1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב למשך 5 ימים על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק").

על פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד כי ביום 6.7.2014 סמוך לשעה 23:00 ביישוב תל שבע השתתף החשוד ביחד עם אחרים בהתקהלות אסורה אשר במהלכה יידו אבנים לעבר שוטרים ולאחר מכן נמלט מהמקום.

כמו כן נטען בבקשה, כי שחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי חקירה - ויסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור. במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, בו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

ב"כ המשיב טען כי ככל שקיים חשד סביר כלפי המשיב באשר למעורבות הספציפית שלו ביידוי האבנים, יש לקצר משמעותית את מניין הימים ולהורות ליחידה החוקרת לסיים את החקירה לאלתר. לטענתו המצב הביטחוני והיותנו בפתחו של סוף שבוע אינו נימוק להארכת המועד.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר, ואף למעלה מכך, שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:

קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב או אי הארכת מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.

קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13 (א) לחוק.

2

יאמר מיד כי לעניין החשד הסביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו אכן מדובר בחשד, שיש לו אחיזה בחומר החקירה ואין המדובר בהשערה בעלמא.

לנוכח הסיכון של שיבוש הליכי חקירה או משפט וכן מחמת מסוכנותו של המשיב, כפי שזו עולה מהבקשה והחומר החסוי שהועמד לעיוני, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של המשיב בערובה על פני מעצרו.

המדובר באירוע חמור שהתרחש ביום 6.7.2014 סמוך לשעה 23:00 בכניסה ליישוב תל שבע אשר במסגרתו יידו אבנים לעבר שוטרים. אין צורך להכביר במילים באשר לחומרת מעשה זה ועל הצורך לאפשר למשטרה למצות את החקירה עד תום באשר לכל המעורבים אשר יש לגביהם חשד סביר כי ביצעו עבירות אלו.

לפיכך ומכל האמור, ולאחר ששקלתי את עצמת החשד הסביר, את פעולות החקירה הנדרשות, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום 14.7.2014 בשעה 13:00.