הבקשה המוגשת בפניי עניינה בקשה לעיון חוזר המתייחסת לכך שבעקבות נסיבות רפואיות כשבמהלכן עבר המשיב אירוע לבבי יש לאפשר יציאתו למעצר בית מלא בפיקוח.

בפתח החלטתי אסקור את השתלשלות העניינים בתיק זה.

המבקשת הגישה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כתב האישום שהוגש כנגד המשיב ייחס לו עבירות של חבלה חמורה תקיפה סתם (בת זוג) איומים (ריבוי עבירות) ותקיפת קטין ע"י אחראי.

בפרוטוקול ביהמ"ש מיום 4.4.23- בפני כב' השופטת איילת השחר ביטון פרלה. נקבע כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר.

דיון בפני כב' השופט וסרקרוג ביום 10.4.23- קבע כי יש ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. נקבע, כי לא ניתן לשחררו ללא קבלת תסקיר.

ניתן תסקיר ראשון ביום 18.5.23- בו נקבע כי רמת הסיכון גבוהה להישנות התנהגות דומה מצדו של המשיב. לא ממליצים על שחררו ממעצר. (וזאת לאחר שבחנו את חלופת המעצר של אחותו שרה).

בפרוטוקול ביהמ"ש מיום 21.5.23- כבוד השופט וסרקרוג- החליט על מעצר של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

הוגשה בקשה לעיון חוזר בחלופה חדשה (ביום 4.6.23).

בפרוטוקול מיום 15.6.23 (כב' השופטת איילת השחר ביטון פרלה)- המבקש עבר אירוע לבבי. הדיון נדחה.

בפרוטוקול מיום 6.7.23- בפני השופט וסרקרוג. נטען כי חל שינוי נסיבות קיצוני בשל מצבו הרפואי של המשיב (אירוע לב קשה).

ביום 9.7.23 ניתנה החלטה בבקשת המשיב לבקשה לעיון חוזר במסגרתה ביקש כי בית המשפט יורה על שחרורו למעצר בית בדירת אחותו בשל שינוי נסיבות בעקבות הדרדרות במצבו הרפואי. כב' השופט וסרקרוג הורה, כי טרם מתן החלטה, יש צורך בהגשת תסקיר משלים, האם בשל הדרדרות במצבו הרפואי של המשיב פחתה רמת המסוכנות שלו, המאפשרת לאשר את החלופה ואת המפקחים שנדחו על ידי שירות המבחן בתסקיר מיום 18.5.23, וזאת מהטעמים שצוינו בהחלטה:

א.    המשיב עותר להשתחרר לאותה חלופת מעצר - בבית אחותו - כששירות המבחן דחו חלופה זו. החלופה הנוספת שהוצעה בעמותת "דרי רחוב" בבת ים- נשללה אף היא. ערר שהוגש למחוזי- נדחה.

ב.      השופט וסרקרוג מציין, כי מבחינה גאוגרפית, מקום החלופה קרוב לביתה של המתלוננת. שניהם בקרית ביאליק. במסגרת הערר שנדחה קבע בית המשפט המחוזי, כי ככל שתוצג חלופה רחוקה מרחק שלא יפחת מ-50 ק"מ מאזור הקריות באיזוק אלקטרוני, ניתן יהיה לשקול חלופה.

ג.       לא ניתן להתעלם מהמסוכנות הגבוהה הנשקפת.

ד.      כב' השופט וסרקרוג הפנה למסמכים הרפואיים מהם עולה, כי מצבו הבריאותי שפיר וכי ניתן לבצע הבדיקות כשהוא עצור.

יש מסמך רפואי ממנו עולה, כי על המשיב להגיע לביקורת ביום 2.7.23 ואז תקבע מדיניות טיפול.

השופט וסרקרוג לא התרשם כי הליך הגירושין של בני הזוג מתקדם באופן שמפחית את המסוכנות. התיק העיקרי נקבע ליום 18.9.23.

זה למעשה סקירת המצב בתיק שהובא בפניי במסגרת התורנות הפלילית יחד עם תסקיר משלים של שירות המבחן מיום 24.07.23.

מבלי להרבות במילים ביחס לאמור בתסקיר שירות המבחן אציין כי המסקנה העולה מהתסקיר המשלים כי רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מהתנהגותו של המשיב, העדר חלופה אנושית ראויה ומרוחקת מאזור המגורים של המתלוננת מלמדת כי אין מקום להורות על שחרורו מבית המעצר לחלופת המעצר המצוינת.

