1.      זוהי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם על רקע כתב אישום המייחס להם, לכאורה, באישום הראשון למשיבים 2, 3 ו-4 - עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הובלה ונשיאת נשק, איומים, חבלה במזיד והמסתייע ברכבו לפשע (עבירות מיום 21.04.2022) ובאישום השלישי למשיבים 2, 5 ו-6 - עבירות של ירי מנשק חם והובלה ונשיאת נשק.

 

2.      בית המשפט קבע דבר קיומן של ראיות לכאורה לחובת המשיבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום והדיון נדחה לקבלת תסקירי מעצר (ראה החלטה מפורטת מיום 17.01.2023).

 

3.      תסקירים כאמור התקבלו.

 

 

ביחס למשיב 2 -

בן 20, רווק, סיים 10 שנות לימוד, נמנה למשפחה המונה שש נפשות. נעדר עבר פלילי. עובר למעצרו התגורר יחד עם משפחתו בפזורת חורה. גדל במשפחה נורמטיבית. בעל שאיפות ומטרות נורמטיביות לעתיד. המעצר וההליך המשפטי נגדו מהווים עבורו גורמים מרתיעים, אשר מציבים גבולות להישנות התנהגות פורצת חוק בעתיד. מאידך, בסיטואציות משפחתיות מורכבות, עלול לפעול באופן אימפולסיבי, אלים ומתוך תחושת מחויבות משפחתית, נגררות ובעל קושי בהצבת גבולות פנימיים וחיצוניים. עוד התרשם השירות, כי למשיב קושי לבחון באופן ביקורתי את דפוסי התנהלותו ובחירותיו, וכי המשיב התקשה להסביר את הפער בין חומרים המיוחס לו לבין הצגתו החיוביות ובחר להשליך אחריות על גורמים חיצוניים, לצד עמדה קורבנית. עוד התרשם השירות כי המשיב עסוק בהצגת חלקיו המתפקדים, כי קיימת אי בהירות ביחס לחברה שולית ובתחום האלימות וכן כי בסיטואציות משפחתיות על רקע פגיעה בכבוד המשפחה קיימת בעניינו של המשיב רמת סיכון להתנהגות אלימה בעתיד.

 

החלופה שנבחנה - בדמות מעצר בית מלא בדירה שכורה בעיר באר שבע (להלן: "כתובת החלופה") בפיקוח סבתו גאזייה אלקיען - בת 80; אמו - מונה אלקיען בת 42; אחיו - אמיר אלקיען בן 21 וחברת משפחה - מורה אלקיען - שכנה של המשפחה, בת 31 (להלן: "הערבים המפקחים").

 

ביחס למשיב 3 -

בן 23, רווק, סיים 8 שנות לימוד, נעדר עבר פלילי. עובר למעצרו התגורר בפזורת חורה עם משפחתו. נמנה למשפחה המונה זוג הורים ושמונה אחים, שניים מאחיו עצורים גם הם ביחס לאירוע מושא כתב האישום (נאשמים 1 ו-4).

 

השירות התרשם כי המשיב מגלה דאגה למשפחתו, בעל כוחות, שאיפות ומטרות נורמטיביות לעתיד, כי המעצר הנוכחי וההליך המשפטי המתנהל נגדו כיום מהווים עבורו גורמים משמעותיים ומרתיעים אשר מציבים גבולות להישנות התנהגות פורצת חוק בעתיד. מאידך, בסיטואציות משפחתיות מורכבות עלול לפעול באופן אימפולסיבי, אלים, וזה מתוך מחויבות משפחתיות, נגררות, קושי בהצבת גבולות פנימיים וחיצוניים. השירות התרשם כי המשיב התקשה להסביר את הפער בין הצגתו החיובית והמתפקדת לבין חומרת המעשים המיוחסים לו ובחר להשליך אחריות על גורמים חיצוניים לו, לצד עמדה קורבנית. בנוסף, השירות התרשם מאי בהירות ביחס לחברה שולית ובתחום האלימות וכן כי בסיטואציות משפחתיות על רקע פגיעה בכבוד המשפחה קיימת רמת סיכון להתנהגות אלימה בעתיד.

