כנגד המשיב, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של:

 

1. סחר בסמים מסוכנים בצוותא (ריבוי עבירות) - עבירה לפי סעיף 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.+ סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2. עסקה אחרת בסם (ריבוי עבירות) - עבירה לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.+ סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3. החזקת חצרים - עבירה לפי סעיף 9(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

4. החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. (3 אישומים)

 

כנטען בכתב האישום:

אישום ראשון: [נגד כל הנאשמים]

נאשמים 1 ו-2 הם אחים. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום התגוררו הנאשמים בפרדס דכה ברחוב סהרון 6 תל אביב- יפו (להלן: "הפרדס").

במועדים שונים בין התאריכים: 5.1.23 - 23.2.23 (להלן: "התקופה הרלוונטית"), פעלו הנאשמים בצוותא חדא יחד עם אחרים, להחזיק ולסחור בסמים מסוכנים מסוג קוקאין והרואין, בלא היתר, מתוך מבנה שממוקם, בסמיכות לביתו של נאשם 1 בפרדס ונמצא בחזקתו של נאשם 1 (להלן- "המבנה" או "הכספומט").

לשם הפעלת ה"כספומט", רכש הנאשם 1 את הסמים המסוכנים מגורמים עברייניים שזהותם אינה ידוע למאשימה.

בתקופה הרלוונטית, עבדו ושהו, בידיעתו ובהסכמתו של נאשם 1, נאשמים 2 ו-3 ואחרים שזהותם אינה ידוע למאשימה (להלן: "האחרים") בכספומט, וסחרו בעשרות מנות מסם מסוג קוקאין והרואין לעשרות צרכני הסמים.

בהתאם לשיטת העבודה של הנאשמים נהגו להגיע צרכני הסם סמוך למבנה. או אז היו דופקים בדלת המבנה או ממתינים ובשלב מסויים מעבירים את סכום התשלום ומקבלים את מנת הסם המסוכן שסוכם בטרם הגעתם.

ב"כספומט" מכרו הנאשמים לצרכני הסמים מנת סם מסוג קוקאין במשקל של כ-0.1 גרם נטו או מנת סם מסוג הרואין במשקל של כ 0.8 גרם נטו, במחיר של כ- 100 ₪, וביצעו בנוסף עסקאות אחרות בסם, אשר טיבו אינו ידוע למאשימה ובתמורה שאינה ידועה.

להלן פירוט עסקאות הסמים ב"כספומט" הידועות למאשימה שביצעו הנאשמים בתקופה הרלוונטית:

קוקאין והרואין הינם סמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) - תשל"ג 1973, והנאשמים יחד עם אחרים סחרו בהם שלא כדין וללא היתר בפקודה.

במעשיהם המתוארים לעיל, סחרו הנאשמים יחד עם אחרים בסם מסוכן מסוג קוקאין והרואין ללא היתר כדין, ב"כספומט" שבחזקתו של נאשם 1.

אישום שני: [נגד כל הנאשמים]

עובדות האישום הראשון מהווה חלק בלתי נפרד מהאישום זה.

ביום 30.01.23 בשעה 10:39 או סמוך לכך, החזיקו הנאשמים יחד עם אחרים בתוך ה"כספומט" סמים מסוכנים כמפורט להלן:

                       א. סם מסוכן מסוג הרואין במשקלו 16.1118+- 0.5922 גרם נטו.

                       ב. סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 5.9222 +- 0.3706 גרם נטו.

קוקאין והרואין הינם סמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים.

במעשיהם האמורים לעיל, החזיקו הנאשמים יחד עם אחרים בתוך הכספומט סמים מסוכנים מסוג קוקאין והרואין שלא לצריכה עצמית ובלא היתר כדין.

אישום שלישי: [נגד כל הנאשמים]

עובדות האישום הראשון מהווה חלק בלתי נפרד מהאישום זה.

ביום 22.2.23 בשעה 19:30 או סמוך לכך, החזיקו הנאשמים יחד עם אחרים בתוך ה"כספומט" סמים מסוכנים כמפורט להלן:

                       א. בתוך גרב בצבע שחור סם מסוג קוקאין במשקלו 22.76 גרם נטו.

