1

העורר עומד לדין בגין עבירה של איומים.

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב שניתנה ב-20.11.14, והערר מכוון כנגד קביעת בית המשפט קמא בדבר קיומן של ראיות לכאורה לעבירה של איומים.

הערר הוגש בתאריך 30.11.14. בשוליו דרישה שאקבע את הדיון לתאריך 1.12.14, משום שהמשך הדיון בערר קבוע בפני השופטת תבור מבימ"ש קמא בתאריך 2.12.14.

בחנתי את הערר ולהלן הערותיי:

אין פסול בהגשת ערר ב-30.11.14, עשרה ימים מיום מתן החלטת בימ"ש קמא;

יחד עם זאת, אין זה ראוי לדרוש מבית המשפט המחוזי להיכנס לסד זמנים, ולהורות לקבוע הדיון תוך מספר שעות (מה גם ש"נט המשפט" קרס ב-30.11.14 בשעה 14.45).

בנסיבות שבהן נקבע דיון המשך בפני בימ"ש קמא בתאריך 2.12.14, על הסנגור לנמק מה הטעם בדיון דחוף.

לא זו אף זו; בטרם ייקבע דיון, ראוי שיעיין הסנגור ברע"פ 2038/04. בהתאם להלכת "לם", השמעת איום ברצח באוזני השכנה הוא איום לכל דבר ועניין.

חוששני שמדובר בערר סרק. אשר על כן, ישקול הסנגור צעדיו.

2

לתגובת הסנגור עד 4.12.14.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ה, 01 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.