מ"ח 27125-12-24

1. בקשה לקיום משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), בעקבות הרשעתו של המבקש, אליאב עמר, בעבירות של אינוס ומעשה מגונה.

2. הרקע לדברים, בתמצית שבתמצית, הוא זה: ביום 8.12.2019, הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את המבקש בביצוע עבירה של אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ובעבירה של ביצוע מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין. ביום 18.8.2020, נגזרו על המבקש 8 שנות מאסר לריצוי בפועל, ועונשים נלווים (תפ"ח 54701-11-17). ערעור שהגיש המבקש על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית משפט זה - נדחה (ע"פ 6819/20 עמר נ' מדינת ישראל (9.12.2021)).

3. ביום 4.9.2023, הגיש המבקש את בקשתו הראשונה לקיום משפט חוזר; הבקשה - נדחתה, משנמצא כי עניינה בטענות 'ערעוריות' מובהקות, שאין בהן כדי לבוא בגדרי אמות המידה הקבועות בסעיף 31 לחוק בתי המשפט, ולהצדיק קיומו של משפט חוזר (מ"ח 6590/23 עמר נ' מדינת ישראל (10.9.2023)). בקשה נוספת לקיום משפט חוזר שהגיש המבקש - נדחתה אף היא (מ"ח 5358/24 עמר נ' מדינת ישראל (24.7.2024)).

4. על רקע האמור, הוגשה הבקשה שלפנַי - שלישית במספר. לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה - להידחות, ללא צורך בתשובה. טענותיו של המבקש נדונו ונדחו על-ידי בית משפט זה במסגרת הליכים קודמים. כאז כן עתה, טענות המבקש, המופנות בעיקרן כלפי מהימנות עדות המתלוננת וטיב הראיות שעמדו בבסיס הכרעת הדין - 'ערעוריות' במהותן, ואינן אלא חזרה על שנטען בעבר. משכך, אין מקום לדון בהן במסגרת בקשה זו (ראו: תקנה 8 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז-1957; מ"ח 8719/23 חוצי'נסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (10.1.2024)). כפי שציינתי אך לאחרונה בהקשר דומה, "לא היה מקום אפוא להגשת הבקשה דנן. בהתחשב בכך, אף שקלתי להשית על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה. הטיפול בבקשות סרק - תובע משאבים, וגוזל זמן יקר מציבור המתדיינים" (מ"ח 6338-12-24‏ איכר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (11.12.2024)).

אשר על כן, הבקשה לקיום משפט חוזר נדחית בזאת.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשפ"ה (23 דצמבר 2024).