                       ב. בתוך שקית ניילון סם מסוג קוקאין במשקלו 158.15 גרם נטו.

                        ג.  בתוך גרב בצבע לבן סם מסוג הרואין במשקלו 6.1806 +- 0.1824 גרם נטו.

                       ד. 16שקיות המכילות גבישים לבנים סם מסוג קוקאין במשקלו 2.6304 +- 0.1520 גרם נטו.

                       ה. 11 שקיות המכילות אבקה חומה סם מסוג הרואין במשקלו 8.9309 +- 0.2431 גרם נטו.

קוקאין והרואין הינם סמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים.

במעשיהם האמורים לעיל, החזיקו הנאשמים יחד עם אחרים סמים מסוכנים מסוג קוקאין והרואין שלא לצריכה עצמית בלא היתר כדין.

אישום רביעי: [נגד כל הנאשמים]

עובדות האישום הראשון מהווה חלק בלתי נפרד מהאישום זה.

ביום 23.2.23 בשעה 11:00 או סמוך לכך, החזיקו הנאשמים יחד עם אחרים, בתוך ה"כספומט" סמים מסוכנים מסוג KETAMINE במשקלו 8.80 גרם נטו.

KETAMINE הינו סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים.

במעשיהם האמורים לעיל, החזיקו הנאשמים יחד עם אחרים סמים מסוכנים מסוג קוקאין והרואין שלא לצריכה עצמית בלא היתר כדין.

 

טיעוני ב"כ הצדדים:

ב"כ המשיב, חלק על קיומן של ראיות לכאורה ונשמעו טענות ב"כ הצדדים (בעל-פה ובכתב) בעניין זה.

 

ב"כ המבקשת, עמדה על בקשתה, טענה כי בתיק קיימות ראיות לכאורה בעוצמה הנדרשת והפנתה לחומרי החקירה הרלוונטיים. לא נטענה טענה שמשיב 1 מכר במו ידיו או בהבל פיו סמים, אלא כי הראיות שמונחות בפני ביהמ"ש מלמדות באופן חד משמעי כי פעילות הסמים שמתבצעת באתר שנקרא כספומט היא פעילות סמים שאחראי להן המשיב 1 וכי המקום הוא של המשיב 1.

ב"כ המבקשת טענה כי לא ניתן לקבל את טענת ההגנה שמשיב 1 לא יודע מה קורה באותו אתר כספומט. עוד נטען כי דוחות הפעולה של השוטרים שמתעדים איך בנוי המקום שבו מתבצעת פעילות הסמים, שוללת את טענת ההגנה הזאת.

ב"כ המבקשת ביקש להתייחס לאמרות של מעורבים שונים לרבות משיב 1 בעצמו שמהם ניתן ללמוד על כך שהוא סוחר בסמים. לטענתו לא רק שיח משפחתי מצומצם מעיד על כך שפעילות הסמים הזו קשורה למשיב 1 אלא גם מעורבים נוספים בפרשה הגדולה מהתיק של 9 הנאשמים בתיק האחר מלמדת על כך שמשיב 1 נמצא בליבת העשיה הפלילית. ב"כ המבקשת הפנה לראיות בעניין זה.

ב"כ המבקשת טען כי נוכחות המשיב בארץ במועדים שונים, בכל הנוגע לכתב האישום הזה תקופת הפעילות של הכספומט, המשיב נמצא מחוץ לגבולות הארץ בסוף שבוע ארוך בלבד. נטען שמשיב זה הוא אינו האדם אשר הגיע לצרכן סמים ונתן לו את הסם המסוכן, אלא מדובר במי שניהל את הסחר מעל המוכרנים שביצעו את העיסקאות.

 

ב"כ המשיב טען בכתב ובעל-פה כי המבקשת אינה יכולה לקשור אפילו לא פעם אחת בין סמים שנתפסו או נמסרו למאן דהוא לבין המשיב מעבר לאמירות כלליות.

