1

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, התפרצות לדירת מגורים, גניבת רכב ונהיגה ללא רשיון.

על פי הנטען בכתב האישום, נכנס המשיב לביתו של המתלונן במושב נחלים בשעת לילה שבין חצות לשש בבוקר ב-30.12.13, דרך חלון המטבח שלא היה נעול, גנב מהבית את מפתחות הרכב מסוג טויוטה השייך למתלונן, לאחר נמכן נכנס לרכב , הסיר את כיסויי הפלסטיק של ההגה ומערכת ההצתה והצליח להניע את הרכב. המשיב נהג ברכב לכיוון מחסום אייל, עד שנצפה ונעצר ע"י שוטרים.

הסניגור טען לגבי עוצמת הראיות לכאורה וכיוצא מכך, ביקש לשחרר את המשיב בערבויות כספיות שיבטיחו התייצבותו.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה אני קובעת כדלקמן:

2

מתקיימת חזקה תכופה של המשיב ברכב הגנוב, מאחר שנתפס בכף כשהוא נוהג ברכב בשעה 06:30 בכביש 5504 מכיוון מערב למזרח, אחרי רכב אחר ששימש כמוביל, כאשר הרכב נגנב לכל היותר מספר שעות קודם לכן ממושב נחלים.

הרכב נמצא כשעליו סימני פריצה במערכת ההנעה, והמשיב נמצא נוהג ברכב בנסיבות מחשידות, כשעל ידו הימנית בלבד (!) כפפה. המשיב התנגד למעצר והיה צריך להפעיל כח כדי להשתלט עליו.

גרסתו של המשיב בחקירה למעשיו ברכב הגנוב היתה כי בבוקר הגיע וחיכה ליד מעבר טייבה כדי לעבוד, ומאן דהוא שאינו מכיר ולא ידע לתת כל פרטי התקשרות אליו, אמר לו שעשה תאונה ברכב אחר, הצביע בפניו על רכב הטויוטה שהיה מונע, וביקש ממנו להסיע אותו למחסום אייל, כדי ששם יפגוש אותו שוב. נסע לדבריו כחצי ק"מ ואז נעצר. כשנשאל כיצד היה פוגש שוב את אותו בחור במחסום, השיב כי אמר לעצמו שאם הבחור יגיע טוב ואם לא - יקח את הרכב וימכור אותו בשטחים. מדובר בגרסה תמוהה, בלתי סבירה על פניה ואין בה כדי להקים ספק סביר הפועל כנגד החזקה התכופה והמסקנה הנובעת ממנה.

עוד יש לציין, כי בתרגיל חקירה בו הושאר המשיב לבדו יחד עם מי שנחשד כנהג הרכב המוביל, ואשר שוחרר בתום החקירה מהעדר ראיות מספיקות, אמר הלה לנהג הרכב המוביל "למה שיקרת אותי, מה אתה רוצה להפיל הכל עלי?". בחקירתו הוצג לו התיעוד המצולם והמוקלט, אך טען כי אינו מכיר את האדם עמו שוחח. לעומת זאת החשוד האחר אישר בחקירתו כי פגש את המשיב בסמוך למחסום והדריך אותו איך להגיע למחסום אייל לכיוון קלקיליה, בכך שנסע לפניו.

הסניגור טען לגבי אי הימצאות ט"א של המשיב בבית שנפרץ, והעדר מפתחות הרכב, אשר לכאורה לא נתפסו ברכב בעת תפיסתו ע"י המשטרה. נתונים אלה יוצרים לדעתו ניתוק בין נהיגת הרכב לבין ההתפרצות לבית המגורים וגניבת המפתחות.

3

אין בנקודות שהועלו ע"י הסניגור כדי להחליש, בשלב הראיות לכאורה, את המסקנה העולה מהחזקה התכופה ומהעדר הסבר סביר של המשיב לנהיגתו ברכב בנסיבות המחשידות המתוארות. העובדה כי הרכב הונע ע"י פעולה מאולתרת כלשהי במנגנון ההנעה, וכי המפתח ככל הנראה לא נמצא ברכב, אין בה לומר שהרכב לא נפתח באמצעות המפתח שנגנב מהבית, שהרי לא נמצאו סימני פריצה במנעולי דלתות הרכב או בחלונותיו. יתכן כי החבלה במנגנון ההנעה נועדה להתגבר על קוד שלא היה בידי הפורץ.

גם אם יעלה בסופו של יום ספק סביר בעניין מעורבותו של המשיב בהתפרצות ובגניבת המפתחות, הרי שיורשע לכל הפחות בעבירות של קבלת נכס שהושג בפשע, נהיגה ללא רשיון וכניסה לישראל שלא כחוק.

מדובר בעבירות חמורות המסכנות הן את בטחון האזרחים הנמים את שנתם וביתם נפרץ באישון ליליה, והן את בטחון המשתמשים בדרך, החשופים לנהיגה בלתי מורשית של המשיב ברכב גנוב, למטרת הברחתו לשטחים, תוך שבנהיגה כזו גלום סיכון אינהרנטי להיקלעות למצבי בריחה ומרדף משטרתי, המעצימים את הסיכון התעבורתי.

אמנם למשיב אין עבר פלילי, אך מסוכנותו נלמדת מהראיות לכאורה והיא אינה ניתנת לאיון באורח סביר ע"י ערבויות כספיות, שכן אין באלה כדי למנוע כניסתו החוזרת של המשיב לישראל למטרת ביצוע עבירות רכוש ובמהלכן, לסכן גם חיי אדם.

אני ערה לקיומן של החלטות סותרות בשאלת שחרורם של שוהים בלתי חוקיים שביצעו בישראל עבירות רכוש חמורות יחד עם נהיגה ללא רשיון ועבירות נלוות. הסניגור המלומד הציג לעיוני פסיקה בה שוחררו נאשמים כאלה בערבויות כספיות. קיימות כמובן גם החלטות הפוכות.

דעתי היא, כאמור, כי בערבויות כספיות אין כדי לאיין את המסוכנות, ועל כן משמעות השחרור היא חשיפת ציבור האזרחים לסיכונים חמורים נוספים מהמשיב, וזאת מעבר לחשש להימלטות מהדין, שאותו ניתן לאיין באורח סביר ע"י השתת ערבויות כספיות.

לפיכך אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, במעמד הצדדים.