקחים בסך 3,000 ₪ מתוך 5,000 ₪ עליהן חתמו.

13.המזכירות תוודא המצאת ההחלטה לב"כ הצדדים וכן לערבים.

14.תיק החקירה יוחזר למדינה באמצעות המזכירות.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ח, 03 יוני 2018, בהעדר הצדדים.