לטענת ב"כ המשיב אין למבקשת ראיות אמיתיות למה שחתמו עליו בכתב האישום,לכן נטען כי המבקשת מביאה משדה אחד וקצת משדה אחר אולם התמונה המצרפית אינה מקיימת ראיות לכאורה.

ב"כ המשיב טען כי כתב האישום מתייחס לתקופה מאד מצומצמת מחודש ינואר עד פברואר. לטענת המבקשת מי שאחראי על הפעילות של תחנת הסמים זה משיב 1. אך האזנות הסתר שהמבקשת מפנה אליהן, אחת היא מחודש אוקטובר, לכן טען ב"כ המשיב, על סמך אותה שיחה לא ניתן לטעון בפני ביהמ"ש שהפעילות של הסמים בינואר שייכת למשיב. לטענת ב"כ המשיב, המבקשת יחסה את הכספומט לאנשים אחרים בכלל.

ב"כ המשיב טען כי פרדס דכה הוא לא באמת פרדס עם תפוזים. גרות שם משפחות ומזמן אין שם תפוזים. לטענתו תמיד מציירים בפני ביהמ"ש תמונה שאומרת שכל האזור הזה הוא בשליטתו של המשיב 1. ב"כ המשיב הפנה לדוגמאות בעניין.

ב"כ המשיב הפנה לראיות ולטענתו בעדות של נור הוא לא אומר לכאייד שהכספומט של אחיו. ב"כ המשיב טען כי המשיב 1 עצור בתיק הזה ואין למבקשת ראיות משמעותיות. טען כי המשיב 1 בוודאי יכול להיות משוחרר בחלופת מעצר או באזיק אלקטרוני.

 

דיון והכרעה:

כידוע, בשלב בחינת הראיות לכאורה במסגרת הליכי מעצר, על בית המשפט לבחון האם יש בחומר הראיות המצוי בידי המאשימה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 145 (1996); בש"פ 3409/18 בריל נ' מדינת ישראל (3/6/2018)). לשם כך, בית המשפט איננו נדרש לבחון את מהימנותם של העדים או את משקל הראיות, אלא את חומר החקירה ה"גולמי" ואת כוח ההוכחה הפוטנציאלי הטמון בו (ראו למשל בש"פ 6103/20 פלוני נ' מדינת ישראל, (21/9/2020); : בש"פ 2447/20 אבו סלב נ' מדינת ישראל, (23/4/2020)).

 

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בחומר החקירה, נחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה אולם עוצמתן אינה מלאה כנדרש לשלב זה של ההליך, הראיות מצביעות על מעורבות המשיב כנטען בכתב האישום. כפי שטענו הצדדים הראיות כנגד המשיב הן ראיות נסיבתיות ולכן בית המשפט מבקש לברר את ההסבר לקיומן של ראיות אלו. במהלך הדיון ב"כ נתן הסברים לחלק מהראיות שיש בכוחן להפריך את תזת המבקשת אולם לגבי חלק מהדברים לא ניתן הסבר מספק ובנוסף יש לקחת בחשבון כי המשיב שמר על זכות השתיקה דבר הפועל לחובתו.

 

המבקשת מבססת את טענותיה על ארבעה נדבכים, שיחות שנקלטו במסגרת האזנות סתר, תיעוד של תחנת הסמים הן של שוטרים והן של מעורבת במקום והנדבך האחרון הסברו של המשיב לראיות כנגדו. כבר בתחילת הדברים, אציין כי ראיות המבקשת, המצויינות בעיקרי הטיעון, אלו כלל הראיות המצויות בתיק החקירה שהועמד לעיוני.

 

התייחס לדברים על פי הנדבכים שבחרה המבקשת להציג. הנדבך הראשון הוא שיחות שנקלטו במסגרת האזנות סתר בין מעורבים שונים, לרבות משיב בעצמו, המלמדים על הקשר של המשיב להיותו סוחר בסמים וזיקתו לתחנת הסמים.

