החלטה

1.      לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב למשך 7 ימים, לצורכי חקירה, זאת בחשד שעבר את העבירות הבאות: רצח במסגרת ארגון פשיעה או ארגון טרור, סיכון אדם בנתיב תחבורה בטיפול מסוכן, שוד מזוין/בחבורה/באלימות, נשיאת/הובלת נזק שלא כדין, רכישת/החזקת נשק שלא כדין, קשירת קשר לעשות פשע, גניבת רכב, ירי מנשק חם באזור מגורים.

2.      בעניינו של המשיב הוגשה בקשה למעצר לפי סעיף 13 לאחר שבוצע רצח ביום 3/10/22 באזור בו מצא המנוח את מותו. מעצרו של המשיב הוארך מפעם לפעם עד שביום 15/11/22 שוחרר ממעצר לאחר שניתנה הארכה. סך הכל היה המשיב עצור 44 ימים. לאחר מכן שוחרר בתנאים.

3.      ההחלטה האחרונה בעניינו הייתה בעניין הסרת איסור היציאה מן הארץ בהחלטה של בית משפט זה מיום 5/7/23 וערר שהוגש עליה בהחלטה שניתנה בע"ח 44796-07-23 מפי כב' השופט משניות ביום 10/8/23. לאחר מכן ביום 20/8/23 הסכימה המבקשת להסרת האיסור יציאה מן הארץ.

4.      הבקשה היום שהוגשה וזאת לאחר שניתן אישור להגשת בקשה חמישית על ידי המשנה לפרקליט המדינה להארכת מעצר ל-7 ימים הוגדרה כבקשה להארכת מעצר. ב"כ המשיב טענו כי מבחינה משפטית היה צריך לפנות בהליך של עיון חוזר על החלטת השחרור של המשיב ולא בדרך של הגשת בקשת מעצר חדשה.

5.      לעניין זה אומר שבפסיקה קיימות מספר דעות כיצד לפעול כאשר יש שינוי בנסיבות. כאשר אדם משוחרר ממעצר יש האומרים שצריך לפעול כפי שב"כ המשיב טענו בדרך של עיון חוזר ויש האומרים שנוכן יותר לפעול בהגשת בקשה חדשה למעצר לפי סעיף 13. לעניין זה אפנה לאמור בב"ש (ח.י) 4785/02 רביע סלמה נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו) שם נקבע כי כאשר מתווספות ראיות חדשות הרי שניתן לפעול בדרך של הגשת בקשת עצר חדשה.

6.      בענייננו אינני סבור שיש בשאלה זו כדי להשליך באופן מהותי על ההחלטה האם לקבל את הבקשה לעצור את המשיב אם לאו, שכן כפי שטען ב"כ המבקשת, היו בעניינו של המשיב שני שינויים: האחד, שינוי ראייתי שהתקבל ביום 7/12/22, אחרי שהמשיב שוחרר והשני בציר הזמן הוא שינוי בנסיבות שהתרחש אחרי ה-20/8/23. לאמור, שאכן יכלה המבקשת כבר לאחר 7/12/22 לפנות בבקשה למעצר חדשה בשל השינוי הראייתי שהיה בחקירה אך אין בכך פגם אם עשתה זאת כעת לאחר השינוי הנוסף בנסיבות שהובילו אותה להגיש את הבקשה כפי שהוגשה. כך או כך, גם אם היתה מוגשת הבקשה בדרך של עיון חוזר, הרי שכאמור בסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 מאפשר הגשת בקשה שכזו בשל שלושה פרמטרים: התגלו עובדות חדשות, שינוי נסיבות או זמן רב שעבר מעת מתן ההחלטה וכאמור שינוי בנסיבות מצדיק הגשת בקשה שכזו.

7.      באשר לגופה של הבקשה, עיון בחומר החקירה, ובכלל זה בדו"ח הסודי אשר סומן על ידי מב/1 ובמסמכים אותם סימנתי מב/2-מב/6, מלמד כי קיים יסוד סביר לחשד כנגד המשיב לביצוע העבירות המיוחסות בבקשה. אציין כי חלק מן הראיות שהוצגו בפני, הוצגו כבר בפני בית המשפט בהליכים הקודמים. לטעמי ההסכמה לשחרורו של המשיב לא נבעה מכך שהחשד הסביר נחלש אלא כפי שטען ב"כ המבקשת, בשל קשיים בחקירה הם לא יכלו להחזיר את המשיב לפרקי זמן מעבר למה שהחוק מתיר כולל הארכות שניתנו בעליון. משכך ברור כי גם עילת מעצר קיימת, בעיקר עילת מסוכנות שכן מדובר בעבירות המקימות מסוכנות סטטוטורית. הגם שהיה דין ודברים לעניין השיבוש, אצא מתוך נקודת הנחה כי על אף שישנן פעולות חקירה הניתנות לשיבוש, המשיב הראה בהתנהלותו באותם חודשים שהיה משוחרר כי לא שיבש את החקירה כך שעילה זו עוצמתה בשלב זה איננה גבוהה.

