1

 

 

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המבקשת- עו"ד חופית אבקסיס

ב"כ המשיב- עו"ד אדי נוז

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

 

כנגד המשיב הוגשה ביום 25.2.15 בקשה למעצר בית עד תום ההליכים נגדו, על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו 1966 וזאת במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירות מיום 22.2.15 לפיהן נהג המשיב בשכרות, כשבגופו נמדדו 1130 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף, נהג בקלות ראש, גרם לתאונת דרכים אשר תוצאתה נזק בלבד וזאת בשל חוסר שליטה ברכב וסטה מנתיב כמפורט בכתב האישום.

 

המשיב שוחרר ביום 22.2.15 על ידי קצין משטרה בתנאי מעצר בית מלא לתקופה של חמישה ימים ולהתייצב בתחנת המשטרה ובבית משפט.

 

ביום 25.2.15 התקיים דיון ראשון בבקשה.

 

2

במהלך הדיון הציגו הצדדים לבית המשפט הסכמה דיונית לפיה הדיון בבקשה יידחה להיום.

 

כן הוסכם כי עד הדיון ישהה המשיב בתנאי מעצר בית לילי בין השעות 23:30-06:30, כי רשיון ייפסל וכי יפקיד ערבות עצמית וערבות צד ג'.

 

היום התקיים דיון בבקשה גופה.

 

בפתח הדיון, חזרה בה המבקשת מעתירתה להורות על מעצר בית מלא של המשיב וביקשה כי תנאי השחרור שנקבעו ביום 25.2.15 יישארו עד תום ההליכים קרי מעצר בית לילי ופסילה עד תום ההליכים.

 

ב"כ המבקשת נימקה בקשתה בשל מסוכנותו של המשיב כפי שמשתקפת מנסיבות האירוע נשוא תיק זה ובשל החשש שהמשיב יתחמק מהליכי שפיטה.

 

מנגד, טען ב"כ המשיב, כי אין עילת מעצר, כי מסוכנותו של המשיב קיימת רק כשהוא אוחז בהגה וכי ניתן להסתפק בכך שייפסל עד תום ההליכים.

 

ב"כ המשיב מפנה לכך שהמשיב נעדר עבר פלילי ועבר תעבורתי.

 

עוד מציין ב"כ המשיב כי המשיב עובד במקום עבודה קבוע מזה 14 שנה, מה שמעיד על יציבות וכי הוא נוהג במסגרת עבודתו במלגזה ואם יישלל רשיונו לנהיגת מלגזה יפוטר.

 

ב"כ המשיב הגיש לבית המשפט פסיקה שבמקרים דומים ואף חמורים יותר הסכימה המשיבה לשחרור בתנאי ערבות, אף ללא פסילה עד תום ההליכים ובתיק נוסף אותו הציג מצא בית המשפט להסתפק בפסילה עד תום ההליכים ללא כל מעצר בית, אף לא לילי.

 

דיון והכרעה

בבקשה מסוג זה, על בית המשפט לקבוע אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, ואם קיימת עילה למעצרו. באם כן - על בית המשפט לבחון האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

 

ראיות לכאורה

3

עיינתי בתיק החקירה עוד ביום 18.2.15.

מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה המספיקות בשלב זה של הדיון.

ב"כ המשיב אף מסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

 

עילת מעצר

באשר לעילת המעצר- לא מצאתי כי קיימת עילת מעצר הנובעת מחשש לשיבוש והתחמקות מהליכי שפיטה. אין דבר בעברו של המשיב המעיד על קיומו של חשש כזה. חשש כזה גם לא עולה מתיק החקירה והנימוקים הנטענים בסעיף 6 בבקשה המשיבה אינם מקימים את החשש האמור.

 

באשר לעילת המסוכנות, אכן נסיבות האירוע מצביעות על מסוכנות. אין ספק שנהיגת רכב בשכרות מהווה סיכון שלום הציבור ובטחונו.

 

השאלה שבפני היא האם מסוכנות זו מצדיקה מעצרו של המשיב שבפני או שניתן להסתפק בתנאים שפגיעתם בחירותו פחותה. ומהם התנאים ההכרחיים שניתן להסתפק בהם.

המשיב אוחז ברשיון משנת 2002 ולא נרשמה לחובתו ולו הרשעה אחת בנהיגה.

התיק שבפני הגם שנסיבותיו חמורות, הינו כשל ראשון, יחיד וחריג על רקע ותק נהיגה של 13 שנה.

