1

1.         בפני בקשה להורות על הארכת תוקף של הערבויות שנקבעו בתנאי השחרור ממעצר ביום 1.9.13 , למשך 180 יום נוספים.

2.         המבקשת טוענת כי קיים חשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות ע"י המשיב באמצעות חברות שקיים חשד בנוגע לקיומן בפועל , בהיקף הנאמד במיליוני שקלים. לנוכח ריבוי חומר החקירה אותו יש לבחון לצורך קבלת החלטה בשאלת הגשת כתב אישום ולאור טיבן של החשדות, מוגשת הבקשה להבטחת התייצבותו של המשיב לכל דיון וחקירה בעניינו.

3.         המשיב, התנגד לבקשה וטען כי הוא מתייצב לחקירה ככל שנידרש מעת לעת לרבות זימונו לחקירה ליום 12.2.14 אליה הוא יתייצב. לפיכך, אין להאריך את תוקפן של הערבויות שיש בהן כדי להגביל את חירותו ואין גם בידי המבקשת להכריע בשאלת הגשת כתב אישום כי אם התביעות.

לחילופין טען המשיב כי ככל שיוארך תוקף הערבויות יש להגביל את ההארכה למשך 30 יום בלבד שכן החקירה אמורה כבר להסתיים וביקש, כי ההחלטה תינתן לפי כתבי הטענות וללא דיון במעמד הצדדים.

4.         סעיף 58(א)לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות - אכיפה- מעצרים) קובע: "הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא הוגש כתב אישום נגד החשוד תוך 180 יום , ואולם בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערבות , להאריך אותה ואת תנאיה לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 יום, אם הוגשה בקשה באישור תובע"

5.         המשיב, אינו טוען כנגד היקף חומר החקירה וריבוי החשבוניות והחברות מושא החקירה. מהאישור שתצורף לבקשה עולה כי הוגשה מכוח כתב הסמכה כתובע. כך גם עולה מתשובת המשיב כי החקירה טרם הסתיימה ומטבע הדברים, אין בידי המדינה להודיע טרם סיומה אם יוגש כתב אישום.

2

            לפיכך, משעסקינן בבקשה ראשונה להארכת תוקף ערבויות ולאור ריבוי אירועים לכאורה לגביהם מתבצעת החקירה ומשטרם הסתיימה בחינת חומר החקירה לפני גיבוש החלטה על גורל התיק, הצורך בהמשך קיומן של בטוחות שריר וקיים (ראו: בש"פ 5595/99 מדינת ישראל נ. שוורץ פ"ד נ"ג (4) 666). על כך מצינו בבש"פ 3738/00 שלאון נ. מדינת ישראל, תק-על 2000 1364 (2) : "הקטנה אוטומטית של גובה הערובות בשל חלוף הזמן עלולה לפגוע קשות בתכלית שלשמה נקבעו אותן ערבויות. יחד עם זאת, מקובל עלי העיקרון ככל שההליכים מתמשכים ונוספות תקופות הארכה, יש לשוב ולשקול את גובה הערבויות הראוי, תוך בחינת מידת הפגיעה בחשוד, אל מול הנזק שייגרם להליכים כתוצאה משחרור הערובות".

6.         בעניינינו, תנאי השחרור אינם מכבידים בהתחשב בעבירות בהן חשוד המשיב ומעיון בתיק עולה כי אף שהוגבלה חירותו של המשיב ביציאה מן הארץ, התאפשרה יציאתו לפי הצורך בעת שביקש זאת. לפיכך ולאור האינטרס הציבורי להבטיח את התייצבותו של המשיב לכל חקירה ודיון בעניינו, אין לשנות מתנאי השחרור ויש להאריך את תוקף הערבויות.

7.         לאור האמור, אני מורה על הארכת תוקף הערבויות.

יחד עם זאת, על מנת שיהיה פיקוח של בית המשפט על התקדמות החקירה ולא יוארך תוקף הערבויות למעלה מן הצורך, אני מורה על הארכתן למשך 90 יום מהיום.

עותק ישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ד, 12 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.