8.      ב"כ המשיב טענו כי בית המשפט בבואו לדון בשאלה האם להחזיר אדם למעצר לאחר שכבר שוחרר, צריך לבחון האם מדובר בשינוי מהותי, לשיטתם שינוי ראייתי בלבד, שכן הלכה היא שבית המשפט לא בנקל יחזיר אדם למעצר ולצורך כך הפנו לבש"פ 222/98 מדינת ישראל נ' ישעיהו צוברי (פורסם בנבו, 26/1/98) (להלן: צוברי) ועל כן ביקשו מבית המשפט לבחון האם היה שינוי ראייתי מאז יום 20/8/23, ודווקא מנקודת זמן זו שכן לשיטתם מרגע שהמבקשת הסכימה להסיר את ההגבלה על יציאתו של המשיב מהארץ, הרי שכלל התשתית הראייתית שהונחה עמדה בפניה ועל בסיסה נתנה את ההסכמה כך שאם כיום היא מבקשת לחזור בה מהסכמה זו, הרי שהשינוי צריך להיות שינו ראייתי מאותה נקודת זמן.

9.      ב"כ המבקשת לעומת זאת טען כי בשל השינוי המשמעותי בנסיבות החקירה, ולאו דווקא שינוי ראייתי, מצדיק את מעצרו של המשיב. אומר כי בעניין זה כבר בעניינו של צוברי קבע בית המשפט כי:

"הלכה מושרשת היא כי לא בנקל יורה בית המשפט להחזיר לבית המעצר את מי שכבר שוחרר ממנו; וכאשר בית המשפט מתבקש להורות על מעצרו מחדש של מי ששוחרר ויצא ממעצרו על פי החלטה קודמת, עליו לתת משקל רב לעובדה כי מדובר במי שכבר שוחרר... ככלל מי ששוחרר ממעצר יוחזר אליו רק אם הפר תנאי שחרור או אם נתחדשו נסיבות המחייבות את החזרתו למעצר; וחריגה מכלל זה עשויה להיות מוצדקת רק במקרים חריגים ועל יסוד נימוקים כבדי משקל".

10.  ודוק, שבית המשפט בעצמו לא צמצם את ההחזרה ממעצר רק לשינוי ראייתי אלא חידוש נסיבות המחייבות את החזרתו למעצר. ב"כ המבקשת הפנה את בית המשפט לפעולה 126 המופיעה בדו"ח הסודי שלטעמו יש לה שינוי משמעותי בחקירה שבשלו מוצדק להחזיר את המשיב למעצר. להתרשמותי, אכן מדובר בשינוי נסיבות משמעותי. הוסף לכך גם את השינוי הראייתי עליו דובר קודם לכן, מתאריך 7/12/22 ששילוב בין שניהם לטעמי מצדיק את הארכת המעצר בעניינו של המשיב וזאת בשל השינוי בנסיבות החקירה.

11.  כאמור לעיל, המעצר דרוש לשם צורכי החקירה ולשם ביצוע הפעולות המפורטות בדו"ח הסודי. בקשת המעצר כאמור הוגשה ל-7 ימים. מותב זה שדן בעניינו של מעורב אחר שנעצר לאחרונה האריך את מעצרו עד ליום 19/9/23. נכון ויעיל יותר להשוות את מעצרו של המשיב למעצרו של האחר, אשר על כן מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד ליום 19/9/23 בשעה 12:00.

12.  ככל שתוגש בקשה חדשה יהיו הצדדים ערוכים לדיון בשעה 08:30.

הפרוטוקול ישמש צו מעצר.

13.  הממונה על המעצר, בכל מקום בו יוחזר המשיב, יאפשר הכנסת ציוד ראשוני כפי שמגיע לכל עצור אחר גם אם המשיב מוחזק בתחנת משטרה, והכל על פי הנהלים. מבוקש כי מבחינת שעת הבאת הציוד, בשל העובדה שהדיון הסתיים בשעה מאוחרת, יותר להכניס למשיב ציוד גם מעבר לשעות המקובלות.

14.  זכות ערר כחוק.

הוקלדעלידיספירגניש