1

בתיק זה שוחרר המשיב בתנאים מגבילים בחודש מאי 2014. המשיב הפר את התנאים שנקבעו בהחלטה, נעצר ושוחרר ביום 7.7 בתנאים של מעצר בית מלא.

בתיק העיקרי נגדו הודה המשיב באשמה וגזר הדין צפוי להינתן ביום 28.12.

המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר והקלת התנאים כך שיוכל לצאת את ביתו בשעות היום. המבקשת מתנגדת לבקשה, בעיקר בשל הפרת התנאים הקודמת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

המשיב שוהה במעצר בית מלא יותר מארבעה חודשים, בלא הפרה של התנאים. אין להתעלם מהפרת התנאים בשלב הראשון של השחרור, אך אם אין להתעלם מהעבודה כי לאחר אותו אירוע שהה המשיב במעצר של ממש יותר מחודש ימים, הוא לא הפר את התנאים פעם נוספת וקיימת בעניינו המלצת שירות המבחן לעונש של עבודות שירות בתיק העיקרי.

במרבית התיקים מסוג זה מסכימה המבקשת לשחרור בתנאים של מעצר בית חלקי לשעות הערב והלילה והתנגדותה במקרה דנן נובעת כאמור בעיקר מהפרת התנאים בחודש יולי. בנסיבות אלה, ובהתבסס על כך שעילת המעצר נגדו הינה מסוכנות בשל נהיגה בזמן פסילה, סבורני כי האיזון הנכון בין הגנה על הציבור ובין הגבלת הפגיעה במשיב יהיה בצמצום שעות מעצר הבית לשעות הערב והלילה, כך שהמשיב ישהה במעצר בית חלקי, באותם תנאים שנקבעו בהחלטת השחרור האחרונה, בין השעות 19:00 עד 06:00 למחרת היום.

2

כבטוחה נוספת לקיום תנאי השחרור ראיתי לנכון לקבוע כי על המשיב להפקיד ערבון כספי בסך של 2,500 ש"ח להבטחת תנאי השחרור.

בכדי לאפשר למבקשת לשקול ערר על החלטתי שניתנה שלא במעמד הצדדים, אני קובע כי הקלת התנאים תיכנס לתוקפה לאחר הפקדת הערבון הכספי, אולם לא לפני יום 25.11. אם תחליט המבקשת לערור על החלטתי, יעוכב ביצוע ההקלה עד החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי.

יש להמציא ההחלטה בהקדם למבקשת ולסנגור.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ה, 22 נובמבר 2014.