ב"כ המשיב חולק על עמדת שירות המבחן והציג את טיעוניו בהרחבה בישיבת ביהמ"ש הקבועה ליום 27.07.23. בקציר העומר אציין כי כלל טיעוניו נגעו במס' עניינים:

1.      עניין ראשון נגע בשיקולי הבריאות ושינוי הנסיבות הקיצוני במצב בריאותו של המשיב ובעובדה שהוא נזקק לטיפול רפואי מידי ולשיקום שלא יוכל לקבל במסגרת ישיבתו במעצר.

2.      עניין שני נגע לכך שדווקא מצבו הבריאותי יש בו כדי ללמד על הקטנת המסוכנות.

3.      לטענתו של ב"כ המשיב, שיקול שרות המבחן היה מוטעה, לא נתן את דעתו לעניינים עובדתיים מסוימים הן בטענות המופנות כלפי המפקחת המוצעת, ש' אחותו, הן ביחס לטענות העולות לגבי הגירושין העתידיים עם המתלוננת ולטענות העולות ומוכחשות לפיהן דווקא הגירושין והמשמעויות הכלכליות שלהם עלולים להעצים את המסוכנות.

4.      שירות המבחן התייחס לחששות העולות מבחינת המתלונן, מר ישראל והמסוכנות עלולה להיות מופנית כלפיו.

במסגרת טיעונים אלה, הוצגו בפניי מסמכים הכוללים בין השאר מסמכים כלליים של מכון הלב באיכלוב המתייחסים לשיקום הלב, מסמך של קופ"ח כללית מיום 28.06.23 של המומחה לרפואה פנימית ד"ר בוריס קושניר המתייחס לאופי השיקום הרפואי לו נדרש המשיב וכן מסמך זימון למכון שיקום הלב המעיד על כך שאילו ישוחרר המשיב למעצר בית יוכל לזכות לשיקום וטיפול רפואי טוב יותר, כאשר ההזמנה היא ל - 28.08.23 שעה שהשיקום במסגרת המעצר נקבע בביה"ח העמק בעפולה ליום 12/23.

לאחר שבחנתי את המסמכים ואת הטיעונים, אני סבור שיש לדחות את טיעוניו של המשיב. אינני רואה הצדקה בנסיבות העניין ובמיוחד לאור הרקע שהוצג על ידי בהרחבה לשחרורו של המשיב ממעצר עד תום ההליכים למעצר בית בפיקוח.

אני לא סבור כי רמת המסוכנות פחתה ונדמה לי שהחלטות שיפוטיות שניתנו בהקשר זה, כמו גם התרשמותי מתוך נתוני התיק ומתסקיר שירות המבחן הראשון והשני מלמדים על כך שהמסוכנות הייתה ונותרה כנגד המעורבים בפרשה.

לא התרשמתי כי עמדת המשיב כי מצבו הרפואי של המשיב גרם להפחתה בנושא המסוכנות ומדובר בטענה שהיא טענה שלא נתמכת בשום מסמך.

לעניין מצבו הגופני של המשיב, עיינתי במסמכים הרפואיים לא ניתן להתכחש לעובדה שהמשיב עבר אירוע לבבי וצינתורים וכי הוא זקוק לשיקום וטיפול רפואי ואולם טיפול זה יכול להינתן גם במסגרת הימצאותו במעצר ולא שוכנעתי כי זהו השיקול הבלעדי שיש לקבל אותו ולהורות על שחרורו וזאת ביחס למסמכים שהוצגו בפניי.

אינני סבור בניגוד לעמדת המשיב כי שירות המבחן היה מוטה ולדעתי שירות המבחן פעל כפי שמצופה ממנו בנסיבות האמורות, ניתח את העמדה שלו ביחס לצדדים המעורבים ולרמת המסוכנות והתייחס בין השאר לפירוק התא המשפחתי והמשמעויות הכלכליות הנוגעות מפירוק זה שיש בו להערכתי רק כדי להעצים ולא להפחית את המסוכנות.

לגבי ההערות שנטענו לגבי הגב' שרה, אחותו של המשיב, שנמצאת באולם טענות אלה הוכחשו ומידת יכולתה כפיקוח כבר ניתנו על כך החלטות ולא אחזור עליהם. גם אם הייתה יכולה לפקח בנסיבות העניין ההחלטות שהתייחסו לריחוק הגיאוגרפי מבית המתלוננת דיברו בעד עצמם ואין הצדקה לחזור עליהם.

משכך ומכל המקובץ דלעיל לא מצאתי כי יש לקבל את הבקשה לעיון חוזר והיא נדחית על ידי.

המשיב יישאר עצור עד תום ההליכים.

ניתנה היום, ט' אב תשפ"ג, 27 יולי 2023, בהעדר הצדדים.