 

א.    שיחה 450 - שיחה מיום 26.10.22, בין משיב 2 ובין אברש (אחיו), במסגרתה מלין משיב 2 על פעילות משטרתית שבוצעה בו ביום. בין היתר, מלין משיב 2 על כך שמשטרת ישראל מבצעת פעילות במקום מגוריהם כבדרך שיגרתית ("אמרתי לו [לשוטר - יוגב] אתם כל הזמן קופצים בום ודופקים, ובאים עלינו מכל השכונה [...]"). במסגרת אותו "דיווח" לאברש (אשר אותה שעה מצוי [מאחורי] סורג ובריח) מציין משיב 2 את הדברים הבאים: "אמרתי לו אתה יודע שאני מוכר ואתה יודע שאח שלי קאייד מוכר סמים, מה אתה רוצה? מה אתה רוצה?" [...] אמרתי לו כל עוד אתם ממשיכים ככה לקפוץ, בחיי אמא שלי אני אעשה לך צרה אחושרמוטה". בהמשך, לאחר שמשיב 2 מעדכן על כך שבמקום נתפסו "שלושים חתיכות [...]", וכי "בקיצור יש על זה בימ"ש", ומציע לאברש העצור: "תכין לו מיטה לאבו אברהים".

בהמשך, מתרעם אברש ואומר: "עכשיו כל שבוע הם יבואו [...] מה אתם חמורים יא בן אדם כוס אוחתק הצורה שלכם איזה אהבלים אתם". משיב 2, עונה ודורש: "אל תכליל, אל תכליל", אברש עונה בתגובה: "אל תכליל, פעם קודמת בחדר כושר, למה שלא אכליל, בחדר כושר פה ופה ופה [...]|"

 

ב.     שיחה 2615 - שיחה מיום 22.02.23, בין נור דכה ובין "אחמד" - במסגרתה מדווח נור דכה על כך ש"[...] בשכונה, קפצו על השכונה קפיצה בת זונה", ומאשר לאותו אחמד כי במשטרה, תוך שהוא מדייק את מיקום הקפיצה, "[...] אצל קאייד.. על הכספומט". אחמד בתגובה אומר: "ואללה.. לא מוכנים לעזוב אותו אחי", ונור דכה מסביר: "החמורה ששם פתחה את הדלת ונכנס הימ"ר".

 

ג.       שיחה 2595 - שיחה מיום 23.02.23, בין משיב 1 ל"אבו נאר", השוהה בכלא. במהלך השיחה מתרעם משיב 1 על כך שנהרסו חייו, וכי "גמרנו, הנפתי דגל הלבן", וזאת לאחר שמשטרת ישראל הגיעה יום קודם לחיפוש, תוך שהוא מציין את ההרס הרב שנגרם למקום, ומעדכן כי משיב 2 ו-3 לא נעצרו במסגרת הפעילות המשטרתית.

 

ד.     שיחה 2609 - מיום 23.02.23. שיחה בין משיב 1 ואברש (אחיו). משיב 1, בייאושו, משיח לפי תומו ומציין בפני אברש "מה נעשה? נמשיך ככה וניכנס לכלא, אברש? [...] אח שלי? מה נעשה סימן שאלה? נעשה ניכנס ככה לכלא, נעשה ככה ניכנס לכלא [...]". אברש מתעניין מה עשו השוטרים, ונענה ע"י משיב 1: "הרסו את העולם". אברש מברר האם הפעילות הייתה גם בשיג ונענה בשלילה "לא. רק שם".

 

בהמשך, מפרט משיב 1 את הנזק שנגרם למקום. בשיחה זו, מגלה משיב 1 את זיקתו לכספומט בציינו בפני אברש: "חשבתי שתוקפים אותי, ואני במכונית אמרתי הלכתי, נהרסתי אני ... אמרתי מה קרה? בטח תוקפים ידעתי שאלינו לבית". אברש מברר היכן בדיוק, בוצעו הריסות על ידי השוטרים: "איפה הם שברו בבית אצלנו? לא?", ונענה על ידי משיב 1: "לא, שם". אברש מברר: "ועכשיו הכל פתוח?", ומשיב 1 עונה: "לא, הבנאדם בא וריתך את הדלתות".

