כללי

1.   ביום 08.08.2023 הוגשה נגד המבקש בקשה למעצר עד תום ההליכים, לאחר שנתפס נוהג בזמן פסילה וללא תעודת ביטוח, בכך שביום 07.08.2023 בסמוך לשעה 18:13 נהג ברכב פרטי בכפר, אף שהיה בפסילה ביודעין (השתתף בVC מבית מעצר צלמון), בכך שנפסל ביום 01.03.23 מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 3 שנים מיום שחרורו וזאת בבית משפט השלום לתעבורה בעכו במסגרת הליך 7711-02-23, והכל ללא תעודת ביטוח בתוקף.

2.   ביום 14.08.23 בית המשפט הורה על שחרורו בתנאים, בין היתר, במעצר בית מלא בבית הוריו בכל שעות היממה, בפיקוחם של אביו, ו-2 אחיות, לסירוגין.

הבקשה ועמדת המדינה

3.   ביום 31.01.2024, במסגרת ההליך העיקרי, המבקש הורשע, עפ"י הודאתו, בביצוע העבירות, והופנה לקבלת תסקיר בטרם טיעונים לעונש, לבקשתו. באותו מעמד, ב"כ המבקש עתר לבטל תנאי מעצר הבית בהם נמצא המבקש, עקב ההודאה וכאשר חלפו כ- 6 חודשים ללא כל הפרה וגם לאור המצב השורר לאחרונה.

בהמשך, הוא הוסיף כי ביום תפיסת המבקש הרישיון נלקח ע"י המשטרה. לאחר בדיקה במשרד רישוי הרישיון חודש.

4.   ב"כ המדינה התנגד לבקשה, הפנה לבקשת המעצר והוסיף כי המבקש השתחרר מהכלא 8 חודשים לפני ביצוע העבירה, וביצע עבירה נוספת של נהיגה בזמן פסילה.

דיון והכרעה

5.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה שיש לקבל את הבקשה, באופן חלקי בלבד.

6.   בינתיים חלוף הזמן של כ- 6 חודשים וחצי יכול לשמש שיקול להפחתת המסוכנות והקלה מסוימת בתנאי השחרור וללכת לקראת המבקש מדרגת אמון נוספת. שכן מאז שחרורו למעצר בית בתנאים, ללא חלונות התאווררות, המבקש לא ביצע הפרות כלשהן.

עם זאת, על אף חלוף הזמן, עדיין נשקפת מן המבקש מסוכנות, כך גם ממשיכה להתקיים עילת מעצר בעניינו.

7.   בנוסף, עבירה של נהיגה בזמן פסילה יש בה כשלעצמה ללמד על המידה בה ניתן לתת אמון במבקש. לא רק חומרת העבירה יש בה ללמד על מסוכנות אלא גם סוג העבירה, דבר המתחדד שכן בעברו הפלילי של המבקש עבירה של הפרת הוראה חוקית, עבירה הכוללת אלמנט מובנה של אי ציות לחוק ולהוראות בית המשפט.

8.   ועוד, יש לזכור כי המבקש הודה בכתב האישום, ולפיכך כבר אינו מוחזק בגדר זכאי עד שתוכח אשמתו. שכן, מסוכנות הנאשם נבחנת גם על פי האירועים וגם על סמך עברו והתנהלותו. כאשר, לקיחת אחריות היא שיקול רלוונטי לעניין המסוכנות, אך לא שיקול יחיד.

סוף דבר

9.   בנסיבות אלו, ובאיזון הנכון בין כלל האינטרסים המתנגשים, אני סבורה שניתן בנקודת זמן זו להקל בתנאי מעצר הבית ולאפשר למבקש חלון התאווררות באופן מידתי, תחת פיקוח אחד המפקחים המאושרים, כאשר יתר תנאי השחרור יותרו על כנם, ובכך ניתן לבחון את התנהלותו לבחינת הקלות עתידיות ככל ויידרשו.

10.  לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

אני מתירה למבקש לצאת ממעצר הבית בו הוא שוהה, בכל יום, בין השעות 09:00 ועד 12:00, תחת פיקוח אחד המפקחים, שאושרו על ידי בית המשפט בהחלטת השחרור.

יתר תנאי השחרור ללא שינוי.

המבקש מוזהר כי כל הפרה לתנאי שחרורו עלולה להוביל למעצרו מאחורי סורג ובריח.

11.  מאחר שהחלטה זו ניתנה שלא במעמד הצדדים, היא תיכנס לתוקפה ביום 05.03.24.

12.  המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים ולמשטרת ישראל.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשפ"ד, 03 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.