סעיף 22ד(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996, מונה את התכליות השונות שלשמן יהיה רשאי עצור בפיקוח אלקטרוני לצאת ממקום הפיקוח באישור בית המשפט, כלהלן:

"חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין - גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו".

בית המשפט העליון קבע בבש"פ 4807/20 פלוני נגד מדינת ישראל, את הדברים הבאים:

           "הפסיקה אימצה גישה מצמצמת באשר ליציאה לחלונות התאווררות קבועים במהלך מעצר בפיקוח אלקטרוני כך שאישור כאמור יינתן רק במקרים חריגים המצדיקים זאת. כפי שצוין לא אחת, מעצר בפיקוח אלקטרוני, כמו מעצר בבית המעצר, נועד להפחית את החשש מפני מסוכנות הנאשם ומפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט. בהתאם לכך, כשם שבעת מעצר מאחורי סורג ובריח לא ניתן - ככלל - לצאת לחלונות התאווררות קבועים, זהו הדין גם בכל הנוגע למעצר בפיקוח אלקטרוני, למעט במקרים חריגים כאמור (ראו: בש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 14-13 (11.1.2017); בש"פ 6646/17פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 3-2 (29.8.2017); בש"פ 2735/19גבאי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (5.5.2019)). "

בפרשה שבפני סובל המבקש ממחלת צהבת מסוג B המחייבת אותו מעת לעת להגיע לבדיקות הקשורות למחלתו.

אין המדובר בסיטואציה אשפוזית אלא ביציאה נקודתית לטיפול או בדיקה אליה מוזמן המשיב.

ככל שיציג המבקש זימון לבדיקה ספציפית, יותר מסביר כי בית המשפט יאשר בקשה כזו, לעומת בקשה ליצירת "חלון" קבוע באיזוק, שהיא בקשה בלתי סבירה בנסיבות.

הבקשה לקביעת "חלון" קבוע נדחית.

ככל שתוגש בקשה ספציפית הנשענת על זימון רפואי דחוף, היא תישקל לגופה.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"ג, 15 מאי 2023, בהעדר הצדדים.