 

בהמשך אומר המשיב 1 "שמו אותנו בראש שלהם, לזיין אותנו". כך גם, משיב 1 מספק את ההסבר למוטיבציה שעומדת בבסיס הפעילות המשטרתית בכספומט "הם מאז האזנות ששמו, ותפסתי להם את זה, הלך עליהם, הם עצבניים ... ואללה, הם רוצים לזיין אותנו זיון, משחקים איתנו". משיב 1 כמשיח על פי תומו, מבסס את שליטתו במקום "בנאדם, אם הייתי משאיר את ההאזנות, אם הייתי יודע ככה...הייתי משאיר אותם. ואללה, אם הייתי יודע שיעשו ככה, יטחנו טחינה כזו, הייתי משאיר אותן.... הייתי מהגר מהשיג, ומשאיר אותם לתלוש את השערות שלהם".

 

מדוחות הפעולה המצויים בתיק החקירה ניתן ללמוד כי בימים 22 ו-23 בפברואר 2023, בוצעו פעילויות משטרתיות בתחנת הסמים. דבר זה יצר שיח שנקלט בהאזנות הסתר. תוכן השיחות מלמד על הקשר של המשיב 1 לתחנת הסמים. המשיב מעורה בפרטים ומתייחס לפעילות המשטרתית במקום, מהאזנות הסתר ניתן ללמוד כי המשיב מכיר את סיבת הגעת השוטרים למקום. המשיב מתגורר בסמוך לתחנת הסמים גם לפי דברי הסנגור, אין אמירות שמדברות על חוסר שביעות רצון של המשיב להגעת השוטרים אלא על הפגיעה בו לכאורה היה מצופה כי ינתן הסבר מניח את הדעת לאמור בשיחות, אולם בחקירות מילה המשיב פיו מים משכך השיחות נותרו ללא שום הסבר המניח את הדעת. הסנגור נתן התייחסות לשיחה 450 בטיעוניו בהתייחס לתוכנה ולמועד השיחה, אולם לגבי יתר השיחות לא ניתן הסבר. איני אומר כי הסבר זה של הסנגור מניח את הדעת כיוון שהוא לא עמד לחקירה נגדית. אך אצא מתוך נקודת הנחה לפיה המשיב יוכל להסביר ולעמוד מאחורי ההסבר של הסנגור עדיין לגבי יתר השיחות אין שום הסבר מניח את הדעת. אציין רק כי חלק מהשיחות מתייחסות לאמירות של אחרים שמסבכים את המשיב וגם זה נותר לוט בערפל. כאשר בית המשפט מסתמך על ראיות נסיבתיות הוא נדרש לבחון בעצמו הסבר חלופי במקרה זה לא מצאתי הסבר שיש בו כדי להסביר את תוכנם של הדברים. מהאמור עולה תמונה בעייתית של התנהלות המשיב ביחס למקום והסבר הסנגור לגבי תוכן השיחות אינו עולה כדי הסבר הקשור במגורי המשיב במקום בלבד, אין שום הסבר לאמירות על הנזקים שנגרמו לתחנת הסמים אם היא אינה עניינו של המשיב כטענתו ובכך סגי.

 

הנדבך השני והשלישי הם דוחות פעולה הממקמות את המשיב במקום המגורים והפעלת תחנת הסמים בתחום מתחם הפרדס המבקשת הפרידה בין דוחות הפעולה של שוטרים ואחרת. מצאתי להתייחס לדברים יחדיו. דוחות הפעולה למעשה נותנים את הרקע לשיחות שקיים המשיב ואחרים בינם לבין המשיב ושיחות של אחרים ששוחחו עם אחרים.

 

א.    דו"חות פעולה מיום 22.09.22, ומיום 11.10.23 שערך פקד שרון גולן - מדובר בדו"ח פעולה המתאר את ה"מתחם של כאייד". הדו"ח מתאר פעילות של שכר בסמים ע"י ליאן מזרחי וכן יש תיעוד של מתחם תחנת הסמים והקרבה שלו בתוך או בסמוך מאד לבית המשיב.

 

ב.     דו"ח פעולה מיום 23.02.23 שערך רס"ר איתי אקוקה - מתאר חיפוש שבוצע בתחנת הסמים וסביבתה, במהלך החיפוש הגיע משיב 2 למקום, נתפסו חומרים הנחשדים כסמים מסוכנים.