 

ביחס למשיב 4 -

בן 25, נשוי ואב לשלושה ילדים, עובר למעצרו התגורר עם משפחתו בפזורת חורה. סיים 8 שנות לימוד, נמנה למשפחה המונה זוג הורים ושמונה ילדים. נעדר עבר פלילי. הצליח לשמור על רצף תעסוקתי, הקים בית ומשפחה. מאידך, במצבים חווה פגיעה בכבודו ובכבוד משפחתו, הוא עלול לפעול באופן אימפולסיבי ואלים וללא הפעלת שיקול דעת להתנהגותו. מתקשה לעמוד בלחצים משפחתיים ותרבותיים, כך שגדל הסיכון לפעול באופן אימפולסיבי ותוקפני - קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום האלימות על רקע סכסוך משפחתי.

 

החלופה שנבחנה בעניינם של המשיבים 3 ו-4, שהינם אחים - הינה בכפר מוסמוס בצפון הארץ, תחת פיקוחם של בני משפחה.

 

שירות המבחן מעריך כי הערבים המפקחים המוצעים יתקשו להוות עבורם גורם סמכותי ומציב גבולות, במיוחד נוכח מעורבותם הרגשית בסכסוך, ולתת מענה לרמת הסיכון הנשקפת מהמשיבים.

 

ביחס למשיב 5 -

בן 27, נשוי ואב לילדה, עובר למעצרו התגורר עם משפחתו בפזורת חורה. סיים 8 שנות לימוד. לחובתו עבר פלילי הכולל הרשעה בעבירות רכוש, סמים, הסגת גבול וקשירת קשר לפשע, בגינן נידון, בין היתר, למאסר בפועל לתקופה של 22 חודשים. השרות מתרשם מאדם שמתקשה להכיל מצבי תסכול, לחץ ומצוקה, מתקשה לעמוד בפיתויים, כפי שבא לידי ביטוי במעורבותו הפלילית הקודמת. פועל באופן אימפולסיבי, עובר חוק. בלטו דפוסי נגררות, עמדה קורבנית. במצבים בהם חווה פגיעה בכבודו ובכבוד משפחתו, הוא עלול לפעול בלי שיקול דעת, חוסר בהירות בעניין שימושו בסמים - קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום האלימות, על רקע סכסוך משפחתי.

 

החלופה שנבחנה - בדמות מעצר בית מלא בבית אמו בחורה, שכונת יסמין בית מספר 58 (להלן: "כתובת החלופה") בפיקוחם של אמו - אמל אלקעיאן; רעייתו - איסלאם אבו אלקעיאן; דודו - ע'אלי אבולקיעאן; ושכנתו - מינה קעיאן (להלן: "הערבים המפקחים").

 

שירות המבחן התרשם כי הערבים המפקחים הביעו דאגה ואכפתיות למשיב, אולם התקשו להתייחס לחלקיו המכשילים. בהתייחס לסכסוך, השירות התרשם כי נקטו בטשטוש ובמזעור סביב נסיבותיו וקושי לראות את הסיכון בשחרור המשיב לחלופה שהינה בקרבת ביתו של המנוח כשמדובר בסכסוך פעיל. לאור המתואר, השירות מתרשם כי הערבים המפקחים יתקשו להוות עבור המשיב גורם סמכותי ומציב גבול וגם לתת מענה לרמת הסיכון.

 

שירות המבחן לקח בחשבון את מאפייני אישיותו של המשיב, כשבלטו מבניהם קשייו לעמוד בגבולות חיצוניים לרבות גבולות החוק (בעבר הפר את תנאיו המגבילים), את רמת הסיכון בעניינו, את הבעייתיות בחלופה המוצעת לתת מענה לרמת הסיכון ואת דברי המעורבים בסכסוך כי מדובר בכסוף פעיל, על כן סבור שירות המבחן כי החלופה המוצעת לא נותנת מענה לרמת הסיכון הגבוהה ולא בא בהמלצה על שחרורו של המשיב ממעצר.

 

ביחס למשיב 6 -

בן 22, רווק, סיים 9 שנות לימוד, עובר למעצרו התגורר בפזורת חורה עם בני משפחתו, נמנה למשפחה המונה זוג הורים ו-11 אחים. נעדר עבר פלילי.

