החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 24.8.23 במסגרתה שונו התנאים המגבילים של המבקש, כך שהוא רשאי לצאת ממעצר הבית בין השעות 09:00 עד 19:00 בפיקוח.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (פקע מעל שנתיים) ונהיגה ברכב ללא כיסוי ביטוחי.

מדובר בעבירות מיום 4.7.2023, עת נעצר המבקש לראשונה.

ביום 5/7/23 ובהסכמת הצדדים, הורה ביהמ"ש על המשך מעצרו של המבקש תוך שליחתו לבחינת איזוק אלקטרוני. ביום 6/7/23 ובהסכמת הצדדים, הורה ביהמ"ש על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא בתנאי הוסטל "הפניקס" לצורך גמילה. באותה החלטה היה על המבקש להפקיד סכום של 100,000 ₪, נחתמה ערבות עצמית בסך 15,000 ₪ ונחתמו 2 ערבויות צג ג', בסך 10,000 ₪, כל אחת. ביום 7.8.2023 לאחר שעבר בהצלחה את הליך הגמילה ובהסכמת הצדדים, הועבר המבקש למעצר בית מלא בפיקוח. בהמשך וביום 24.8.2023, הורה ביהמ"ש על שינוי התנאים המגבילים כך שהמבקש רשאי לצאת ממעצר הבית, בין השעות 09:00 עד 19:00 בפיקוח לצרכי פרנסה ובכלל.

המבקש שומר על התנאים מיום מעצרו ולמעשה מיום 6/7/23 ללא כל הפרה.

ממסמכי התיק עולה כי מדובר במבקש אשר עבר כברת דרך טיפולית שיקומית, הכוללת הליך גמילה לא פשוט.

המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי למבקש 2 מאסרים מותנים בני 6 חודשים ו-4 חודשים וטענה כי קיים חשש מפני הימלטות של המבקש מן הדין.

למבקש הרשעה דומה בעברו בגין נהיגה בזמן פסילה ופקיעת רישיון נהיגה, בגינן קיבל בין יתר העונשים, עונש של מאסר מותנה. עברו התעבורתי מכביד, אולם אל מול זה יש לשקול את העובדה כי המבקש היה במעצר של ממש בתחילת ההליך, בהמשך במעצר בית מלא בתנאי הוסטל גמילה ובהמשך במעצר בית חלקי בביתו ושמר על התנאים ללא כל הפרה.

לאחר שעיינתי בבקשה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי בנסיבות העניין, דין הבקשה להתקבל באופן חלקי:

1.     סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), קובע כדלקמן:

"עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

2.     בענייננו, ההחלטה במסגרתה שוחרר המבקש לתנאי מעצר בית מלא בהוסטל ניתנה לפני כ-7 חודשים, והחלטה בדבר ההקלה הנוספת ניתנה לפני כ-6 חודשים. מדובר על תקופה בה ניתן להעריך כי רמת המסוכנות פחתה וזאת גם לאור שמירה באדיקות על התנאים המגבילים. זאת ועוד, בתיק קיימות ערבויות חתומות על סכום לא מבוטל כמו גם הפקדה של 100,000 ₪ במזומן.

3.     לא נרשמה לחובת הנאשם כל הפרה וזאת יש לקחת בחשבון במכלול השיקולים.

4.     הנאשם פירט נסיבות אישיות וכלכליות. מדובר באיש משפחה בת 7 נפשות, בנו הבכור מתגייס לצה"ל בתקופה הקרובה ויש לו בן קטן בן שנתיים. התרשמתי כי מרכז חייו בישראל אולם נדרש, במסגרת עבודתו לצאת את הארץ מעת לעת למספר ימים ולשוב לישראל. אין בנמצא החלטה המורה על עיכוב יציאתו מן הארץ.

5.     המבקש לקח אחריות והודה בהזדמנות הראשונה. לטענת המבקש קיים צפי לבחינת התאמתו לביהמ"ש הקהילתי. המבקש לא קופא על שמריו ומקדם את התיק העיקרי.

6.     המבקש צירף מכתב ממרכז השיקום "פניקס", בו עבר טיפול וליווי בהליך השיקום, אשר ממליץ לתת אמון במבקש ולהסיר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו.

7.     מצאתי מקום להתחשב בהשתלשלות התיק, בעובדה כי הנאשם מבקש לפרנס את משפחתו ובעובדה כי ניכר שהנאשם הטמיע חומרת העבירות בתחום התעבורה, לאור קרות האירועים בהליך הנוכחי.

לאור כל האמור, במכלול הנתונים, אני סבורה כי ניתן להורות על שחרורו של הנאשם מתנאי המעצר, לצד פסילה עד תום ההליכים וערבויות נוספות כי שנקבעו בהחלטות קודמות.

לפיכך, אני מורה על שינוי התנאים המגבילים שהוטלו על המבקש כדלקמן:

1.     מעצר הבית הלילי ומעצר האדם שהוטלו על המבקש מבוטלים בזאת.

2.     יתר התנאים והערבויות, כפי שנקבעו בהחלטות קודמות יוותרו על כנם.

3.     ההפקדה בסך 100,000 ₪ תשמש כערובה מיידית, ללא כל חתימה נוספת, במקרה שהמבקש יפר את תנאי שחרורו ובמקרה שהוא לא יתייצב לדיונים בעניינו.

4.     המבקש יחתום על ערבות עצמית חדשה בסכום של 50,000 ₪ להבטחת תנאי שחרורו והתייצבותו לדיונים. המבקש יחתום על הערבות במזכירות ביהמ"ש או לחילופין במשרדי ב"כ עד ליום 11/2/24, שעה 12:00.

5.     מורה על עיכוב ביצוע החלטה זו עד ליום 11/2/24, שעה 14:00.

6.     המזכירות תודיע לצדדים החלטה זו, גם באופן טלפוני.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשפ"ד, 08 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.