מ”ת 5747/03/14 – מדינת ישראל נגד מחמוד אל מוסראתי
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו |
||
מ"ת 5747-03-14 מדינת ישראל נ' אל מוסראתי(עציר)
|
|
27 מרץ 2014 |
1
|
|
|
בפני כב' השופט דן סעדון |
|
|
המבקשים |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
המשיבים |
מחמוד אל מוסראתי (עציר)
|
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
1. לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.
2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו בין היתר עבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה. בתיק ראיות לכאורה לכך שביום 23.3.14 נתפס המשיב כשהוא מצוי ברכב כשהוא לכאורה במצב של שכרות, הרכב במצב מונע ומצוי בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים. המשיב היה באותה עת נתון בפסילה מנהיגה. בחקירה במשטרה טען המשיב כי הרכב שייך לרעייתו וכי שאדי אבו חמד ולא הוא - הוא שנהג ברכב. לטענת המשיב, שאדי עזב את הרכב לפני בוא השוטרים בשל העובדה שיש לו "קצת בלאגן". הנאשם הודה בשתייה (3 כוסות וודקה). מחומר הראיות עולה כי השוטר שחרר את המשיב מחגורת הבטיחות של הנהג . המשיב מכחיש את הדברים. המשיב הודה כי הוא מצוי בפסילה וטען כי הפקיד את רישיונו בבימ"ש. במועד מאוחר יותר שב המשיב ונחקר והפעם טען כי אנס אבו חמד - ולא שאדי אבו חמד - הוא שנהג ברכב. המשיב, חשוב להדגיש, היה "ישן" ולא ידע להסביר לחוקריו איך ירד אנס, לטענתו, מן הרכב מבלי שהשוטרים יראו אותו. המשיב, בניגוד לטענת ב"כ היום בדבר רצונו של אנס להשיג עזרה למשיב, טען בחקירה כי אנס "הלך להשתין".
2
3. אין חולק כי עצירת הרכב בנתיב אמצעי מבין 3 כשמנוע הרכב מונע וכשברכב אין נהג וכשבאמתחת המשיב גרסאות מגרסאות שונות לגבי זהות הנוהג ברכב ולגבי מניעיו של נהג זה לעזוב את הרכב ולהותיר את המשיב כשהוא לכאורה רתום למושב הנהג מעלות כי קיימות בתיק ראיות לכאורה לכך שהמשיב נהג, לכאורה, כשהוא שיכור ברכב וכשהוא בזמן פסילה. נתונים אלה בשילוב עברו התעבורתי והפלילי מקימים עילת מעצר בשל מסוכנותו. כמו כן, קיים קושי לתת אימון במשיב כי לא ישוב וינהג לאחר שהראה לכאורה כי צו הפסילה שהושת עליו לא הרתיעו לכאורה מלשוב ולנהוג.
4. מטיעוני המבקשת עולה כי מדובר באירוע שכרות שלישי במספר למשיב. נתון זה בשילוב העובדה כי המשיב איננו אדם שניתן לתת בו אימון לצורכי שחרור לחלופה מטים את הכף לטובת מעצרו.
5. בעברו של המשיב מבד"ים שעניינם בין היתר בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד עבירות המעידות על יחס בעייתי לחוק ולצווי בימ"ש. עם זאת, ראוי להתייחס לחומר זה בזהירות שכן תיקים אלה נסגרו מסיבות שונות מבלי שהמשיב הורשע בעבירות אלה. האינדיקציה היחידה לקיומה של נהיגה בזמן פסילה מצויה בחומר הראיות בתיק זה ועולה כי אין ראיה ישירה אלא ראיות נסיבותיות בלבד לנהיגה. במצב כזה, ניתן לשקול שחרורו של המשיב לחלופה קפדנית והרמטית יותר על מנת להבטיח קיום תנאי השחרור.
6. א. המשיב יהיה נתון במעצר בית מלא בבית ברחוב שלמה המלך 31 דירה 5 כניסה ב' לוד. בעת שהותו במעצר בית מלא יהיה המשיב נתון לפיקוח לסירוגין של המפקחות הבאות: אל מוסראתי תהני ת"ז 00607496 ואלמוסראתי שרה ת"ז 59330571.
ב. להבטחת תנאי שחרורו תחתום כל אחת מן המפקחות על ערבות צד ג' בסך 7000 ₪. המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 20,000 ₪ לא להפר את תנאי שחרורו ובנוסף יפקיד סך של 7500 ₪ במזכירות. ניתנת ארכה עד 30.3.14 שעה 12.00 לביצוע ההפקדה.
ג. המשיב יהיה נתון באזוק אלקטרוני משך תקופת שהותו במעצר הבית. ניתנת ארכה עד 30.3.14 להסדרת האזוק.
ד. ניתן בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ למשך 180 יום. ככל שיש למשיב דרכון עליו להפקידו במזכירות בימ"ש תוך 7 ימים.
ה. פוסל את המשיב מלנהוג בכל סוגי כלי הרכב וזאת עד החלטה אחרת.
3
ו. היה ויפר המשיב תנאי מתנאי שחרורו כאמור - ישוב וייעצר ויובא תוך 24 שעות בפני שופט תורן.
זכות ערר כחוק.
ניתנה והודעה היום כ"ה אדר ב תשע"ד, 27/03/2014 במעמד הנוכחים.
|
דן סעדון, שופט |
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)