1

כנגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד תם ההליכים, על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו 1966, וזאת במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיף 62(3) לפקדות התעבורה.

ע"פ עובדות כתב האישום, ביום 26.6.14, נהג המשיב ברכב בבני ברק, נעצר לבדיקה, בעקבות מידע מודיעיני שנמסר בעניינו ועל פי דגימת שתן שמסר, נמצאו בגופו תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קוקאין.

המשיב נעצר, נחקר ושוחרר למעצר בית מלא, על ידי קצין המשטרה.

ביום 2.7.14, טענו הצדדים לבקשה, כמפורט בפרוטוקול הדיון.

דיון והכרעה

בבש"פ 1061/14, שחר נגד מדינת ישראל אמר כבוד הש' גובראן:

"כידוע, לשם מעצרו של נאשם, לאחר הגשת כתב אישום, על המדינה להוכיח שתי יסודות - עילת מעצר על פי אחת העילות המנויות בסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), וקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, לפי סעיף 21(ב) לחוק המעצרים".

דהיינו, על בית המשפט לבחון אם קיים סיכוי סביר להרשעה וזאת על יסוד "ראיה שטמון בה פוטנציאל ראייתי אשר יוצא מן הכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי" - בש"פ 8087/95  זאדה נ' מדינת ישראל.

2

הצדדים חלוקים, כאמור, בסוגית קיומן של ראיות לכאורה ולאחר שעיינתי בתיק החקירה, אני קובעת כי הראיות שיש בידי המבקשת כיום, כגון: דו"חות פעולה, מהם עולה כי המשיב נצפה נוהג ברכב לפני שנעצר לבדיקה, מזכרים, טופס זכרון דברים לגבי הסבר מטרת הבדיקה ומשמעות הסירוב למתן דגימה, מסמכים לגבי אופן נטילת דגימת השתן ושרשרת העברת הדגימה וכן חוות דעת ראשונית מהמעבדה הטוקסיקולוגית בתל השומר, לפיה בבדיקה ראשונית, נמצאו בדגימה תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קוקאין, אין בהם די כדי להוות "ראיות לכאורה", המצדיקות מעצר עד תום ההליכים.

דו"ח המעבדה הטוקסיקולוגית, קובע "בבדיקה ראשונית שנעשתה עלה חשד כי בדגימה שנבדקה נמצא סם מסוכן..." ובהמשך "בהתאם לנוהל המעבדה, בדיקה ראשונית המעלה חשד לשימוש בסם מועבר לבדיקת אימות. בדיקת האימות תתבצע בהמשך ועם סיומה תשלח חוות דעת סופית. עד להשלמת בדיקת האימות יש להתייחס לממצא הראשוני כאל חשד בלבד".

בשלב זה של הדיון, אין די בחשדות בלבד ובהעדר חוות דעת סופית הקובעת ממצאים חד משמעיים באשר להימצאות סמים מסוכנים בגופו של המשיב ובשים לב לכך שהמשיב הכחיש מכל וכל שימוש בסמים ובחיפוש שנערך בביתו, לא נמצאו סמים ולא נתפס דבר, הרי שיש ממש בטענת ב"כ המשיב, לפיה אין בידי המבקשת "ראיות לכאורה" בשלב זה.

מכאן, שאין מקום להמשיך ולדון בסוגית המסוכנות הנשקפת מן המשיב, בהקשר לבקשה שבפני.

לאור האמור לעיל, הנני קובעת כי המשיב ישוחרר ממעצר הבית ולהבטחת התייצבותו לדיונים בעניינו, יפקיד סך של 1000 ₪ במזכירות בית המשפט ויחתום על ערבות עצמית בסך 10000 ₪.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ד, 06 יולי 2014, במעמד הצדדים.