 

שירות המבחן התרשם כי המשיב צעיר, השתלב בשוק העבודה בגיל צעיר ומגלה דאגה ואחריות כלפי משפחתו, גדל למשפחה שומרת חוק, בעל כוחות, מגלה התמדה מבינה תעסוקתית ובעל שאיפות ומטרות נורמטיביות בעתיד, המעצר הנוכחי וההליכים המשפטיים מהווים עבורו גורמים משמעותיים ומרתיעים המציבים גבולות להישנות התנהגות פורצת חוק בעתיד. מאידך, בסיטואציות משפחתיות מורכבות בעיקר על רקע של פגיעה בכבוד המשפחה, עלול לפעול באופן אימפולסיבי, אלים וזאת מתוך תחושת מחויבות משפחתית, נגררות ובעל קושי בהצבת גבולות פנימיים וחיצוניים. השירות התרשם כי המשיב התקשה להסביר את הפער בין הצגתו החיובית והמתפקדת לבין חומרת המעשים המיוחסים לו, בחר להשליך אחריות על גורמים חיצוניים, לצד עמדה קורבנית, וכי קיימת אי בהירות בהתייחס לחברה שולית ולתחום האלימות. קיימת רמת סיכון להתנהגות אלימה בעתיד, על רקע סכסוך משפחתי.

 

החלופה שנבחנה - בדמות מעצר בית מלא בביתו של המשיב ביישוב חורה (להלן: "כתובת החלופה") בפיקוחם של אמו - כאמלה קיעאן בת 54; דודתו - סעאד אבו אלקיען בת 53; דודו - רדא אבו אל קיעאן בן 21 ודוד - האני אבו אלקיעאן בן 29 (להלן: "הערבים המפקחים").

 

שירות המבחן התרשם כי הערבים המפקחים אחראיים וסמכותיים, אשר מבינים את משמעות הפיקוח על המשיב. עם זאת, מדובר בבני משפחה שהינם צד בסכסוך שעודנו קיים וטרם הגיע לכדי פתרון על כן, להערכת שירות המבחן, על אף ההתרשמות החיוביות מהערבים המפקחים, החלופה המוצעת לא תוכל לתת מענה הולם לרמת הסיכון.

 

עוד צוין כי החלופה המוצעת מחזירה את המשיב לסביבתו הטבעית וכי משפחת המתלוננים מתגוררת בסמיכות. להערכת שירות המבחן, בשלב זה, קיומה של סולחה לא תצמצם את רמת הסיכון המתוארת ואף חלופת מעצר אנושית לא תוכל לאיין את רמת הסיכון. על כן, שירות המבחן לא בא בהמלצה על שחרורו של המשיב ממעצר.

 

שירות המבחן שוחח עם המתלונן (עומר, אביהם של שני הקטינים שהותקפו על ידי עאדל, אביהם של המשיבים 1, 3, 4 - כנגד עאדל הוגש כתב אישום בנפרד לבית משפט השלום, במסגרתו הועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני בכפר בצפון הארץ - ראה החלק הכללי בכתב האישום) ולדבריו, בהתייחסו לסכסוך כיום הסכסוך הינו פעיל וטרם נערכה סולחה, שכן המצב עודנו טרי ולא מתוכננת סולחה. לדבריו לא היו מגעים לסולחה מהצד השני. שיתף בתחושות פחד וחששות מהמצב הקיים ומפגיעה בו ובבני משפחתו והביע רצונו לחיות חיים שקטים. ממידע שאסף שירות המבחן סביב הסכסוך עולה כי מדובר בסכסוך פעיל, וכי טרם הושגה בו סולחה.

 

בנוסף, שרות המבחן שוחח עם אביו של המנוח, מר יחיא אבולקיעאן, מתגורר עם בני משפחתו בחורה. לדבריו, הסכסוך פרץ בין משפחתו של עומר אבולקיעאן לבין משפחתו של עאדל אבולקיעאן (אביהם של הנאשמים 1, 3, 4). עוד ציין, כי אינו מכיר באופן אישי את הנאשמים בתיק. שיתף בתחושת צער ואובדן מתמשך בעקבות מות בנו, שיתף על תחושת משבר והרס משפחתי. שיתף, כי הינם משפחה שומרת חוק, נורמטיבית, אשר אינם לוקחים את החוק לידיים, וכי בנו המנוח נקלע לאירוע המצער ללא מעורבות בסכסוך. הביע כעסו על שני הצדדים המעורבים ועל אובדן בנו המנוח, אך יחד עם זאת, מסר, כי גורמים משטרתיים מטפלים בתיק, וכי הוא סומך על המשטרה שימצו את הדין והצדק. בהתייחס לסולחה מסר, כי האובדן הינו טרי מדי, וכי מוקדם מדי לערוך סולחה. עוד לדבריו, מאז האירוע ישנה מחיצה בין המשפחות המעורבות, המצב רגוע ולא מתקיימת אינטראקציה ביניהם.