 

ג.      דו"ח פעולה מיום 23.02.23 שערך פקד אלעד יהב - במסגרת פעילות משטרתית, נכנס צוות שוטרים לכספומט. הצוות פגש במקום בחורה בשם ליאן אמסלם. הצוות ביקש לרכוש סמים. ליאן הסכימה למכור להם את הסם בתמורה לכסף ובתנאי שיעשו שימוש בסם במקום כיוון שאינה מכירה אותם.

 

ד.     דו"ח פעולה מיום 23.02.23 שערך פקד אלעד יהב; דו"ח פעולה מיום 23.02.23 שערך רפ"ק חיימוב דוד; דו"ח פעולה מיום 23.02.23 שערכה רס"ל לאה בנקסוס - דוחות הפעולה מתארים פעילות משטרתית במקום והנזק שנגרם למקום. בהמשך כפי שציינתי יש התייחסות של המשיב בהאזנות הסתר לנזק זה שנגרם.

 

ה.    תיעוד הפעילות בכספומט - במסגרת קובץ 400 המתעד שיחה בין גבר ואשה בתחנה לממכר סמים התיעוד קושר את המשיב לתחנת הסמים. "זה דבר שאני מכירה ממש טוב אלה משו וכאיד אם אתה איתם ככה, מה שאתה רוצה תגיד, אני מה רוצה מזגן לבית מה שאני רוצה [...]".

 

אני מבקש לציין כי למעשה הסנגור לא כפר במגורי המשיב במקום ובסמיכות מגוריו לתחנת הסמים הטענה הנדרשת להוכחה היא בעלות המשיב על תחנת הסמים. הראיות שהובאו בנדבך זה לא נסתרו והן אינן במחלוקת. טוענת המבקשת שיש בראיות אלו כדי לחזק את הראיות כנגד המשיב לעומת המשיב שטוען שאין בראיות אלו לחזק את הראיות כנגדו. אני סבור כי ראיות אלו יכולות לסייע בתמונה הכוללת של הרקע לשיחות האזנות סתר. אולם כראיות עצמאיות אין להן משקל סגולי שיש בכוחו לקשור את המשיב לביצוע העבירה המייוחסת לו. זהוי לבנת פסיפס נוספת במכלול הראיות המסבירה מדוע המשיב דאג לפגיעה בתחנת הסמים ונראה כי הוא בעל אינטרס בתחנה ולא שכן של התחנה נעדר עניין כפי שהוא ניסה לתאר.

 

הנדבך הרביעי עליו מתבססת המבקשת הוא שתיקת המשיב הראיות הקיימות לעניין גרסתו:

א.    הודעתו של המשיב מיום 1.3.23 שעה 09:39 - מסר כי אין לו מה לומר על החשדות כנגדו. לדבריו כל בני המשפחה יושבים ב"שיג" כדבריו "אבא שלי, 19 אחים הם, כל הפרדס יושב שם". ולשאלת חוקר: "אמרת בחקירה שבע"פ שכל הפרדס לא חוקי ושבאים דווקא על השיג ושמים שם צו הריסה, למה השיג חשוב לך?" השיב: "כי זה סבא שלי ודודים שלי ואבא שלי הקימו את זה אז זה חשוב לי, זה של כל המשפחה". לשאלה אם ידוע לו כי נתפס שם סמים בעבר, ענה המשיב: "לא ידוע על מה אתה מדבר". המשיב ענה בשורה 28 לעניין הסמים שנמכרים שם, כי אינו יודע וכי זה לא קשור אליו.

ב.     הודעתו של המשיב מיום 8.3.23 שעה 10:12 - המשיב שמר על זכות השתיקה.

ג.       הודעתו של המשיב מיום 16.3.23 שעה 08:59 - המשיב שמר על זכות השתיקה.

ד.     הודעתו של המשיב מיום 20.3.23 שעה 12:07 - המשיב שמר על זכות השתיקה.

