מ”ת 16841/10/14 – מדינת ישראל נגד גיאורגי חננשוילי (עציר) – בעצמו
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
מ"ת 16841-10-14 מדינת ישראל נ' חננשוילי (עציר)
|
|
8 באוקטובר 2014 |
1
|
|
|
בפני כב' השופט דניאל בן טולילה |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל ע"י בא-כוחה המתמחה אלכס קלנטרוב |
||
נגד
|
|||
המשיב |
גיאורגי חננשוילי (עציר) - בעצמו ע"י בא-כוחו עו"ד אורי בן נתן |
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של התחזות כאדם אחר, נהיגה בזמן פסילה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח.
כתב האישום והבקשה הוגשו זה עתה, ומטבע הדברים לא עלה בידי בא-כוח המשיב לצלם את חומר החקירה. יחד עם זאת, לדברי בא-כוחו ניתן כבר עתה לשקול בחיוב שחרורו של המשיב לחלופה בערבויות כספיות גבוהות ותנאים מגבילים נוספים. עיקר הטיעון נסוב נוכח השתהותה של המבקשת באיתורו ובמעצרו של המשיב. האירוע הנטען בכתב האישום אירע ב-6.8.14. אמנם למבקשת לקח פרק זמן מסוים לעלות על זהותו האמתית של מי אשר לכאורה ברח מהשוטרים, אולם כבר ביום 12.8.14 התבקש צו מעצר בהיעדרו של המשיב. חרף כך, זה יצא את תחומי המדינה ביום 24.8.14, וחזר אליה לאחר שלושה ימים. יש בכך ראשית כדי ללמד שהמשיב אינו מנסה להימלט מאימת הדין, שאם לא-כן לא היה חוזר לאחר מספר ימים. שנית, גם לאחר מועד זה, המבקשת לא יצאה מגדרה והסתפקה בהגעה של מספר פעמים בודדות למשפחתו של המשיב, מבלי שטרחה לציין איזו יחידה תרה אחריו, או להשאיר הזמנה להתייצב בחקירה. בנסיבות אלו, כאמור, אפילו תימצאנה ראיות לכאורה יש להורות על שחרורו, בפרט כאשר העבירות המיוחסות למשיב, על דרך הכלל אינן מקימות עילת מעצר.
2
לאחר שעברתי על חומר החקירה וננתי דעתי לדברי בא-כוח המשיב לא מצאתי כי ניתן להורות על שחרורו, לא כל שכן בשלב בו אנו נמצאים. כפתח דבר אציין כי הנכון הוא כי על דרך הכלל עבירות תעבורה אינן מקימות עילת מעצר, אולם בענייננו מדובר במי שלכאורה נהג בזמן פסילה, התחזה כאחר ואף ניצל שעת כושר כאמור בסעיף 9 וקפץ מתוך הרכב בעודו נמצא במשטרת נתיבות, ונמלט מן המקום. די בכך כדי ששחרורו של משיב שכזה, שהוכיח שאינו נרתע מלהימלט בעודו מצוי בתחנת משטרה, מן הראוי שייעשה בקפידה. מדובר במי שלחובתו עבר פלילי מכביד ביותר, לרבות ריצוי עונשי מאסר ממושכים. המדובר במי שגם אם יצא מן הארץ וחזר אליה, חרף החשדות שהיו נגדו, הרי שעיון ביציאותיו וכניסותיו ארצה מלמד כי זה יוצא תדיר את גבולות הארץ, כאשר באישום זה מדובר על עשרות כניסות ויציאות בעשור האחרון. לא למותר לציין כי המשיב נתפס בשעה שהיה בדרכו אל מחוץ לגבולות המדינה.
עיון בחומר החקירה מלמד כי בתחילה עשתה המבקשת מאמץ לאתר אחר מי שלו התחזה לאחרונה, המשיב, ורק לאחר שהובהרה זהותו האמתית החלו לתור אחריו. אכן יש לתהות מדוע זה לא הוכלל בגבולות המדינה מיד לאחר שהוצא בהיעדרו של המשיב צו מעצר, אולם הדבר נעשה מספר ימים לאחר מכן (דבר שהביא אכן למעצרו), ולא מצאתי בנתון זה כמצדיק כבר בשלב זה את שחרורו. המשטרה אכן הגיעה לביתו של החשוד, על-פי הנטען, מספר פעמים, וגם בכך יש כדי לחזק את העובדה שהמבקשת לא קפאה על שמריה. לכך יש להוסיף תכתובות בין התחנות השונות שמבקשות סיוע במעצרו, ומלמדות על מעצים סבירים, אם לא למעלה מכך, להביאו לתחנת המשטרה.
מכל המקובץ לעיל, מצאתי כי אך בשל הנטען אין מקום להורות על שחרורו, והנני להורות על המשך מעצרו עד למתן החלטה אחרת.
לא למותר לציין כי החלטה זו ניתנה בהסתמך על דברי בא-כוח המשיב כי הטיעון הינו בהנחה שקיימות ראיות לכאורה, ולאחר שיצולם חומר החקירה זה יוכל לטעון כפי הבנתו ביחס לעוצמתן של הראיות או יתר הנתונים הנדרשים.
נדחה ליום 19.10.14 שעה 11:30 בפני כב' השופט יואב עטר.
מתיר למשיב שלוש שיחות טלפון על-פי הנהלים.
ניתנה והודעה היום, י"ד בתשרי התשע"ה, 8/10/2014, במעמד הנוכחים.
|
דניאל בן טולילה, שופט |
