1

נוכחים:

ב"כ המבקשת - עו"ד ננסי בסון

ב"כ משיבים 1,4 - עו"ד ויסאם עראף (סנגוריה ציבורית)

ב"כ משיבים 2,5 - עו"ד גב' אסלאם סרוג'י (סנגוריה ציבורית)

ב"כ משיב 3 - עו"ד סלאח עבאס (סנגוריה ציבורית)

המשיבים בעצמם באמצעות הליווי

החלטה (משיבים 1,2,4,5)

2

לאחר עיון ראשוני בתיק החקירה, לרבות בהודעות המשיבים וכן בתעודות עובד הציבור ( לרבות לתעודת עובד ציבור שסומנה מ' בתיק החקירה), בכתב האישום ובבקשה למעצר עד תום ההליכים, אני קובע כי ישנה תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה הארכת מעצר בשלב זה.

לפיכך, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים עד למתן החלטה אחרת.

נקבע דיון בבקשה ליום ד' - 31.1.18 בשעה 12:30.

המזכירות תזמן את המשיבים באמצעות שב"ס.

אני מאפשר לכל אחד מהמשיבים לבצע שלוש שיחות טלפון על חשבון המדינה, בהתאם לנהלי שב"ס.

בנוסף, יספקו רשויות שב"ס לכל אחד מהמשיבים חבילת ציוד בסיסי, לרבות מוצרי הגינה וביגוד.

פרוטוקול זה מהווה אסמכתא לכליאה.

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ח, 29/01/2018 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה (משיב 3)

בפניי בקשה להורות על משיב 3 עד תום ההליכים כנגדו.

כנגד המשיב והאחרים הוגש כתב אישום המייחס למשיב 3 עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק וכן עבירה של שימוש במסמך מזויף.

אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

3

ב"כ המשיב סבור כי לעניין עילת המעצר, הרי שעילת המעצר היחידה הינה חשש להימלטות מאימת הדין וכי ניתן להפיג חשש זה בדרך של ערבויות מתאימות לרבות הפקדה כספית וערבות צד ג' שתיחתם ע"י אזרחית ותושבת ישראל (המסכימה כי כתובתה תשמש גם ככתובת להמצאת כתבי בית דין).

ההלכה המנחה בעניינו של המשיב ומקרים כדוגמתו הינה הלכת קונדוס - בש"פ 6781/13.

אזכיר, בקצירת האומר, כי בהלכת קונדוס נקבע כי ניתן לשקול שחרורם של שוהים בלתי חוקיים לשטחי הרשות בערבויות מתאימות. ניתן אף לשקול שחרור לשטחי מדינת ישראל מקום בו קיימת "מניעה של ממש" אל שטחי הרשות. בין השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול מצויים עברו הפלילי של הנאשם, השאלה אם לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין נלוו עבירות נוספות, קיומו של מאסר מותנה בר הפעלה וכן הערבויות המוצעות.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה ונתתי דעתי לשיקולים שנקבעו בהלכת קונדוס, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעניינו של המשיב שבפניי, מקובלת עלי טענת הסנגור לפיה עילת המעצר הדומיננטית הינה חשש להימלטות מאימת הדין.

יש עם זאת לתת את הדעת לעובדה כי לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין התלוותה עבירה נוספת שעניינה שימוש במסמך מזויף. נופך של חומרה מצוי בעובדה כי עפ"י הראיות לכאורה מדובר בזיוף של תעודת זהות ישראלית (וזאת בשונה מזיוף של אישור כניסה או עבודה בישראל).

נדבך נוסף המשליך אף הוא על עילת המעצר נעוץ בכך שלחובתו של המשיב מאסר מותנה בר הפעלה בן חודשיים בגין הרשעה מהעת האחרונה (פברואר 2017) בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כדין (וכן עבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון).

בנסיבות אלה, אני סבור כי קיים קושי במתן אמון במשיב. זאת הן לנוכח העבירה הנוספת המיוחסת לו, בנוסף לעבירה של כניסה לישראל שאל כדין, וזאת הן לנוכח עברו הפלילי ועונש המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו.

בנסיבות אלה אינני סבור כי יש מקום להסתפק בתנאים מגבילים ודגמת ערבויות כספיות וערבות צד ג'.

4

סוף דבר, אני מורה על מעצרו של משיב 3 עד תום ההליכים כנגדו.

פרוטוקול זה מהווה אסמכתא לכליאה.

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ח, 29/01/2018 במעמד הנוכחים.