ה.    הודעתו של המשיב 27.3.23 שעה 13:38 - המשיב תחילה שמר על זכות השתיקה ולאחר מכן השיב על השאלות בתשובות של: "לא יודע" "לא מכיר"

ו.       הודעתו של המשיב מיום 29.3.23 שעה 12:09 - המשיב לא שיתף פעולה עם החקירה, השיב על רוב השאלות בתשובה: "לא יודע על מה אתה מדבר" או "לא יודע".

 

בשלב הנוכחי של הדיון שתיקת המשיב עומדת לו לרועץ, הראיות הן ראיות נסיבתיות והן דורשות הסבר המשיב על מנת להתמודד עם הראיות הקיימות. המשיב בחר לשתוק גם כאשר מוטחות בו ראיות הקושרות אותו לתחנת הסמים. שתיקת המשיב בחקירה מקשה מאד להבין את הקשר שלו לראיות המצביעות על מעורבות המשיב והקשר שלו לתחנת הסמים. הסבריו של הסנגור לגבי הראיות בשלב זה של הדיון הם הסברים חלקיים וקשה לקבל אותם נוכח העובדה כי הסנגור משתמש בהסברים שקל היה למשיב להסביר אך הוא נמנע. הסברי הסנגור אינם עומדים לחקירה נגדית וגם אם הייתי מקבל הסברים אלו אני מתקשה לראות את הנאשם חוזר על הסברים אלו בבית המשפט ועומד מאחוריהם בחקירה נגדית.

 

מתוך קריאת ההודעות של המשיב המשיב מרחיק עצמו מתחנת הסמים. אם אכן על פי שיטת הסנגור המשיב מתגורר במרחק קצר מאד מתחנת הסמים מרחק של מספר צעדים תמוהה עד מאד גישת המשיב לראיות המפלילות שמטיחים בו החוקרים המשיב עונה בחוסר שיתוף פעולה בתשובות של "לא יודע ולא קשור אליי ..... לא יודע לא מכיר ולא קשור אליי" "לא יודע על מה אתה מדבר אתם מעלילים עליי שקרים ... לא יודע על מה אתה מדבר וזה לא מעניין ...".

 

כפי שכתבתי בפתח הדברים הראיות כנגד המשיב הם ראיות נסיבתיות שאין אף ראיה ישירה אחת שמצביעה על הקשר של המשיב למעורבות המשיב בניהול או בסחר בסמים. כל הראיות הן ראיות נסיבתיות שאם יהיה למשיב הסברים מניחים את הדעת הוא יוכל להטיל ספק בקיום הראיות המסבכות אותו בביצוע העבירות. בשלב זה אני סבור כי הסברי הסנגור אינם באמת מצליחים להטיל ספק בראיות המבקשת ולכל היותר מדובר בהסברים חלקיים מאד אם בכלל. כפי שכתבתי הראיות של האזנות הסתר הן ראיות מסבכות ואם לא יהיה בידי המשיב להסביר אותן הוא ככל הנראה יורשע בדינו. ככל שהמשיב בחקירה נגדית יוכל לעמוד בחקירה הנגדית ולתת הסבר להאזנות הסתר, הרי שהוא יוכל להטיל ספק בתזה של המבקשת. יתר הראיות שפורטו בנדבכים השני עד הרביעי הן ראיות המסייעות להבין את התמונה הראייתית המתגלה בנדבך הראשון ולמעשה מהוות חיזוקים ברמות שונות לראיות הנסיבתיות שהצטברו בתיק. כפי שציינתי הראיות בנדבך הראשון הן ראיות יציבות ודי בהן לצורך הרשעה ככל שלא יינתן מענה המטיל ספק בהן ע"י המשיב. לנוכח כל האמור אני מוצא לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של המשיב אולם עוצמתן אינה מלאה על פי הנדרש בשלב הנוכחי, כלומר יש כעת סיכוי סביר להרשעה ככל שלא יינתן מענה ממשי ע"י המשיב לראיות אלו.

 

 

 

 

נוכח הקביעה כי קיימות ראיות לכאורה עם עוצמה פחותה אני קובע כי קיימת עילת מעצר שהינה סטטוטורית בשל סוג וחומרת העבירה.

 

 

ניתנה היום, י' תמוז תשפ"ג, 29 יוני 2023, בנוכחות הצדדים.