1

1.      בפני בקשה נוספת לעיון חוזר במסגרתה עותר המבקש לשחרורו לחלופת מעצר. ברקע הבקשה החלטתי מיום 13.11.14 בה הוריתי על מעצרו עד תום ההליכים לאחר שהפר פעמים רבות את תנאי השחרור שנקבעו בעניינו. בסיפא להחלטתי ציינתי כי "אינני סותם את הגולל על האפשרות לשחרר את המשיב, אולם יהא עליו להציע חלופת מעצר שונה, הכוללת מפקחים שונים והפקדת ערבויות כספיות ממשיות, שמא יהא בהן להבטיח שיקפיד על תנאי השחרור מתוך ידיעה ברורה שהפרה נוספת תביא לחילוטן."

2.      יצוין כי המבקש הגיש בקשה דומה, אשר נדחתה ביום 26.11.14 תוך שציינתי כי "הקושי ליתן אמון במבקש מחייב לצורך שחרורו שנית (ושמא שלישית שהרי כבר נמחל לו בעבר על הפרות דומות) שימוש בחלופה טובה משמעותית מזו שהוצעה בעבר."

3.      כעת מונחת בפני בקשה נוספת במסגרתה טוען הסנגור מספר טענות. האחת כי לאור מהות האישומים בכתב האישום המקורי, לא היה מקום להורות על שחרורו בתנאים של מעצר בית מלא. בנוסף טוען הוא שלאור תיקונו של כתב האישום טענה זו יפה שבעתיים. עוד נטען כי העונש לו צפוי המבקש אינו עומד בקנה אחד עם התקופה שכבר היה עצור (81 ימים). בנוסף טוען הוא כי החלופה המוצעת כעת יש בה להשיג את תכלית המעצר.

2

4.      ב"כ המאשימה הדגישה שמאז ההחלטה מושא בקשה זו הורשע המבקש על פי הודאתו ומכאן שלא עומדת לו עוד חזקת החפות. עוד נטען כי המבקש הפר פעמים רבות את תנאי השחרור ואינו ראוי עוד לאמון. ביחס למפקחים המוצעים נטען כי הם גילו יחס מגונן ויתקשו להציב לו גבולות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ראיתי לדחות את הבקשה.

5.      אינני סבור שתיקונו של כתב האישום מהווה שינוי נסיבות המשפיע על תנאי השחרור בעניינו של המבקש. אכן בכתב האישום המתוקן לא יוחס למבקש עוד מעשה הזיוף גופו, אלא מיוחס לו שמסר את תמונתו של השותף לאדם שזהותו אינה ידועה על מנת שיכין עבורם תעודת זהות מזויפת. בתעודה זו נעשה שימוש, כמו גם במסמכי בנק מזויפים, לצורך רכישת טלפונים סלולריים במרמה. שינוי זה הנו מינורי יחסית ובוודאי שאינו מרכך את כתב האישום "לכדי מחצית" כטענת הסנגור.

6.      מכאן אפוא שלא ראיתי שחל שינוי נסיבות במהותו של האישום. נותר אפוא לדון אם החלופה שהוצעה כעת עונה על הדרישות שהצבתי בהחלטתי מיום 13.11.14 ובעניין זה דעתי היא שאין מדובר בחלופה ראויה בנסיבות העניין. לא התרשמתי שמדובר במפקחים שיהא בכוחם להציב למבקש גבולות. יש לזכור שמדובר במבקש שהפר פעמים רבות את תנאי השחרור ונדרשת בעניינו חלופה שונה מהותית על מנת לאפשר שוב את שחרורו. המפקחים הקודמים (בני משפחה) לא דיווחו ולו פעם אחת על מעשי ההפרה. כעת הוצעו חברו של המבקש, אשתו וגיסתו. שמעתי מפקחים אלו ולא התרשמתי שמדובר במפקחים סמכותיים שיש בכוחם להציב גבולות למבקש. אינני סבור גם שמפקחים אלו יוכלו להתגבר על הדילמה הקיימת בפני בן משפחה, עת נדרש הוא לדווח על הפרה שמשמעה מעצרו של המפוקח.

3

7.      עוד אציין כי שהתיק העיקרי קבוע לטיעונים לעונש ליום 14.1.15 ואף בכך ראיתי להצדיק את דחיית הבקשה, שכן נראה שלא יחלוף זמן רב עד סיום המשפט וגזירת דינו של המבקש. נתתי דעתי אף ליתר טענות הסנגור, לרבות בדבר העונש לו צפוי הנאשם שאינו מצדיק לטענתו מעצר, ולא מצאתי בהן ממש. בצד דברים אלו יובהר כמובן שאינני מחווה דעה באשר לעונש שיוטל על הנאשם בסופו של הליך.

8.      התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה.

בהסכמת הסנגור תשלח ההחלטה לצדדים בפקס.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ה, 05 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.