 

לאור היעדר כל עבר, הן בתחום התעבורה והן בתחום הפלילי, ובוודאי אין כל אינדיקציה לכך שהמשיב יפר את התנאים או חלילה ינהג בזמן פסילה, מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיב כי ניתן להפיג את מסוכנותו של המשיב בפסילת רשיונו ואין מקום להורות על מעצרו או על מגבלות בדמות מעצר בית ולו מעצר לילי.

 

המשיב שבפני שהה מספר ימים במעצר בית מלא ולאחריו במעצר בית לילי ומצאתי שדי בתקופה זו ובפסילתו מלנ ג די לאיין את מסוכנותו.

 

אכן, ישנן החלטות מנחות רבות של בית המשפט המחוזי בהן נקבע כי על מנת לאיין את מסוכנות הנהגים הנוהגים בשכרות, די בפסילה הרשיון ותנאי ערבות בלי שיש צורך במעצר עד תום ההליכים. ואף ללא צורך במעצר בית, או לכל היותר במעצר בית לילי, ב"שעות הפורענות".

 

4

כך למשל בתיק עמ"ת (ת"א) 40221-07-11 שניר מזרחי נ מ"י, שם העורר הועמד לדין על עבירה של נהיגה בשכרות כשבעברו עבירה דומה ותלוי כנגדו מאסר מותנה של 6 חודשים בר הפעלה. בית המשפט המחוזי שחרר את העורר בתנאי של פסילה תום הליכים הפקדה כספית וערבויות ללא מעצר בית.

 

כך למשל בתיק עמ"ת (ת"א) 26808-07-12 כנרת גרנות נ מ"י שוחררה העוררת בתנאי פסילה עד תום ההליכים ומעצר בית לילי.

 

כך למשל בתיק עמ"ת (ת"א) 39208-01-14 קרן ויקטוריה פרחי . העוררת הואשמה שגרמה לתאונת דרכים כשבגופה 995 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף כשבעברה הרשעה זהה בגין גרימת תאונת דרכים בשכרות. בית המשפט המחוזי קבע שאין מחלוקת שנסיבות התאונה מעידות על מסוכנות העוררת וכי מסוכנות זו באה לידי ביטוי בנהיגה, אך הוסיף וציין שבעצם פסילתה יש כדי להפיג במידה מרובה את מסוכנותה לפי שאין כל אינדיקציה לנהיגה בזמן פסילה. בית המשפט ביטל שם מעצר הבית המלא וצמצם אותו לשעות הלילה "המועדות לפורענות" למשך תקופה של חודשיים ימים.

 

כפי שציין בית המשפט: "מעצר בית, הגם שאינו מעצר ממשי, אינו דבר של מה בכך. ההגבלה, קוטעת את הרצף התעסוקתי ואת שגרת החיים של העוררת ושל המפקחים עליה".

 

באשר לבקשתו של המשיב לסווג את הפסילה לנהיגת מלגזה, כפי שהבעתי את דעתי כבר בהחלטות קודמות, לא מצאתי כי בנהיגת מלגזה בשטח מפעל במסגרת עבודה יש סיכון ממשי למשתמשים בדרך, בוודאי שלא במקרה דנן, כשהמשיב נעדר כל הרשעה קודמת ועובד במקום עבודה מסודר מזה שנים רבות.

 

אשר על כן ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 46 לחסד"פ (סמכויות-אכיפה-מעצרים) 1966, אני מטילה על המשיב ראה ערובה כדלקמן:

 

1..        מורה כי הפקדה בסך 1,000 ₪ אשר הופקדה ביום 22.2.15 תשאר בתוקפה להבטחת תנאי השחרור.

2.         אני מורה כי הערבות העצמית וערבות צד ג' שנחתמו ביום 25.2.15 תשארנה בתוקפן להבטחת תנאי השחרור.

3.         מורה על פסילתו של המשיב מנהוג וזאת עד תום ההליכים נגדו.

            אני קוצבת את הפסילה לתקופה של 9 חודשים שתימנה מיום 25.2.15.

            אני מסווגת את הפסילה באופן שתותר למשיב נהיגת מלגזה במסגרת עבודתו במפעל CHS.

 

5

המשיב מוזהר בזאת כי כל הפרה של תנאי שחרורו, עשויה להוביל למעצרו מאחורי סורג ובריח או לשינוי תנאי שחרורו.

 

תיק החקירה מוחזר למבקשת.

 

 

ניתנה והודעה היום י"ב אדר תשע"ה, 03/03/2015 במעמד הנוכחים.