 

לסיכום - שרות המבחן לא בא בהמלצה לשחרור המשיבים לחלופות שבחן, וזאת לאחר שעמד על מאפייני אישיותם של המשיבים וכן על היות הסכסוך נפיץ, ומשכך מעריך, כי בשלב זה אף חלופת מעצר לא תאיין את רמת הסיכון.

 

4.      להשלמת התמונה - יצוין, כי נאשם 1 נעצר עד תום ההליכים, בהעדר מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, בהסכמתו ובהסכמת בא כוחו (ראה החלטה מיום 07.11.2022).

 

5.      ב"כ המשיבים עתרו להורות על שחרורם של המשיבים לחלופות שנבחנו ולא הומלצו על ידי שירות המבחן. לחילופין, עתרו להורות על העברתם של המשיבים למעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני לצד פיקוח אנושי וערבויות נוספות, וזאת בהינתן גילם הצעיר, עברם הנקי, למעט המשיב 5, שעברו אינו מכביד, ניהול אורח חיים נורמטיבי עובר למעצרם, חוויית המעצר לראשונה בחייהם מהווה גורם מרתיע ומציב גבולות, כפי שהתרשם שרות המבחן בתסקירים שגובשו בעניינם.

 

באשר לחלופות שנבחנו - נטען, כי אמנם שרות המבחן לא המליץ באופן חיובי. יחד עם זאת, שרות המבחן התרשם מערבים בוגרים ואחראים, המסוגלים לשמש כערבים וכמפקחים ולהציב גבולות להתנהגותם של המשיבים. עוד נטען, כי החלופות בעניינם של המשיבים 3 ו-4 מרוחקות מאזור הדרום. החלופה בעניינו של המשיב 2 מרוחקת מהיישוב חורה - בעיר באר-שבע. החלופה בעניינם של המשיבים 5 ו-6 ביישוב חורה.

 

עוד בהקשר להמלצת שרות המבחן נטען, כי מדובר בהמלצה כשמה היא, ואין היא כובלת את שיקול הדעת של בית המשפט, וביתר שאת, כאשר שרות המבחן פוסל היתכנותה של חלופה ביחס לכלל המשיבים, אך ורק משום הגדרתו, כי מדובר בסכסוך נפיץ והעדר קיומה של סולחה, ולא מפאת אי ההתאמה של הערבים שנבחנו.

 

עוד בהקשר זה, הדגיש ב"כ המשיב 2, כאמור בתסקיר, שהמשיב 2 אינו קשור לסכסוך בין משפחת המתלוננים לבין משפחת המשיבים האחרים (בניו של עאדל). משכך, לשיטת הסנגור, אין לזקוף לחובת המשיב את המשך הסכסוך והעדר סולחה.

 

6.      ב"כ המבקשת מנגד, עתר להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים. נטען, כי כנגד המשיבים קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחסד"פ שכן מדובר בעבירות שנעשו תוך אלימות חמורה בצוותא חדא ובאכזריות תוך שימוש בנשק חם ומתוך רצון לנקמה, וביתר שאת, כאשר באירוע איבד את חייו המנוח - נער בן 17, כמתואר בעבודות האישום השלישי.

 

עוד עמדה המבקשת על נסיבות המעשים המיוחסים למשיבים, כאשר באישום הראשון משיבים 2, 3 ו-4 הצטרפו למרדף אחרי המתלונן, שנמלט מאימת הנאשם 1, וזאת כשהם נושאים עימם ברכב נשקים. המשיב 2 ירה לעבר המתלונן באמצעות הנשק והמשיב 3 היה ליד נאשם 1 בעוד האחרון מצמיד את אקדחו לראשו של המתלונן.

 

באישום השלישי, משיבים 2, 5 ו-6 במהלך עימות בין שתי הקבוצות היריבות, ולאחר שהמנוח מצא את מותו באירוע, נותרו במקום, עמדו ברחוב וירו כל אחד בנשק באוויר באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם, כשהם בלב אזור מגורים. (בעניין זה הפנתה המבקשת לסרטונים המתעדים את מעשיהם של המשיבים בעת ביצוע הירי.)

 

עוד נטען, כי קיימת נגד המשיבים עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחסד"פ, שכן קיים יסוד סביר לחשש, כי אם ישוחררו ינסו לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין. עוד בהקשר זה נטען, כי מדובר במעורבים שהם בני משפחה שמתגוררים באותו יישוב בו התרחש האירוע מושא האישום השלישי.

 

עוד נטען, כי מסוכנותם של המשיבים מתגברת, בשים לב למאפייני אישיותם ודפוסיהם כפי שעמד על כך שירות המבחן בתסקירים שהוגשו בעניינם, כאשר הדברים אמורים ביתר שאת לאור המיוחס להם, הגם שחלקם אינם צד לסכסוך המקורי, המשיבים לכאורה "נגררו" אחרי אחרים וירו באוויר בנשק חם.

 

עוד עמדה המבקשת על המדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון בעבירות נשק, לפיה הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים, כאשר גם גיל צעיר והעדר עבר פלילי כשלעצמם, אינם מהווים נסיבות חריגות ומיוחדות, המצדיקות שחרור לחלופת מעצר.

 

      דיון והכרעה

7.      כפי שנפסק בשורה של הלכות בבית המשפט העליון - המסוכנות הנשקפת מעבירות נשק היא כזו המחייבת בדרך כלל מעצר מלא. לכן שחרור לחלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני לא ייעשה אלא במקרים חריגים (ראה בש"פ 5245/20 שאני נ' מדינת ישראל (5.8.2020)). עוד עמד בית המשפט העליון על כך שהמסוכנות הנשקפת ממבצעי עבירות נשק היא גבוהה מאוד ובתקופה זו היא אף התעצמה למימדים מבהילים (ראה בש"פ 8995/21).

 

ראה בעניין זה דברי כב' השופט עמית בבש"פ 1925/22 - "ובמילים פשוטות, המחוקק הנחה את בית המשפט כי הכלל הוא "אם יורים - לא משתחררים". זה הכלל, ועל מנת לחרוג מהכלל, ובכדי שניתן יהיה להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני, יש להצביע על טעמים מיוחדים שיירשמו...".

 

עוד נקבע כי גיל צעיר והעדר עבר פלילי, אינם מהווים, כשלעצמם, טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהכלל האמור ביחס למעצר בעבירות נשק (ראה בש"פ 8026/19 ובש"פ 6890/21). לרבות כאשר מוגש תסקיר חיובי (ראה בש"פ 7776/21) ואף בעניינם של קטינים (בש"פ 1925/22).

 

אשר לסכסוך חמולתי - בית המשפט העליון עמד, לא אחת, על הסכנה הגלומה בשימוש בנשק ובאמצעים אלימים אחרים, במסגרת מה שמוגדר כסכסוך בין משפחות או בריב בין חמולות. סכסוכים מעין אלה, מסתיימים, במקרים לא מעטים, בנפגעים בנפש, בין אם מדובר ביעד הפגיעה עצמו, או בעוברי אורח תמימים, הנפגעים על לא עוול בכפם (ראה בש"פ 5682/12).

 

עוד נפסק כבר בעבר כי במקרה של סכסוך חמולתי אין השפעה מכרעת לעברו של הנאשם ואופיו משמקור ההתנהגות אינו נעוץ באופיו העברייני אלא נובע מן החשש שכתוצאה מן הסכסוך יבוצעו מעשי אלימות נוספים (ראה בעניין זה בש"פ 2324/08).

 

עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון, כי כאשר מדובר בסכסוך ארוך ומתמשך, דרגת המסוכנות היא גבוהה יותר.

 

8.      בענייננו, ער אנוכי כי המשיבים צעירים ונעדרי עבר פלילי (למעט המשיב 5), אולם, אין בנתון זה כדי לגבש נסיבות חריגות ויוצאות דופן, המצדיקות בנסיבות המקרה דנן סטייה מנקודת המוצא שהתווה בית המשפט העליון בעבירות נשק, שכן השילוב בין רמת המסוכנות הגבוהה, הנלמדת מנסיבות המקרה, המעידות על נגישות המשיבים לנשק ותחמושת ונכונותם לעשות, לכאורה, שימוש בנשק חם בלב אירוע של סכסוך משפחתי רב משתתפים.

 

עוד בהקשר זה, ובשים לב לבקשת הסנגורים לבחון מעצר במתכונת פיקוח אלקטרוני - יפים בענייננו דברי כב' השופט שטיין בבש"פ 4356/21:

"לאחר שידענו כי העורר חוסה בצלה של חזקת המסוכנות - השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות שחרורו מן הכלא בתנאים מגבילים או להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני אל מחוץ לכתלי הכלא, היא לא "למה לא"? אלא "למה כן?"... על העורר מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי אינו מסוכן לציבור וכי הימצאותו מחוץ לכלא אינה כרוכה בסכנה של שיבוש מהלכי משפט או של הימלטות מאימת הדין...".

 

9.      עוד בחנתי את עניינו של המשיב 2, כאשר לשיטת הסנגור המשיב אינו צד לסכסוך. דומני, כי יש בנתון זה ללמד דווקא על מסוכנותו הגבוהה של המשיב, שכן על אף שהמשיב אינו צד לסכסוך, הוא נגרר לסכסוך משפחתי אלים, במסגרתו עשה שימוש בנשק חם בשתי הזדמנויות ובמועדים שונים (באישום הראשון - ירה לעבר המתלונן כשהאחרון במנוסה ובאישום השלישי - ירה באוויר באזור מגורים במוקד הסכסוך), וזאת בניגוד לגישת הסנגור. לצד זאת, גם ביחס למשיב 2 ויתר המשיבים, הרי הנשקים שעשו בהם שימוש בשני האישומים הרלוונטיים, לא נתפסו ולא אותרו על ידי משטרת ישראל. גם בנתון זה, יש להעצים את עילת המסוכנות העומדת לחובת כלל המשיבים.

 

עוד בהקשר זה אציין, כי התנהלות כלל המשיבים, בנסיבות לעיל, מתיישבת עם התרשמות שרות המבחן, כי כאשר ישנה פגיעה בכבוד המשפחה, עלולים לפעול באופן אימפולסיבי, אלים, וזה מתוך תחושת מחויבות משפחתית, נגררות וקושי בהצבת גבולות פנימיים וחיצוניים.

 

10.  בעניינם של המשיבים הוגשו תסקירי מעצר מאת שירות המבחן שלא באו בהמלצה לשחרורם של המשיבים לחלופות שנבחנו, לרבות המרוחקות מהיישוב חורה - מקום התרחשות האירועים ומקום מגורי המתלוננים.

 

שירות המבחן עמד על מאפייני אישיותם ודפוסיהם של המשיבים כנגררים, נעדרי גבולות חיצוניים ופנימיים, בסיטואציות משפחתיות מורכבות עלולים לפעול באופן אימפולסיבי ונעדרים כלים להתמודדות שקולה ומקדמת. השירות העריך כי בעניינם של המשיבים קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות אלימה בעתיד וכי הסכסוך בין המשפחות עודנו קיים. עוד בעניין זה, שירות המבחן סבר כי בשלב זה קיומה של סולחה לא תצמצם את רמת הסיכון המתוארת. בנוסף, להערכת שירות המבחן אף חלופת מעצר לא תיתן מענה הולם לרמת הסיכון הנשקפת מהמשיבים.

 

כידוע, לשם סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן נדרשים טעמים מיוחדים וכבדי משקל. בעניינם של המשיבים לא מצאתי, כי הובאו בפני טעמים מיוחדים וכבדי משקל המצדיקים סטייה מההמלצה השלילית של שירות המבחן.

 

לגופם של דברים - חומרת המעשים המתוארים בכתב האישום ונסיבות ביצועם לכאורה, על רקע סכסוך מתמשך, תוך שימוש בכלי נשק חם מסוגים שונים, במועדים שונים, נתונים אלה מלמדים על המסוכנות המובהקת הנשקפת מן המשיבים, הן למתלוננים ובני משפחותיהם בפרט, והן לשלום הציבור וביטחונו בכלל. לצד האמור, קיימת גם התרשמות שרות המבחן מקיומה של רמת סיכון גבוהה מצד המשיבים להתנהגות אלימה, על רקע אותו סכסוך מתמשך.

 

בנוסף, לא מצאתי, כי בעניינם של המשיבים הובאו נסיבות חריגות או יוצאות דופן המצדיקות סטייה מהמדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון בעבירות נשק בכלל ובפרט כאשר הנשק נעשה בו שימוש מצד המעורבים, גם לנאשמים צעירים, נעדרי עבר פלילי, לצד תסקיר חיובי, וביתר שאת, כאשר ברקע האירועים המתוארים בכתב האישום, קיים סכסוך ממושך.

 

11.  משכך הם פני הדברים, בנסיבות המקרה דנן, דינם של המשיבים להיעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

 

עותק ההחלטה יישלח לב"כ הצדדים ולשרות המבחן.

 

ניתנה היום, 15 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.